הכול התחיל מכוס קפה אחת פרק 4

~נקודת מבט של אמה~
"הלו?" עניתי חצי רדומה
"היי זה נייל אני והבנים באים עוד חצי שעה :) אה ובוקר טוב"
"בוקר טוב"חייכתי "רגע אתם מה?" נהייתי רצינית
"אנחנו באים עוד חצי שעה בי אמה" וניתק
"בנות!!!" צרחתי בכול רחבי הבית
שירז:"ממתי את צורחת על הבוקר חשבתי שרק אני עושה את זה.." יצאה מהחדר
גל:"ומספיק שרק היא צורחת" גל הצביעה על שירז מהסלון והתקדמה למדרגות
עדי:"אני מסכימה" יצאה גם מהחדר
גל:"טוב מה קרה??"
אני:"הבנים באים עוד חצי שעה אז עפתי להתארגן!" ורצתי למקלחת בחדר שלי
אחרי 20 דקות יצאתי מהקלחת והוצאתי מהר להארון שורט שחור וחולצה נופלת ורודה ובדיוק שסיימתי לסדר את החולצה נייל פתח את הדלת "היי."לא סיים את המשפט וסגר מהר את הדלת צחקקתי מעט ויצאתי וראיתי את נייל אדום כמו עגבנייה
אני:"יפה עליך אדום" צחקתי
נייל:"אופסי…מצטער.." והשפיל מבט צחקתי ולא הצלחתי להפסיק לצחוק
~נקודת מבט של הארי~
נכנסנו הביתה ורצתי וגל והרמתי אותה בחיבוק
אני:"נסיכה שליי בוקר טוב" חייכתי חיוך גדול
גל:"בוקר טוב" חייכה גם ישבנו על הספה ודיברנו תאמת לא שמעתי חצי מהדברים שהיא אמרה פשוט שקעתי בעיניה היפות…. ואיבדתי את תחושת הזמן. אחרי כמה זמן ליאם גרר את הבנים לשיחה
ליאם:"אמ..יש מצב שאתם עוזרים לי??"
זאין:"כן ברור מה??"
ליאם:"אני מפחד שאני משעמם את עדי..אני ממש מחבב אותה…"
אני:"אתה צריך לשאול אותה מה היא אוהבת….ולהעתעניין בה…."
זאין:"ואז אתה יכול לקנות לה מה שהיא אוהבת.."
נייל:"והיא שלך :)"
ליאם:"נכון תודה רוצים ללכת לקניון?"
נייל:"כן אני רעב!" צעק וכולנו (כולל הבנות) הסתכלנו עליו והוא האדים
נייל:"אני רעב אתם תשרדו עכשיו בואו כבר!" ורץ לאוטו הלכנו אחריו אני נהגתי וגל ישבה לידי
הגענו לקניון ואחרי חצי שעה שסחבתי לגל את השקיות….. סיימון התקשר אלי
"כן סיימון.."