להקה מתבגרת – סיפור על 1D :-* (פרק כפול 6+7)

~יומיים לאחר מכן~
חיכינו בשדה תעופה, לואי, התקרב אלינו.
"שלום!" אמר.
"שלום." אמרנו במקהלה.
"נו אז אתם מתרגשים?"
"כן." אמרנו במקהלה.
"התאמתם תשובות?"
"לא." אמרנו במקהלה שוב פעם.
עלינו למטוס וישנתי בכל השעות שהיינו בו.
ירדנו מהמטוס וראינו שם נער שנופף לשלום ללואי, התקרבנו אליהם.
"זה ליאם." הצביע על הנער.
"אני קייטי."
"נייל."
"הארי."
"טוב בואו נעלה על האוטובוס ונסביר לכם בדרך על הכל…." אמר לואי והכניס אותנו לאוטובוס.
האוטובוס היה ריק למדי.
"אוקיי, תקשיבו! אין חדר בנים ואין חדר בנות… לכל קבוצה יש מין בית עם שתי קומות." אמר לואי.
"כן ולכן אתם תגורו איתנו כי אמורים להיות בבית 10 נערים ונערות." אמר ליאם.
"הארי ואני יגורו ביחד, נייל וליאם יגורו בחדר השני." אמר לואי.
"ומה איתי?" שאלתי.
"את תגורי עם פרי, אלינור ודניאל." אמר לואי.
"אוקיי." חייכתי.
הגענו לפנימייה ונכנסנו לבית, ליאם הוביל אותי לחדרן של הבנות.
"בנות תכירו זאתי קייטי… אני צריך לזוז הבנים מחכים לי." אמר ליאם.
"חכה! מה עם נשיקה בשבילי?" אמרה אחת מתולתלת וחייכה.
"כמעט שכחתי.." ליאם אמר ונישק אותה והלך.
"אני דניאל." אמרה דניאל.
"אני אלינור." אמרה אלינור.
"ואני פרי." אמרה פרי.
"יש לי שיעור ריקוד, אני צריכה לזוז." אמרה דניאל ויצאה מהחדר.
"יואו! את אלינור נכון?! חברה של לואי?" שאלתי.
"כן, אבל בדיוק רבנו לפני שהוא טס." אמרה.
"למה?! הרי הוא ממש אוהב אותך, הוא אפילו הביא לנו תמונה שלך ואמר שאת הדבר הכי חשוב לו בעולם." אמרתי.
"מה באמת?" שאלה.
"כן." אמרתי.
היא חיבקה אותי ויצאה מהחדר.
"אז פרי לך יש חבר?"
"כן, הוא עושה בעיות בבית הספר תמיד… רוצים להעיף אותו מבית הספר… זו כבר תיהיה הפעם השנייה שמעיפים אותו מבית הספר." אמרה ודמעות בעיניה.
"הוא מבית סיפרנו?" שאלתי.
"לצערי לא… החלום שלו זה להיות זמר, אבל התנאי קבלה פה הם מאוד גבוהים."
"הא…"
"ומה איתך יש חבר או משהו?"
"כן, יש לי את נייל." חייכתי.
"מי זה?" שאלה.
"בואי אני אראה לך אותו." הקמתי אותה וביקשתי ממנה שתקח אותי לחדר של ליאם.
"זה חבר שלי." אמרתי לה והצבעתי עליו.

~כעבור חודשיים~
אני ממש מסתדרת בבית הספר. אני ופרי חברות ממש טובות, אנחנו מספרות הכל אחת לשנייה. אלינור ואני מצאנו הרבה תחומים משותפים, ודניאל ואני עוד לא ממש מכירות כי רוב הזמן היא עם ליאם או בשיעורי ריקוד.
חזרתי משיעור שירה עם אלינור, היא הלכה לחדר של לואי ואילו אני לחדר שלנו. בכניסתי לחדר ראיתי את פרי, יושבת ובוכה.
"פרי מה קרה?" שאלתי.
"____________________" אמרה וכולה בוכייה.

פרק 7:
"העיפו את זאיין מבית ספרו." אמרה וכולה בוכייה.
"אל תדאגי, הכל יסתדר!" אמרתי בניסיון לעודד אותה.
"הכל לא יסתדר! לא מוכנים לקבל אותו לבית ספר אחר בטענה שהוא ישמיד את כל הבית ספר." אמרה.
"אז בואי ננסה לצרף אותו לבית ספר שלנו." אמרתי.
"כן בטח… רק לפה יקבלו אותו!" אמרה.
"תני לי כמה שעות או כמה ימים ואני יסתדר הכל!" אמרתי ויצאתי מהחדר לכיוון חדרו של לואי, פתחתי את הדלת וראיתי את הארי.
"לואי פה?" שאלתי.
"לא, הוא יצא עם אלינור." אמר.
"ואולי אתה יודע איפה חדרו של המנהל?" שאלתי.
"כן, את יוצאת מהבית ואחרי זה את ממשיכה ישר עוברת את הספסלים ומולך יש חדרו של המנהל."
"תודה הארי." חייכתי ויצאתי מהדלת.
הלכתי לכיוון חדרו של המנהל וקיוויתי לטוב, נכנסתי לחדרו.
"שלום המנהל." אמרתי.
"שלום, אני מעדיף שתקראי לי טום." אמר וחייך.
"טום, יש לי בעיה קטנה…" אמרתי.
"ומהי?"
"חבר של חברה שלי, העיפו אותו מבית ספרו, וחלומו זה להיות זמר ולהיות קרוב לחברתו, האם תוכל שהוא יבוא ללמוד פה בבקשה?" שאלתי בחשש רב.
"אני לא יודע מה להגיד לך." אמר. "בדרך כלל אנו עושים אודישנים וכל הדברים האלה, אני רוצה להכירו ולאחר מכן אני יבדוק את האפשרות הזו."
"אוקיי.. תודה רבה לך!" אמרתי ויצאתי מחדרו.

~שבוע לאחר מכן~
-נקודת מבטה של פרי-
זאיין: נפגשתי עם המנהל שלך…
פרי: נו ומה הוא אמר?
זאיין: את לא רוצה לדעת..
פרי: נווו זאיין!!!
זאיין: הוא לא העביר אותי…
~______________~