Mad World – פרק 24

-נקודת מבטו של הארי-
"נראה לי שאני והארי נישאר פה, אולי הוא נתן לי את ההפתעה שלו," אור אמרה לאחר שהציעו לנו לצאת למועדון, והביטה בטבעת על האצבע שלה, "אבל אני עדיין לא נתתי לו את שלי" היא קרצה לי ומיד עלה בראשי רעיון למהי ההפתעה שלה, לילה פרוע כמו שרק אור יודעת.
כולם יצאו מהבית, נשארנו אור ואני.
"הארי," אור הסתובבה מולי, "ההפתעה שלי למעלה, בוא תעזור לי להביא אותה" היא אמרה בצחקוק קטן.
"אחרייך" חייכתי ופיניתי לה את הדרך אל המדרגות.
היא רצה בקלילות במעלה המדרגות, מורידה מעליה את השרשרת, הצמידים, העגילים ונכנסה לחדר, אני בעקבותייה.
נכנסתי לחדר סוגר את הדלת מאחוריי.
"אז מה ההפתעה?" חייכתי אליה ותפסתי במותניה.
"זה" היא צחקה והפילה אותי בדחיפה קלה על מיטתנו הגדולה.

-נקודת מבט אביה-
הגענו כולם אל המועדון, רום משכה את זאין אל רחבת הריקודים, אחריהם הלכו גם נייל וענבר וליאם ויובל.
שחף ישבה על הבר לוגמת מכוס האלכוהול בידיה ולואי מנסה לגרור אותה גם אל הרחבה.
"נו לכי כבר, את לא רואה שהוא משתוקק לרקוד איתך?" צחקתי ושחף אחריי.
"טוב הלכתי" היא סיימה בשלוק את המשקה האלכוהולי ונעלמה עם לואי בין כל האנשים ברחבה.
נשארתי על הבר, לא יכולתי לרקוד, חשבתי רק על זה שהפקרתי את טום לבד בבית החולים, הוא בטח מת -בחירתמיליםלאמוצלחת- משעמום.
"משהו לשתות?" הברמן חייך אליי.
"מה שחברה שלי לקחה" אמרתי והצבעתי על שחף שנראתה קרובה ללואי, קרובה מאוד.
הברמן הנהנן בחיוך ומזג לי לכוסית את אותו משקה אלכוהולי ששחף שתתה לפני כמה רגעים.
לקחתי שלוק קטן, הרגשתי איך המשקה צורב לי את הגרון בכל שנייה שהוא יורד במורד גופי.
אלכוהול זה לא ממש הקטע, אבל עכשיו זה היה נראה לי מתאים משום מה.
אני מרגישה אשמה על טום.
בגללי הוא שוכב עכשיו בבית החולים, זה לא היה קורה אם רק הייתי מקשיבה לו ולא פורצת בצעקות עליו.
עוד כוס נשטפת בגרוני.
האשמה הורגת אותי.

-נקודת מבט רום-
אני וזאין רקדנו, צמוד.
בחיים לא רקדתי ככה עם מישהו, ויותר מזה- בחיים לא היו לי כאלה רגשות כאלה למישהו!
זאין כזה מושלם, הוא חמוד ומתחשב ומדהים !!
אני חושבת שאני.. מתחילה להתאהב בו!
הדי-ג'יי שם מוזיקה רגועה יותר, שקטה.
זאין לקח את ידיו את מותניי ואני את ידיי סביב צווארו.
הוא צמצם את המרחק בנינו בכך שמשך אותי ממותניי קרוב אליו.
ראשי היה מונח על חזיהו העולה ויורד, מסדיר נשימה מהריקודים הקודמים.
הוא הניח את ראשו על שלי, יכולתי להישאר ככה עוד שעות לולא הדי-ג'יי היה משנה מוזיקה לקצבית יותר..

-נקודת מבט ענבר-
"אני כבר חוזרת" נשקתי את ניילר קלות על השפתיים והלכתי לחפש את אביה שנעלמה לי.
ראיתי אותה על הבר.
"אביה" קראתי לה.
היא הסתובבה, בידיה הייתה כוס שתייה, אני משערת ששתייה חריפה.
"מה את עושה?"צעקתי עליה מעיפה את הכוס מידה.
"שותה" היא ענתה.
"ממתי את שותה ככה?" אמרתי והסתכלתי על שאר הכוסיות שהיו מונחות על הבר.
"מעכשיו" היא ענתה שיכורה לגמרי.
"אנחנו הולכות הביתה" אמרתי לה לא מחכה אפילו לתשובה.
"מה קרה?"נייל התקדם אלינו.
"היא שיכורה לגמרי וזה ממש לא מתאים לה, אני לוקחת אותה הביתה" אמרתי לו.
"אני אסיע אתכן" הוא הציע.
"תישאר פה, תהנה עם כולם" חייכתי אליו.
"לא זה בסדר, אם את לא פה, גם אני לא אהיה פה" הוא חייך ועזר לי לקחת את אביה אל המכונית.

-נקודת מבט שחף-
נייל סימס ללואי שהוא לוקח את ענבר ואביה הביתה אז שלא נחפש אותו אחר כך.
"אולי גם אנחנו ניקח את המסיבה הביתה?" לואי חייך בערמומיות.
"למה לא" קרצתי לו והלכנו לעבר המכונית של לואי, נוסעים אליהם הביתה במהירות.
חשבתי שאני כבר מוכנה להמשיך בחיי ולהיפרד מהעבר הקשה שלי.
הגענו אל הבית שלהם די מהר, לואי משך את ידי כל הדרך אל החדר שלו, סוגר את הדלת אחרינו.
לואי תפס במותניי, מחליק את ידיו את קצה חולצתי ומרים אותה מעט.
התנתקנו מהנשיקה כדי לתת לחולצה מעבר לרדת מגופי.
לואי הרים אותי עליו, כרכתי את רגליי סביב גופו.
הוא הפיל את שנינו על המיטה הגדולה שלו, לא נפרד ממני לשנייה.
"רגע לואי" עצרתי אותו.
"מה קרה?" הוא נבהל.
טעיתי.
"כנראה שאני עדיין לא מוכנה לעזוב את העבר שלי, הוא רודף אותי וזה קשה לי," התחלתי להגיד ודמעות יצאו מעיניי.
"אוח אני שונאת לבכות" מחיתי מהר את הדמעות.
"אל תבכי" לואי ליטף את לחיי ונשכב לצידי, "זה בסדר, נדחה את זה למאוחר יותר" הוא נשק על מצחי.
"תודה" חיבקתי אותו עם ראשי על החזה שלו.
"לילה טוב" הוא לחש לי וחיבק אותי בחזרה.
הרגשתי בטוחה איתו, משהו שלא הרגשתי כבר דיי הרבה זמן.