ממתק האהבה שלי פרק 37 ^^

איריס ניגבה את הדמעות מעיניה, ואמרה: "תודה." היא הלכה לחדרה. אמרתי לרוזליה: "צריך למצוא לה חבר." רוזליה אמרה: "ליסנדר! הוא יוכל לעשות זאת!" הבטתי בה במבט מופתע. אמרתי לה: "אני לא יודעת…" היא אמרה: "בואי, את חייבת לראות.." היא גררה אותי לחדרו של ליסנדר וגם לשל שותפו, המטומטם, ליאם. אמרתי לה: "אנחנו לא צריכות להיות פה…" היא פתחה את מזוודתו של ליסנדר, ולקחה את היומן שלו. "מישהו בא!" לחשתי בלחץ. רוזליה אמרה: "בואי, מתחת למיטה!" אמרה רוזליה. הסתתרנו מתחת למיטה. "אתה יודע בכלל מה אתה עשית?!" שאל ליסנדר. ליאם השיב לו: "מה? על מה אתה מדבר?" "קיבלתי את ההודעה. איזה לב יש לך לעשות זאת?!" צעק עליו ליסנדר. ליאם אמר: "זכותי." ליסנדר אמר בכעס: "אין לך זכות! איריס היא חכמה, מדהימה, היא יותר טובה ממך.. אני מופתע שהיא לא זרקה אותך!" ליאם אמר: "את הטיפשה הזו קל לרמות…" ליסנדר ממש התעצבן ודחף את ליאם לרצפה. הוא אמר: "מה תעשה אם אגיד לאמא שלך שאתה בוגד? היא תכה אותך כהוגן." אמא של ליאם הכתה אותו? ליאם התחנן: "לא! לא!" "נראה." אמר ליסנדר. שניהם עזבו את החדר. אני ורוזליה יצאנו ממחבואנו ורצנו מהר אל חדרי. דוני אמרה: "היי אנדרי." "היי!" אמרתי לה, והתיישבתי עם רוזליה. פתחנו את היומן בחלקו האחורי. היו שם כמה תמונות של איריס, והיה כתוב: "אני אוהב את איריס." אני מניחה שפעם היה כתוב שם "אני אוהב את אנדריאנה" מהתקופה שבה הוא נישק אותי. [זוכרים? עם הריב שלי עם נתנאל וזה…] אמרתי לה: "אני מניחה שנשדך אותם.." הלכתי לעבר הדלת ואמרתי: "דוני… תעזרי לנו, פליזזז.." "ברור!" היא אמרה ונעמדה. היא שמה כפכפים ויצאה איתנו החוצה. חייכתי לעבר דוני והלכנו אל איריס, שישבה בקפיטריה והטביעה את יגונה ב-5 מילקשייק תות. היא אמרה: "היי…." התיישבנו לידה ואמרנו לה: "תפסיקי כבר, בסוף את תשמיני!" דוני אמרה: "אז בכל מקרה…" הוספתי: "מצאנו לך מישהו שתוכלי לסמוך עליו…." רוזליה המשיכה: "ושלא יתנהג כמו ליאם." "מי??" שאלה איריס בעיניים נוצצות. אני ורוזליה אמרנו פה אחד: "ליסנדר!" איריס אמרה: "אה…. מדהים!" דוני הציעה: "רוזליה, למה שלא תכיני רשימה של מה שליסנדר אוהב? עוד חצי שעה אני אצטרך אותך, את הרשימה ואת איריס אצלי ואצל אנדריאנה בחדר." הן הנהנו ואני ודוני עלינו לחדר. דוני הוציאה מכונת תפירה ובדים ודברים כאלה…. למה? ואז איריס, רוזליה והרשימה אצלנו בחדר.. איריס התיישבה על כיסא. רוזליה הביאה את הרשימה לדוני, ודוני מיד ניגשה לעבודה. היא מדדה את המידות של איריס, ותפרה מהר 6 בגדים בסגנון ליסנדר. איריס מהר לבשה אותם. דוני אמרה: "אני קוראת לזה- סגנון לוליטה." "כן… ככה הוא רוצה לקרוא לילדים שלו, יותר נכון הוא אמר אם תהיה לו בת אז הוא יקרא לה לוליטה." אמרה רוזליה. חייכתי לעבר איריס. דוני הוציאה מהתיק שלה ספרים. "את קוראת כאלה?" שאלה רוזליה. דוני הנהנה. רוזליה אמרה: "אלו הספרים שליסנדר קורא!" דוני הביאה לאיריס את הספרים. והנעליים התאימו למראה… דוני אמרה: "עכשיו, כשתראי את ליסנדר, תיתקלי בו ותפילי את הספרים. תהיי את." איריס הנהנה. כולנו יצאנו לעבר הלובי. אני, דוני ורוזליה התיישבנו בשולחן כלשהו והתבוננו באיריס. היא נשמה עמוקות והלכה לעבר ליסנדר. חייכתי. היא נתקלה בו.
-מנקודת מבטה של איריס-
"אוי.. אני כל כך מצטערת!" אמרתי. ליסנדר הרים את הספרים… "עולמם של ג'ין וגיל". הוא שאל: "גם את…" הנהנתי. הוא החמיא לי על הבגדים. חייכתי, והוא הציע: "רוצה ללכת איתי לסרט?" הנהנתי בעיניים מחייכות ונוצצות. אמרתי לו: "רק דקה…" הלכתי לעבר חברותיי.
-חזרה לאנדריאנה-
"תודה רבה!!!!" אמרה איריס. אמרתי לה: "לכי להנות…" היא חייכה והלכה לעבר ליסנדר. מרגיש טוב לעשות עבורה..