יומניה של ג'ולי – פרק 3

Dana 14/03/2013 931 צפיות 6 תגובות

אחרי שג'קלין ולוריאן התערגנו במהירות אל הנשף אני התיישבתי על כיסא העץ הקטן שעמד
בפינה ומלמלתי לעצמי שיר שאמי הייתה שרה לי , מתעסקת בצמיד הזהב הקטן שקנו לי שהייתי
בת חמש עשרה , איפה את אמא ? האם את נמצאת במקום שלב ונינוח ?
האם את מאושרת ?
פתאום שמעתי נקישה בדלת " אחותיי הנקישה בשבילכם " גיחכתי למראה התאומים אשר עמדו
מחוץ לדלת וניקשו שוב ושוב ללא הפסקה על הדלת , בידם היה זרי פרחים " האחים ארטניון ,
או .. הם הגיעו . קדימה , קדימה ג'קלין " מיהרה לוראין לדלת כאשר היא מחזיקה בידה את צד
שמלתה וציחחקה בנחת " גברותיי " שמעתי קול גברי ומחוספס מגיע מן הדלת , התרוממתי מן
הכיסא והתקדמתי אל עבר לוריאן בעצב קל .
" אחותי הקטנה מצטרפת אלינו , אני מניחה שהיא לא תפריע לכם " נעמדתי ליד לוריאן שקיוותה
שהם יסיכו , אחד האחים עם שער המגיע עד הכתפיים תפס את ידי ונישק אותה " לעונג לי
ללוות שני נערות צעירות ויפיפיות כמוכם , נעים להכיר אותך . שמי מרכוס " הוא אמר ונישק את ידי
שוב , האח השני נישק את ידי השניה וצחקחק , הרגשתי את הבל פיו על ידי השנייה וצחקקתי
בחרשות מנסה לצאת מהמצב המביך שאליו נכנסתי .
" ושמי קרלוס , ואת ילדה יפיפיה אמיתית " חייכתי חצי חיוך ונתתי להם להשחיל את כול המחמאות
שהם רצו לומר , גם ככה בנשף אני לא עומדת להיות צמודה לאחותי .
אולי אנחנו חדשות אבל עדיין אנחנו לא מלאכיות קטנות , אני היהירה מבינינו וזאת אשר סוחבת ארנקים
של אנשים עשירים שמתפלאים מיופין של אחותיי זהובות השער , קרלוס הוציא ורד מן הזר שהחזיק
ביד ותלש את הראש שלו . הוא הניח את ראשו של הורד האדום בצבע הדם החזק מאחורי אוזניי
ונישק את ידו " את גדלה כמו הורד הראשון הגודל בחורף הקר במדבר הלח " אני אקח זאת כמחמאה ,
תודה .
ג'קלין הגיע ונתנתה למרכוס נשיקה על הלחי " שלום גברתי הנהווה , האם את מוכנה "?
ג'קלין הנהנה בראשה ונאחזה בידו של מרכוס , ונכנסו לכירכרה שהסיעה אותנו אל ארמון הנסיך .

