מלכת האפל ומלך האגו פרק 10 חלק א'
ג'ון החליטה שהיום תלך לביתו של טום לבדוק אם הם חזרו מהבדיקות שלו בחו"ל . כשעברה ליד הבית כול החלונות היו סגורים וכשדבקה בדלת לא נשמע מענה , 'טוב הם כנירה עדיין לא חזרו מחו"ל ' חשבה והחלה ללכת לכיוון ביתה. "ג'ון" קול קרה מאחוריה ,וג'ון שמה לב לג'וג'י רץ ממרחק לכיוונה ,ג'ון החלה לרוץ , היא לא רצתה לפגוש בג'וג'י ,לא היה לה כוח אליו והוא בטח אשאל מה היא עושה בשכונת העשירים ,אין לה כוח להתחכמויות שלו ולדיבורים…המחשבה של ג'ון נקטע תוך כדי הנפילה. רגלה התעקמה והיא נפלה לשיח שהיה לימינה . כשניסתה לקום גל כאב זרם לכול אורך רגלה , היא כמעט בכתה אבל כשראתה את ג'וג'י מגיע לכיוונה הכניסה את הדמעות ולבשה פרצוף אדיש. פעימות כאב אחזו ברגלה והיא ניסתה להתעלם מהם ככול שיכלה . "את בסדר ?" שאל ג'וג'י מתנשף מהריצה
"כן זה כלום " אמרה
"בואי אני יעזור לך לקום " אמר והחזיק בידה
"אל תיגע בי !" צעקה והדפה אותו לאחור
"אני יכולה לבד " ג'ון ניסתה לקום כך הכאב פילח את רגלה והיא פלטה צעקת כאב ודמעות נאגרו בעינייה
"ג'ון אני יודע שאת לא מחבבת אותי במיוחד אבל המצב של הרגל שלך נירא לא טוב ,תני לי לעזור לך , תסתכלי על זה ,זה אדום ונפוח כמו כדור כדורסל , אני יכול לסחוב אותך על הגב עד לבית חולים הקרוב ,האמת שהוא ממש קרוב ממש מעבר לפינה"
ג'ון לא יכלה לדמיין את עצמה נסחבת ע"י מישהו ,זה נישמע נוראי!! היא מעדיפה למות בשיח המסריח הזה מאשר לתת למישהו לסחוב אותה ,היא שונאת להיות תלותית . היא הסתכלה בג'וג'י בפרצוף אדיש ואמרה "לא" ושלבה ידהה בעקשנות ,עוד גל כאב עבר ברגלה וצימרר את כול גופה.
"ג'ון אני יודע שמה שאני הולך לעשות עכשיו לא יגרום לך לחבב אותי יותר ,אולי אפילו יהרוס את הסיכוי הקלוש שאולי היה בנינו" אמר והושיט ידיים לעברה .
הוא הניף אותה כאילו הייתה נוצה על גבו והחל ללכת .
"תוריד אותי מיד! , מה אתה חושב שאתה עושה?!" צעקה היא נתנה באגרופיה בגבו אך נירא לה כאילו האגרופים כאבו יותר לה מאשר לו ,היא לא העזה להשתמש ברגליה משום הכאב . לאחר כמה דקות התעייפה ונכנעה לו , הדמעות החלו לפרוץ מעינייה ללא שליטה .
"סוף סוף השתחררת קצת ,תהיתי כמה זמן תחזיקי את זה ביפנים , אני יודע, אני יודע , זה כואב כמו גיהינום נכון? ,זה בסדר לבכות לפעמים כשכואב לך את יודעת ,תרגישי חופשיה לידי " ג'ון חבקה את צברו בידיה וחפנה את ראשה בגבו , חום גופו ניחם אותה אבל למרות זאת הכאב פעם ברגלה במתנפחת .
לפתע ג'וג'י עצר בפתאומיות וכשג'ון הרימה את ראשה המתייפח וראתה שרנג'י עומד מולם בפרצוף מרוגז ומפתע שהתחלף בדאגה כשראה את עיניה ורגלה הנפוחות והאדומות . "מה קרה ? מה עשית לה ?" שאל רנג'י.
"רנג'י אני מבקש ממך לפנות את הדרך אני קצת ממהר " אמר ג'וג'י בקרירות ,אך רנג'י כמו התעלם מימנו והתקרב אל ג'ון . לאחר מחשבה קצרה אמר " אני ימשיך מכאן תודה ג'וג'י, עזרתה מאוד "
לג'ון היה מבט מופתע אך היא לא אמרה דבר , היא לא האמינה שרנג'י אמר את זה .
"אין לי זמן לכול המשחקים שלך רנג'י עכשיו זה רציני אתה מפריע לי להגיע לבית החולים וזה סתם כואב לה יותר אם אתה דואג לה כול כך הדבר היחיד שתוכל להועיל בו כרגע הוא לפנות את הדרך" אמר בעצבנות
"זה לא קשור לדאגה …"רנג'י החל לומר אך ג'וג'י כבר עקף אותו מסביב והמשיך בדרכו.
ג'ון הרגישה משהוא מוזר, מצד אחד הייתה הקלה גדולה שרנג'י לא לקח אותה לבסוף אך היא הופתע לדעת שגם אכזבה גדולה באה הם ההקלה כאילו ציפתה לרגע שרנג'י ירים אותה על גבו …מה עובר אלהה ,אולי היא לא מרגישה טוב בגלל המכה ?
היא חפנה את ראשה בגבו של ג'וג'י , וג'וג'י חייך
תגובות (4)
אוח ג'וג'י הזה! :/
חחח בהתחלה כשדמיינתי את ג'ון נופלת לשיח ההוא, כמעט צחקתי! (לא רציתי לצחוק בקול שאני לא יעיר פה אנשים …חחח) אבל מסכנה, לא נעים מה שקרה לה, ועוד להיות תלויה בג'וג'י! לא הייתי מאחלת לאף אחד…חחח
אבל נראלי שזה טוב, אם רנג'י מתחיל להראות שבאמת אכפת לו מג'ון :)
פרק מדהים, מעניין וסוחף! אני לא יגיד קצר (למרות שזה קצר! חחח) כי אני נשאבת פנימה כל פעם, ככה שגם הפרקים הארוכים שלך נראים לי קצרים…!
אז אני רק יגיד שאני רוצה המשך! *חייבת* המשך, למען האמת! אז תמשיכי הכי מהר שאת יכולה ואני אחכה בסבלנות! D:
הלכתי לדרג! :]
חחחח תודה רבה ^_^ אפילו שאת לא מדמיינת הפרק הזה בהחלט קצר {זה בגלל שזה רק חצי מימנו } אני יעלה את החצי השני בערב }
תמשיכייייי
חחחחחח אני ימשיך בערב ^_^