אין חוקים באהבה פרק 1

תנו לי לספר לכם קצת על עצמי. אז ככה, אני אליסון ג'ונסון אבל כולם קוראים לי אלה. אני בת 16 וגרה בצפון קרולינה, עיירה שקטה ונחמדה בתוך ארצות הברית. לאמא שלי קוראים מליסה ולאבא שלי ג'וני. יש לי אח גדול בן 18. אנחנו אחים טובים, הוא שומר עלי ואוהב אותי מאוד, קוראים לו ג'ייק. אני לא אשקר לכם הוא נראה טוב, טוב מאוד אפילו, וכן… הוא האלה שמחליפים בנות כל כמה שבועות, כן… הוא סוג כזה של בחור שלא בנוי לקשר רציני. כל הבנות פה מתות עליו, מתות להיות איתו למרות שיודעות מה יהיה הסוף.

השכנים שלנו הם חברים של המשפחה, אנחנו בעצמנו כבר ממש כמו משפחה אחת, אלו משפחת לוינסון. גברת לוינסון היא אישה ממש יפה ומדהימה, והיא אוהבת אותי כאילו אני הבת שלה. היא ואמא שלי חברות מאז ומתמיד, מר לוינסון… טוב אנחנו לא ממש מדברים עליו. הוא נפטר כשליאם היה בן שלוש, ליאם הוא הבן של מר וגברת לונסון, שקרואים בשם ג'נה ובן לוינסון. מאז שבן נפטר אבא שלי הוא כמו אבא בשביל ליאם, הם מסתדרים ממש טוב ואבא שלי אוהב אותו מאוד, מאז שהוא נפטר ליאם וג'ייק גדלו ביחד כמו אחים, וגם אני גדלתי ככה איתם. ראיתי את ליאם בתור עוד אח, אח שומא ואוהב. ג'ייק וליאם הם החברים הכי טובים כבר נצח, וליאם… ליאם הוא ממש גר אצלנו, הוא ישן פה, אוכל פה, לומד פה. בקיצור, גדל פה בבית שלי. הוא נמצא פה אפילו שג'ייק לא בבית, לפעמים אני מוצאת את עצמי חוזרת איתו ביחד מהבצפר ומכינה לשנינו ארוחת צהריים במקום להכין לי ולג'ייק. אבל אני כבר רגילה לזה מגיל קטן. אני לא יכולה לשקר, ליאם חתיך אמיתי, הוא גבוה ותמיד שזוף בצורה יפה ויש לו שרירים בכל מקום… אפילו בגב, יש לו שיער חום בהיר פרוע והחיוך שלו יכול לכבוש עולמות שלמים. תמיד כשהוא מחייך הגומות היפות והצוחקות שלו מופיעות, אבל זה קורה רק כשהוא באמת מחייך, כשהוא באמת מאושר או שמח. אני תמיד יכולה לראות עליו מתי הוא מחייך כי לא נעים לו או מתי החיוך אמיתי, עם הגומות הממיסות בשני צדדי הלחיים שלו. ליאם הוא הילד הכי חביב שפגשתי, הוא תמיד מנומס ונחמד לכולם, כאילו לא נעים לא ממישהו אז הוא נחמד אליו. הוא תמיד מציע עזרה שצריך והוא גם תמיד היה בוגר לגילו, צורת החשיבה שלו והתנהגות שלו תמיד הראו משהו בוגר ואחראי. הוא לא נעלב מכל שטות, האמת שהוא תמיד אדיש במצבים כאלה, הוא לא לוקח ללב כל דבר, ואני מעריכה את זה אצלו.