אחרי נסיעה של עשר דקות הגענו לארמון ענק של הנסיך , הוא הגיע עד גובה השמיים והכוכבים אשר
העירו מסביבו רק גרמו לו להראות כמו בדיוקנים של הציריים המפורסמים שלנו , אני מוכנה לומר שלא
משנה איך הייתי מדמיינת את ארמונו של הנסיך בדמיוני לעולם לא הייתי חושבת שהוא יהיה כול כך מרהיב .
נכנסו דרך הדלת הכניסה , אני ראשונה ומאחורי לוריאן וקרלוס וג'קלין ומרכוס מאחורי , נאנחתי
והבטתי בכמות האנשים הגדולה שהיה בלובי הענק , אנשים שותים , אנשים אוכלים , אנשים
רוקדים ואני לא הבנתי איך אני אמורה להשתלב בין כול האנשים בארמון .
" תזכירי את ההבטחה שלך אחות , בשעה אחת אני רוצה לראות אותך ליד הכירכרה , האם זה
מובן לך "? חייכתי והחזקתי קצוות שמלה בידי והתקרבתי אל רחבת הריקודים .
היה מעגל אנשים ובתוכו רקד הנסיך ומסביבו הרבה נשים שהיו יותר מובגרות ממני , האם אני
הנערה היחידה באולם הגדול ?
ראיתי את אחד הנערים שקרא בשמו של הנסיך מושיט לי את ידו ושואל אותי לרקוד איתו " האם
הגברת היפיפיה תרצה לרקוד "? לא הוצאתי מילה מהפה , הרגשתי את לחיי הופכות לאדומות
ומסמיקות , וחיוכו הכובש מברך אותי לרקוד איתו , הנהנתי .
" מעולם לא ראיתי נערה מדהימה וכובשת כמוך " הוא אמר , רציתי לומר לו שהוא לא נראה רע בעצמו
אבל הדבר היחיד שעלה בראשי ויצא מפי היה " אני חדשה בעירייה , אני נמצאת כאן עם אחיותי "
הצבעתי עם ראשי לכיוון אחותיי ששתו על קרלוס ומרכוס " אתם משפחה זוהרת ומלאת עוצמה ,
אני לא מבין איך באת לנשף ללא מלווה או בן זוג " .
" איני לא מחויבת לאף אחד , אני פרפר חופשי ואין לי בן זוג " חיוכו התרחב להפתעתי , פתאום הרגשתי שמצד מישהו מסתכל עלי ולמרבה התפעתי החוזרת ראיתי שזה היה מבטו של הנסיך , הוא
נח עלי .
חייכתי אליו ושמתי את ראשי על צווארו של הנער איתו רקדתי " שמי מרן , ושמך עלמתי "?
" שמי ג'ולי " .
" שם יפה לנערת יהלום " צחקתי , והרמתי את ראשי לעיניו הכחולות , הרגשתי איך ניהיה לי חם
ובקשתי לצאת ממנו לבחוץ לשאוף אוויר " אני מיד אחזור " .
יצאתי בריצה אל מחוץ הארמון ונעמדתי מתחת לעצי האורן המכסים את הארמון , השומרים כבר
לא עמדו זקוף כמו שחשבתי אבל ברגע שאחד הנערים רץ לבחוץ ראיתי אותם מזדקפים " הנסיך " !
הזקפתי והתחלתי להכנס אל היער , אבל הוא שמע אותי והתחיל לרוץ אחרי .
" מדוע יצאת לבחוץ "? שאלתי ברגע שהוא נעצר והסתכל על העצים מחפש אותי בעיניו " מדוע
עלמתי ברחה מן האולם ? הוא לא נאה בעינייך "?
" הוא מדהים , אבל בהית בי והרגשתי מחנק " נעדמתי מולו ורכנתי " אבל תהיתי מדוע רצת
לבחוץ ? תחזור אל הנערת יפת התואר אשר רקדת איתה . אתה מאוד מוצעי חן בעינייה או בעיניי
נערה אחת אחרת בעיר , הנסיך כריסטיאן " .
" מעולם לא ראיתי מישהי כמוך בעיר , ואני מכיר את כול נערות העיר בגיל שלך " ומעניין מדוע הוא
מכיר אותן " אני שמעתי , זה מתפשט במהירות בעיר .
שבוע לפניי יום ההולדת שלך , בזבזת אותו על להיות רווק ולבקר במרבה בתים של נערות יפות " הוא
נדהם , היה אפשר לראות בעיניו שהוא מופתע " האם תרקדי איתי "? הוא ביקש והושיט את ידו
מלפניי , לא ידעתי מה לומר .
נעמדתי מולו ושמתי לב שהוא רצה לשנות נושא , אולי אמרתי לו משהו שפגע בו וכדי לא לפגוע
בו יותר הסכמתי " כמובן אדוני " . אמרתי והוא חייך , זהו יום ההולדת שלו ואם זהו לא היה יום
ההולדת שלו לא הייתי מסכימה להתנהג אליו בכזאת נחמדות .


תגובות (6)

תמשיכיי!!
ווא ואיזו שפה גבוהה !! O_O
אני יודעת לכתוב ושפה רמה אך אינני אוכל להטבתה כך כשהינך עושה.
(אני יודעת, אני לא משהו.. אבל זה מה שיש >< )

14/03/2013 12:21

תמשיכייי
אני מאוד אוהבת את הכתיבה שלך !!
ומאוד קשה לשמור על שפה רהוטה וללא שגיעות כתיב לאורך זמן
ואת מאוד מצליחה בכתיבה בסגנון זה

14/03/2013 12:39

תמשיכי!!!!!!!!!!!!! וגם את הסיפור המשך של העבריין!

14/03/2013 12:45

תמשיכי (=

14/03/2013 12:57

תמשיכי! :-)

14/03/2013 13:32

תמשיכייייייי

15/03/2013 03:41
10 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך