שומרי הסוד(פנמיית האהבה)2| פרק 3

~נקודת המבט של ספיר~
"היה משהוא חשוב??" שאלתי את נעמי כשהיא חזרה מהפגישה עם 'שומרי הסוד'
"כן, אבל קודם. את מרגישה יותר טוב??" היא שאלה אותי
"כן, עכשיו תדברי!" אמרתי לה למרות שהגרון עדין כאב לי
"או.קיי, מצאנו את הרוצח.." נעמי אמרה לי
"כבר??" הופתעתי
"לא בטוח, אבל יש 90%.." היא ענתה לי
"וואו, איך אתם יודעים??" שאלתי אותה
"אלכס ראה בכיסים שלו רובה ואת התמונה שלו.." נעמי אמרה
"וואו, מפחיד.." עניתי לה
"אה, ויש שם עוד תמונה אבל אלכס לא הפסיק לראות אותה.." היא אמרה לי
"טוב.." אמרתי לה
"מה כואב לך עכשיו??" נעמי שאלה אותי
"הגרון.." אמרתי לה
"משהוא פה??" נוי נכנסה לחדר
"כן.." עניתי לה
"אז אני בחדר אתכם.." היא אמרה לנו
"יש!!" נעמי שמחה ואני שמחתי ביחד איתה, פנינו לה את המיטה שמקודם היה עלייה מלא מזוודות והיא התיישבה עלייה.
"אז מי הולכת לתפוס את המיטה האחרונה??" נוי שאלה אותנו
"אני.." שירז נכנסה דרך הדלת
"היי.." נוי אמרה לה
"גם את פה??" היא שאלה אותי
"כן!" עניתי לה בזלזול
"איפה המיטה שלי??" היא שאלה אותי
"שם." הצבעתי לה על המיטה הריקה
"מעולה." היא שמה את המזוודה שלה ליד המיטה הריקה והתיישבה עלייה
"על מה אתם מדברים??" היא שאלה את נוי
"על מי בכל חדר.." נוי ענתה לה
"אה.." שירז אמרה בחוסר עניין
"אז איפה הבנים??" נעמי שאלה
"נעמי??" נוי צחקה עלייה
"מה?" נעמי לא הבינה
"תעזבי אותה נוי, הבנים פה ממול.." עניתי לה
"איזה מהבנים??" נעמי שאלה
"אלכס, אופק, ועוד איזה שני נערים חדשים שאני לא מכירה.." עניתי לה
"מרק וטוני??" נעמי שאלה
"את מכירה אותם??" שאלתי אותה
"כן, קצת…" היא ענתה לי
"גם אני.." נוי אמרה לי וזאת בדיוק ההוכחה שכנראה טוני ומרק הם 'שומרי הסוד' החדשים.
"טוב בוא נלך לישון שלא נהיה עייפים מחר בבוקר.." אמרתי
"או.קיי" נוי נעמי ושירז אמרו ביחד
כולנו נשכבנו במיטה אבל ראיתי את נוי מולי נועצת בי מבטים
"אוי שחכתי לרחוץ שניים.." נוי קפצה מהמיטה וסימנה לי לבוא אחריה
"גם אני.." אמרתי והלכתי אחריה לשירותים

"קרה משהוא??" שאלתי אותה
"שירז לא מתנהגת מוזר, לא??" נוי לחשה לי באוזן
"מה??" צעקתי לעברה
"זה לא כל כך מבהיל" היא אמרה לי
"מאחורייך!!" צעקתי. והיא הסתובבה ואז היא ראתה את מה שאני ראיתי.
דם על החלון!!!!!!!!!!
"מה זה??" היא שאלה אותי
"דם!!" אמרתי לה וחשש מילא את ראשי
"יכול להיות שזה.." היא לא הספיקה לסיים את המשפט כי האורות נכבו בשירותים והיא התחילה לצרוח ואני ניסיתי להירגע אותה אבל כשהרגשתי שמה שהוא נוגע בי ולוקח אותי אליו הרגשתי מחנק בגרון שאפילו לצעוק לעזרה לא יכולתי……..