קורוקו נו באסקט- פרק 7

המשחק התחיל.
הקפטן מסר לקאגאמי, קייס עצר את המסירה באמצע וקלע במקום של ה-3 נקודות אם הוא יקלע בסל.
הוא זינק וקלע.
ושוב הוא הצליח הרבה פעמיים לעצור את המסירה שלהם, ותמיד זרק מהנקודה של ה-3 נקודות.
5 דקות לפני סיום המשחק והתוצאה היתה שווה.
82 ו82 לשתי הקבוצות.
הקפטן מסר לקאגאמי ושקאגאמי בה לזרוק קייס פתאום בא לעצור.
קאגאמי מסר חזרה לקפטן והקפטן היה בעמדה של ה-3 נקודות וזרק.
"א-אני צריך לחזור" אמר קורוקו מאחור.
"בסדר" שאל אידאה וסימנה לשופטים להחליף מספרים.
קאגאמי מסר לקורוקו קורוקו מסר בחדות ליונו ופתאום הכדור שוב פעם בידיים של קאגאמי.
כולם לא הבינו מה קרה. וקורוקו הסתכל על יונו.
יונו הסתכלה אליו חזרה וקרצה לו וסימנה לו שקט.
קורוקו חייך.
"מה זה היה עכשיו?" חשב קייס.
הוא הסתכל על קורוקו ויונו.
קורוקו הוא כחול, יונו היא אדומה.
הצבעים שתמיד "נלחמים".
"א-אין מצב!" חשב.
המשחק התחיל עוד סיבוב.
קורוק מסר ליונו וככה זה המשיך שהם התקדמו עד שקורוקו מסא לקאגאמי.
המשחק היה ככה, עד שהסוף הגיע.
סירין ניצחו.
"האא האא" קייס התנשף, לא מאמין שהוא הפסיד.
הוא הסתכל אל הקבוצה השנייה.
הבנות נראו שמחו וקורוקו וקאגאמי כולם היו שמחים!.
"את! אני עדיין רוצה לשחק איתך ואם קורוקו!" אמר ליונו.
קורוקו שתק, וגם יונו.
"אני יכול במקומו"
"אני יכולה במקומה"
סאקורה וקאגאמי אמרו בו זמנית.
והסתכלו זה אל זאת וצחקו.
בדרך חזרה. כולם היו רעבים ותכננו לקנות אוכל.
והם ראו שיש להם 6 ין.
"זה לא יספיק" אמרה אידאה בוכה.
"טוב. צריכים לחזור" אמר הקפטן.
אידאה הסתכלה על הכביש. ובדיוק עבר משאית.
מי שאוכל יותר סטייקים מקבל 10000 ין.
איאדה היתה מחשה ולקחה את כולם לשם…