לאס וגאס – פרק 1

-נקודת מבט אביה-

עמדתי מול המראה הגדולה שבחדר שלי , מאחורי דמותי במראה משתקף מראה החדר הגדול .
הקירות בצבע שמנת , מיטת אפריון גדולה בצבע תואם , רהיטים מהודרים בסגנון שנות ה- 60 מפוזרים בטעם בחדרי .
בקצה החדר יש שני דלתות האחת מהן מובילה אל חדר רחצה ענק ומפואר , והשנייה אל חדר הארונות שלי המלא בבגדי מעצבים יקרים .
הבטתי עכשיו על עצמי , המנורה הגדולה התלויה על התקרה האירה את החדר באור לבן ורך .
לבשתי לגופי שמלה שחורה ארוכה , עם שסע ארוך מהירך עד הרצפה , לרגליי נעלתי נעלי עקב שחורות גבוהות .
לצווארי ענדתי את הירושה המשפחתית שלי , שרשרת כסף ארוכה , שבקצה כמו מפתח שסביבו מעוקל נחש .
כול ילד במשפחה שלנו שעבר את גיל 16 , עושה על עורפו קעקוע של נחש קוברה המלופף סביב וורד .
גם לי יש את הקעקוע הזה , עשיתי אותו לפני ארבע שנים , היום אני בת 19 .
לאצבעי האמצעית ביד ימין ענדתי טבעת נחש מכסף המסתובבת סביב האצבע , משובץ יהלומים גדולים ומבריקים .
למפרק כף ידי ענדתי שעון יוקרתי בצבע כסוף התואם לשאר התכשיטים שענדתי .
לירך הימנית שלי חגרתי חגורה שחורה , קצת מעל השסע כדאי שלא יראו ושמה הצמדתי את האקדח הכסוף שלי שאני לא יוצאת לשום מקום בלעדיו .
ישרתי בחזרה את השמלה , והחגורה עם האקדח נעלם מתחת לבד הארוך והשחור ממשי .
הבטתי על האיפור לראות שלא פספסתי דבר , איילנר דק מעל עניי החומות , אודם אדום על שפתיי .
לקחתי מעל שידת האיפור את הבושם היוקרתי , והשפרצתי על צווארי , הריח הממכר מיד השתלט על החדר .
שיערי השחור פחם אסוף בתסרוקת מסובכת על הראש , חושף את קעקוע הקוברה שעל עורפי .
שמעתי תקתוק חד על הדלת , הסתובבתי וראיתי את אדם אחי הגדול , בן ה- 20 .
הוא לבש חליפה שחורה שהבליטה את גופו השרירי , שערו השחור מסופר בתספורת קוצים פרועה , וחיוך כובש על פניו .
"את מוכנה פרינססה ? כולם כבר מלטה " אמר לי בחיוך .
"כן אני באה " אמרתי ולקחתי מעל מיטת האפריון הגדולה שלי את תיק הערב השחור .
רגע לפני שיצאתי מהחדר עם אדם הוא עצר אותי , "לקחת נשק ?" שאל אותי כמעט כמו בכול פעם לפני שאני יוצאת מהבית .
הרמתי את השמלה במעט ליד השסע , חושפת בפניו את החגורה ובה האקדח הכסוף שלי .
"תמיד עלי , אין סיכוי שאני יוצאת בלעדיו" אמרתי בחיוך שובבי , ישרתי בחזרה את השמלה על רגליי הארוכות .
הוא הגיש לי את זרועו , אחזתי בה וירדנו כמו זוג אל עבר הקומה הראשונה שמה חיכו לנו כולם .
"הנה הנסיכה " אמר אבא בחיוך , ואימא הנהנה .
"כרגיל יפה כמו תמיד" אמר ניק אחי הגדול בן ה- 21 .
אנחנו ארבע אחים במשפחה , אני , ניק , אדם , ומייק , מייק בן – 23 .
אימא לבשה שמלה ארוכה בצבע ירוק כהה שתאם את צבע עורה הדי בהיר , ואבי ושניי אחי האחרים לבשו חליפות דמות לשל אדם .
ג'סמין בת הדודה שלי ואחיינתו של אבי , לבשה שמלה סקסית קצרה שחשפה את רגליה הארוכות .
יצאנו אל מחוץ לבית , כרגיל בחנייה חנתה לימוזינה ארוכה ושחורה , כולנו נכנסנו אליה .
נסענו אל עבר הקזינו של אבא , בבעלות המשפחה שלנו יש שלושה בתי קזינו , שני מלונות , וחנות יהלומים , לכול אורך הסטריפ .
נסענו אל עבר בית הקזינו הגדול ביותר , 'מיה ויפארה ' שתרגומה מלטינית עיני צפע , בדיוק כמו של קוברה .
הגענו אל הבית קזינו הגדול , המון אנשים מסביב , המון שומרי ביטחון , אפילו ניידות משטרה מסתובבות לכול אורך הסטריפ של לאס וגאס לשמור על החוק .
לא שהחוק בכלל עניין משהו מהמשפחות של לאס וגאס .
יצאנו אחד אחרי השני מהלימוזינה , פוסעים כולנו על השטיח הלבן והארוך אל עבר בית הקזינו , כול המבטים נעוצים בנו .
אימי אחזה בזרועו של אבי ושניהם נכנסו אל האולם הגדול של בית הקזינו .
אדם נכנס שג'סמין אוחזת בזרועו , ניק אחריהם , סוחפים בחיוכיהם ההורסים כמה בנות שהתלהבו שהביטו לעברם .