ליאם וג'ייק נחשבים לחלק מהילדים השווים אצלנו בבצפר, הם היו נחשבים לזוג חברים השווה הזה שכל היום מסתובבים ביחד, לפעמים זה אפילו הצחיק אותי כי ג'ייק הלך על כל הזדמנות- כמו שכבר אמרתי הוא אחד שמחליף בחורות הרבה, וליאם הוא לגמרי ההפך, זתומרת הוא פחות. הוא היה עם הרבה בנות, אבל לתקופות קצרות ולמרווחים ארוכים, אני זוכרת שכל כמה חודשים הוא היה מגיע לבית שלנו עם מישהי אחרת, וככה מחליף אותה כל כמה חודשים. לפעמים ריחמתי על חלק מהבנות האלה, הן היו ממש נחמדות ותמימות בעיקר, זתומרת חלקן היו נחמדות ושאני אומרת חלקן אני מתווכנת שלליאם הייתה רק חברה רצינית אחת- טיילור. אז ככה…. טיילור היא אחת הפצצות בתיכון שלנו, כמו שאתם מתארים לעצמכם בטח, גובהה מאוד, שזופה עם שיער שחור ארוך ועיניים ירוקות גדולות ובולטות. בהתחלה היא נראתה לי כמו בחורה נחמדה, עד שגיליתי כמה היא מגעילה, זתומרת מגעילה אלי לפחות. היא שנאה אותי מהרגע הראשון שליאם הכיר ביננו, ואף פעם לא הבנתי למה, זה לא כאילו שעשיתי לה משהו אי פעם. היא תמיד הייתה עושה לי פרצוף חמות כשהיא הסתכלה לכיווני. הם תמיד היו אצלנו כי כמו שאמרתי כבר קודם ליאם ממש גר אצלי כי גרבת לונסון כמעט לא בבית והוא לא רצה להשתעמם ולהישאר לבד בבית שלו אז הוא ישן אצלנו רוב הזמן.

טיילור הייתה נמצאת פה הרבה במשך הימים כשהם היו ביחד, תמיד ליד ליאם היא הייתה נחמדה אלי, אבל שתינו ידענו בבירור כמה שהיא שנאה אותי, אבל לא היה לי ממש אכפת, אף פעם לא התעסקתי לליאם או לאחי בחייהם. זה לא כאילו שהלכתי להתלונן לליאם עליה, פשוט לא התייחסתי, זה אחד הדברים שאני טובה בו- לא להתייחס, אני יכולה להיות האדם הכי אדיש שיש אם אני רוצה. וחוץ מזה יש לי דברים קצת (הרבה) יותר חשובים להתעסק איתם בחיים שלי, כמו למשל הפרדה מחבר שלי זאק. היינו זוג ממש טוב אבל החלטנו שאנחנו רוצים פחות מזה, היה לנו כיף בתור ידידים. היינו ביחד בערך חצי שנה. אבל אנחנו בסדר עכשיו, כמו פעם. אבל חוץ מזה יש את העובדה שאני עוד בתולת שפתיים… כן כן… אתם יכולים לצחוק, דו לא התנשקתי, זתומרת לא בדיוק. כן התנשקתי. אבל לא נשיקה אמיתית, לא אחת שאת יודעת שבאמת זאת הנשיקה. את זה עוד לא חוייתי, וזאת גם אחת הסיפור שאני וזאק נפרדנו, פשוט לא הרגשתי הרבה אליו ואל הנשיקות שהיו לנו, וזה סימן שאנחנו כנראה לא מתאימים במובן הזה, והוא מבין את זה.

ליאם וטיילור נפרדו לפני חצי שנה, אחרי מערכת יחסים של שנה וחצי. אף פעם לא הבנתי למה הם נפרדו, אף אחד לא מספר לי וגם אף פעם לא שאלתי. אבל לא הכי דחוף לי לדעת.

"אלה את מוכנה?" שמעתי את אמא שלי צועקת לי מלמטה.

שיט, שקעתי כל כך במחשבות ששכחתי להתארגן.
"אני יורדת אמא!" צעקתי והתחלתי ללבוש מהר ג'ינס שורט הגבוה שלי והT- shirt הלבנה שלי עם הכפכפי ההוויאנס הזהובות שיש לי. סיקתי מהר את השיער הבלונדי החלק והארוך שלי, שמתי בכיס את האוזניות והפלאפון וירדתי במהירות למטה.

"הגיע הזמן ברבי, אנחנו מחכים לך שעות" ג'ייק אמר וסיבב את הזרוע שלו סביב הצוואר שלי והוריד את הראש שלי לכיוון הריצפה ועם היד השנייה שלו הוא התחיל לשפשף לי את הראש.

"ג'ייק! אתה הורס לי את השיער ! תעזוב אותי!!" צעקתי עליו וניסיתי להזיז אותו ממני.

אנחנו נוסעים היום לחופשה עם משפחת לוינסון כמובן, אנחנו נוסעים איתם כמעט לכל מקום. אנחנו כמו משפחה אחת רק עם עוד אמא.

ועוד אח כמובן….. ליאם.