וואן שוט – רום & זאין

לבשתי לגופי טייץ שחור צמוד , וחולצה נוחה שחורה , לרגליי נעלתי נעלי ספורט לבנות , שיערי השטני אסוף בצמה .
הדלקתי את הטלוויזיה והכנסתי דיסק לממיר , תוך דקות ספורות חלל הסלון התמלא בצלילים של שירים שקטים .
בחוץ התחוללה סערה , גשם שטף את לונדון כולה , הגשם דפק על החלון והרוח שרקה .
לבשתי לידיי את כפפות האיגרוף האדומות ונעמדתי מול שק האיגרוף האדום הגדול התלוי בפינת הסלון .
העצבים מילאו אותי , נתתי מכה חזקה שזעזעה את ידי ואת שק האיגרוף שהטלטל בחוזקה קדימה ואחורה .
הכאב שוב הציף אותי , נתתי לדמעות לנזול ולמרוח את האיפור שבעניי .
נתתי מכה חזקה , ועוד אחת , ועוד אחת נוספת , נותנת לכול העצבים שלי להתפרק על שק האיגרוף שספג את כול המכות .
נתתי לעצמי להתפרק בקול , הבכי שלי התערבב עם רעש המוזיקה , והדמעות נשרו מעניי נספגות בחולצה השחורה .
ועוד מכה שמזעזעת את השק ואת הכתף שלי .
ספרתי את המכות , אחרי האגרוף הארבעים ואחת הרגשתי איך העייפות משתלטת עלי , וידיי זועקות למנוחה .
אבל אני לא עוצרת ומכה שוב בכול הכוח בשק האיגרוף האדום .
ושוב עוד מכה , ועוד אחת , ועוד מכה נוספת , אחת אחרי השנייה .
השק הוא כמו הלב שלי , סופג מכות אחת אחרי השנייה .
״אני לא מאמינה שנפלתי בפח הזה כול כך הרבה פעמים ״ אני זועקת בקול לחלל הסלון הריק .
ואני נותנת שוב מכה נוספת , הכתף שלי כבר כואבת מעוצמות התנופה , והכאב שבלבי מתגבר ומעצים את הכאב הכללי שאני חשה .
אני מכה מכה נוספת בשק האיגרוף , השק מטלטל קדימה ואחורה מעוצמת המכה .
הכתף שלי פועמת בחוזקה , ככה גם הלב שלי , והדם שזורם בשצף בעורקיי .
אני מרגישה כמו שק האיגרוף שמולי , סופגת מכות אחת אחרי השנייה .
עצרתי .
הכתף כבר כאבה לי , ועניי הכחולות כהות כבר שרפו מרוב דמעות .
נגבתי את פניי בידיי , פתחתי את החלון .
טיפות גשם אחד הסתננו פנימה אל הבית מרטיבות אותי , מקררות את מצחי הלוהט מחום .
טיפות הגשם מתערבבות עם הדמעות ששוב מציפות את עניי .
״אני בטוח מדמיינת ״ אני ממלמלים לעצמי כשאני רואה את דמותו למטה , בחנייה מחכה ומביט לעברי.
״רום״ אני שומעת את קולו הגברי קורא לי , משהו במראה שלו גורם לי לצמרמורת .
לראות אותו ככה , שהגשם נספג בבגדיו ושיערו נדבק רטוב למצחו .
הכאב שבלב מאפיל על הכאב שבכתף , אני לא הולכת ליפול בפח הזה שוב .
״זאין תסתלק מפה !!״ אני צועקת .
״בבקשה רום , רק תתני לי להסביר , אני נשבע לך שזה לא מה שאת חושבת ״ צעק בחזרה .
משהו במראה שלו ככה , רטוב בגשם , רק מחפש אחר מחסה גרם לי לרעד .
אני לא יכולה לראות אותו במצב הזה ולהתעלם .
״בוא תכנס , אתה בסוף תיהיה חולה ״ אני עונה לו לבסוף וסוגרת את החלון .
לאחר שתי דקות קצרות שמעתי דפיקה על הדלת .
״תכנס ״ אמרתי ופתחתי לו את הדלת .
הוא נכנס , כולו רטוב מכף רגל ועד ראש , בגדיו סחוטים וצמודים לגופו .
שיערו השחור דבוק למצחו .
הוא סגר את הדלת והתקרב אלי , הוא הרים אותי ככה שרגלי עוטפות את מותניו , ידיי כרוכות סביב צווארו .
איך זה שאני מוצאת את עצמי בסיטואציה הזאת פעם אחר פעם .
״זאין בבקשה ״ התחננתי בפניו .
הוא הצמיד אותי כנגד הקיר , בגדיו הרטובים מרטיבים את בגדיי .
מצחו נצמד למצחי .
״אני מצטער״ לחש באוזניי וגרם לי לצמרמורת .
״אני יודעת ״ לחשתי לו בחזרה .
״אני מבטיח זה לא יחזור על זה שוב , אני הייתי שיכור , והיא זאת שנישקה אותי , אני לא התקרבתי אליה בכלל ״ אמר לי מסביר לי את עניין המעריצה שנישקה אותו .
״זה בסדר , ליאם כבר הסביר לי ״ אמרתי לו .
למרות כול הכאב , סלחתי לו , אני אוהבת אותו יותר ממה שאני אוהבת את עצמי .
הוא התקרב לפניי וצמצם את הפערים בנינו , שפתיו נחו בשלמות על שפתיי .
מנשיקה יבשה זה הפך לצרפתית , לשונו החליקה לפי .
״אני אוהב אותך ״ מלמל אחרי הנשיקה .
״אני אוהבת אותך זאין מאליק ״ אמרתי בחיוך ונישקתי אותו שוב .