ממתק האהבה שלי פרק 35 [מתוקן!!]

-כעבור יום-
שתיתי כוס קרירה של מיץ תפוזים מתוק. ישבתי ליד דוני, אחת התלמידות מהכיתה. היא ואני ממש התחלנו להתחבר! ואז ראיתי את אלכסנדר. "הייייי!!!!!" הוא אמר. הוא מחץ את דוני בחיבוק. "אהאההאהא את פשוט כ"כ חמודה!!" הוא אמר. דוני ביקשה ממני עזרה, הפרדתי ביניהם. הזמנתי בבית המלון עוגת שוקולד קטנה וטעימה… דוני ואני דיברנו בעצם על התחביב שלה- אופנה. היא עובדת מתמחה אצל מעצב אופנה. קולקציית "זהב" שרק יצאה לחנויות ונמכרת כמו לחמניות… רעיון שלה. היא אפילו הראתה לי כמה בגדים והשאילה לי כמה. "וואי דוני… אני מתה לראות מחר את אמבר מתפוצצת מקנאה.." אמרתי לה. היא שאלה אותי: "למה לחכות? בואי עכשיו! אחר כך אני צריכה להכיר בפנייך את סיסי." אני ודוני הלכנו לעבר הלובי, אמבר ישבה שם עם אלכסי. אמבר אמרה: "א-אלכסי… אני צריכה רגע לדבר עם מישהו… חכה לי פה." "אין בעיות… דובשנית שלי." אמר אלכסי. איכס… יש דבר כזה גבול הטעם הטוב, הם יודעים את זה? אמבר התקרבה. "מאיפה יש לך את החולצה הזאת?!?" היא שאלה אותי בכעס. אמרתי לה בקול מתנשא: "היא נפלאה, לא?" היא אמרה: "אבל נגמר המלאי בחנויות עד החודש הבא!!!" אמרתי לה: "את צריכה להיות מקושרת. את התיישנת עד כדי כך, סבתא?" "אה! סבתא?!?! אני אגיד לנתנאל!!" היא אמרה בכעס. "א…. את לא תעזי." אמרה דוני. אמבר שאלה: "מה זה עניינך?" "אמבר, עכשיו את רואה את המראה של עצמך……….." אמרתי. דוני ואני הסתלקנו מהמקום. עלינו לחדרי. שמעתי דפיקה בדלת… זה היה נתנאל. הוא אמר: "קראת לאמבר סבתא………" הייתי בלחץ לרגע אחד… ואז הוא אמר: "אהאהא!!! HIGH FIVE!!!" צחקקתי ושאלתי אותו: "באמת?" "כן! תמיד רציתי לקרוא לה סבתא." הוא אמר. הכנסתי אותו לחדר. דוני אמרה: "היי נתנאל." חייכתי. שאלתי: "אולי נזמין עוד כמה? ליסנדר, בן הדוד שלי אלכסי, רוזליה, ואיריס??" נתנאל אמר: "אין בעיות!" שלחתי הודעה. תוך שתי שניות נשמעה דפיקה בדלת… "אתם מהירים!" אמרתי כשפתחתי את הדלת. הם התיישבו בפנים. רוזליה הציעה: "למה שלא נשחק אמת או חובה?" "אמת או חובה? לא יודעת.. זה לא משחק של ילדים קטנים?" שאלה דוני. אמרתי: "קדימה!! לא יקרה כלום." לקחתי בקבוק וסובבתי. איריס צריכה להחליט על דוני. "אמת או חובה?" שאלה איריס. דוני אמרה: "חובה!" איריס לחשה לי: "זה בסדר אם אגזור עליה לנשק את נתנאל בפה?" הנהנתי, ואמרתי בצחקוק: "זה רק משחק…" איריס הנהנה, ואמרה: "דוני…. חובה עלייך…. לנשק את נתנאל בפה!!" היא הסמיקה. כולם דירבנו אותה: "נשיקה! נשיקה!" נתנאל ודוני נעמדו. היא עמדה על קצות אצבעותיה כדי להגיע אליו, ונישקה את נתנאל. כולנו מחאנו כפיים………. ואז אמבר נכנסה. היא שאלה: "נתנאל! אז לא דיברת איתה?!?!" נתנאל ענה: "לא. את כל הזמן אכזרית.. והיא עשתה את מה שכולנו חלמנו עליו. אז קישטה…" היא נהמה בכעס, וצעקה: "זה החדר שלי!" היא פתחה את המיני מקרר ולקחה משם בקבוק זכוכית. היא אמרה: "אני צריכה את הנקמה הזו…. את תסבלי!!!!!!!!!!" היא ניפצה את הבקבוק בקיר, המשקה נפל לרצפה. "אמבר…. תרגעי…" אמרה דוני, אמבר דחפה אותה ודרכה עליה. אמבר עוד לבשה עקבים. היא דחפה יותר ויותר את העקב לבטנה של דוני, ודוני צורחת מכאבים ומתחננת: "די! בבקשה מספיק!" נתנאל קם והחזיק בידה של אמבר, ביד המחזיקה בבקבוק המנופץ. אמבר השתמשה בידה החופשית והעיפה לו אגרוף…. הוא צנח על מיטתי בכאבים. רוזליה אמרה: "אמבר… זה לא עניין מצחיק… בבקשה מספיק." אמבר דרכה חזק יותר על דוני. דוני צרחה יותר חזק. לקחתי כרית ממיטתה של אמבר וזרקתי עליה. היא התעסקה עם דחיפת הכרית מהפרצוף שלה ואני בינתיים רצתי אליה, נתתי לה ברך בבטן, סטירה והעפתי את הבקבוק מידה. דחפתי אותה לרצפה ולקחתי את הסווטשירט שלי. קשרתי אותה עם הסווטשירט. אמרתי לה: "למנהלת." נתנאל סוף סוף התאושש קצת, ואמר: "אין כמוך…" אמבר זזה באי נוחות על הרצפה. והיא הצליחה להשתחרר מהסווטשירט. היא דחפה אותי לרצפה ועמדה להכות אותי, אבל תפסתי את הידיים שלה. היא שאלה: "מה הבעיה שלך?!?" "אני?!?! את זו שירדה מהפסים מההתחלה!!!" צעקתי עליה. היא אמרה: "מ… מה?!?! את תתחרטי על זה!!" נתנאל ואלכסי תפסו את אמבר, ואמרו: "את צריכה קצת פסק זמן." הם גררו אותה מחוץ לחדר. הרמתי במהירות את דוני אל המיטה שלי, וקראתי בינתיים לטיפול נמרץ. דוני הניחה את ידה על בטנה, ואמרה: "כואב לי…" אמרתי לה: "אל תדאגי. קראתי לטיפול נמרץ. תחזיקי מעמד בינתיים…" היא הנהנה.