אחזתי בזרועו של מייק ושנינו נכנסנו אל בית הקזינו הגדול .
אחזתי בשובל שמלתי והוזזתי אותה הצידה שיהיה לי נוח ללכת על עקביי הגבוהים , התקדמנו אחרי כול שאר המשפחה ושאר האורחים אל עבר אולם הזכוכית הגדול , אולם הנשפים .
כרגיל כמו בכול שנה , אותו התאריך , אבי עורך את הנשף הזה , בתאריך הזה קם לראשונה הקזינו הזה .
הקזינו פועל כבר חמש-עשרה שנה .
זה נשף מסכות , לפני הכניסה לאולם הגדול והמואר יש דוכן גדול עם שלל מסיכות בצבעי שחור לבן ואפור .
מייק לקח מסיכה שחורה חלקה שמתאימה לחליפה שלו ונכנס פנימה אל הנשף , עברתי במבטי על המסכות , מחפשת אחר אחת שתתאים להופעתי .
עני נעצרו על מסיכת נוצות שחורה , שכיסתה את כול חלק הפנים העליון מעל לאף .
לקחתי אותו והלבשתי אותה לראשי , וגם אני נכנסתי אל הנשף .
ראיתי בצד את אדם רוקד עם בחורה שככול הנראה לפי שיערה השטני המגיע עד כתפייה זאת רום , הבת של פליפ ג'וליאני .
ניק בטח משתכר על הבר , ומייק רקד עם בחורה שלא זיהיתי .
בחור ובחורה התקדמו לעברי , הבחורה חלפה על פניי בעוד הבחור נעצר מולי , הוא חייך אלי .
מבעד למסיכה השחורה החלקה שחבש על ראשו ראיתי את עיניו הכחולות כמו קרח .
"גברתי התרצי לרקוד איתי ?" שאל בשפה גבוה ומכובדת , נו באמת אני שונאת את כול השטויות האלה.
לא עניתי , סקרתי את המראה שלו , משהו בו ניראה מוזר , מוכר , צורת הדיבור , ההליכה .
"אז את רוצה לרקוד ?" שאל בשפת רחוב רגילה והושיט את ידו קדימה , החליפה נמתחה ולעניי נגלה על מפרק כף היד שלו קעקוע של נשר .
משפחת סנדרס .
"בטח" אמרתי בחיוך משועשע , שהבנתי מי הוא .
אחזתי בידו והוא הוביל אותי אל רחבת הריקודים הגדולה , שיר ואלס התנגן ברקע .
הוא אחז במותניי ואני כרכתי את ידי סביב צווארו .
"איך קוראים לך ?" שאלתי אותו בנימה משועשעת למרות שכבר ידעתי מי הוא , בן למשפחת סנדרס , המשפחה האויבת שלנו .
"קייל " אמר בחיוך , עיניו הכחולות כמו קרח הביטו עלי דרך חורי המסכה השחורה שענד .
הוא אחז בידי וסובב אותי , "אז איך קוראים לך ?" שאל ששוב נצמדתי לגופו השרירי .
חייכתי חיוך כובש ומשועשע ולא אמרתי דבר , עיניו סקרו את עייני .
"את לא רוצה להגיד לי מה שמך ?" שאל שוב לאחר רגע שהשארתי אותו בלי תשובה .
הוא שוב אחז בידי וסיבב אותי , ככה שידיו כורכות את ידיי מסביב בטני , וגבי לכיוונו .
"אביה דליין" אמרתי בחיוך , ונתתי לו תצפית מושלמת על קעקוע הקוברה שעל עורפי .
שחררתי את האחיזה שלו וצעדתי בראש מורם אל עבר היציאה מהאולם , לא הבטתי לאחור אבל אני בטוחה שהוא עומד שם המום , שהרגע רקד עם בת למשפחת דליין .
יצאתי מהאולם ושלכתי את המסכה בחזרה על הדוכן המלא מסכות .
יצאתי אל עבר החנייה הגדולה מקדמת הקזינו , נער המכוניות ששמו ג'ימי התקרב לעברי , "גברת דליין , להביא לך את אחד מהרכבים ?" שאל אותי בהתחנפות מסוימת .
"ג'ימי גברת דליין זאת אימא שלי , אתה יכול לקורא לי אביה , וכן אני רוצה את הלמבורגיני הלבנה עם הגג הפתוח" אמרתי לו .
הוא חייך , והנהן , הלך במהירות להביא לי את מבוקשי .
הוא חזר כעבור רגע בתוך הלמבורגיני הלבנה שלי , יש לנו המון רבים פה בקזינו וגם בבית , אם אפשר לקורא לזה בית , יותר אחוזה .
הוא יצא מהרכב והשאיר עבורי את הדלת פתוחה , נכנסתי אל הרכב , הוא סגר את הדלת .
המפתחות בחריץ והמנוע פועל , לחצתי על הגז ועליתי על הכביש הארוך לכול אורך הסטריפ .
נסעתי טיפה יותר מהמהירות המותרת , שלפתי מעל ראשי את הסיכה שהחזיקה את התסרוקת המסובכת .
שיערי השחור והארוך התפזר והתעופף ברוח , לחצתי על הגז ועקפתי את הרמזור הירוק .
לאס וגאס , או כמו שקוראים לה עיר החטאים , העיר בה אני גרה , העיר שהיא הבית שלי .
"וגאס בייבי " קראתי בקול , וחיוך מאושר על פניי .