ללחוץ על ההדק
היד הקטנה שלו נעמדת על הכפתור האדום של הרובה,
הוא מבקש ממני למתוח את הקפיץ. האצבעות שלו מתהדקות
על הלחצן הקטן, וצליל ירייה נשמע.. אבל אני לא מרגישה כלום.
אני נשכבת על הספה, לשוני משורבבת..
״תהיי-מת!״ אומר אחי הקטן בקול המתוק שלו. אני עושה קולות מצחיקים ונשכבת על הספה.
הוא צוחק. ״עוד פעם,״ הוא אומר ונותן לי את הרובה, שאמתח את הקפיץ.
וחוזר חלילה..
אני רואה את החיוך שלו נמתח על פניו, את עיניו נוצצות. כיף לי לראות אותו מאושר.
אני מדמיינת סצנה בעוד 18 שנה.. אני אהיה בת 28! הוא יתגייס לצבא, ואני ואחי האמצעי וההורים שלי יבואו לראות אותו.. והוא באמת יירה ברובים אמיתיים.
ונקווה שהוא יצליח בכך.
אח שלי האמצעי שוטף לו גם ככה את המוח על ״call of duty" -,-
תגובות (5)
בהתחלה על הבנתי איך זה על סיפורים מצחיקים…
חחחחח בהחלט מצחיק XD
אני לא השתעממתי:) ♥
איזה נחמד!
איזה אח חמוד!
תודה :-)
אוי, זה גאוני! בהתחלה חשבתי כזה: "היא באמת כותבת סיפור על.." ואז: "אהה!".
אני יכולה לגמריי להזדהות עם הקטע של "אני רואה את החיוך שלו נמתח על פניו, את עיניו נוצצות. כיף לי לראות אותו מאושר" זה גם נורא חמוד, וגם החיוך של פאצ'י..♥ הוא ממיס!