פסיכה וקופידון-פרק 21

לילה לא קל עבר על קופידון ששכב בחדרו.
שנתו נדדה לקראת משימתו להציל את אשתו מדיי המפלצת הארורה.
"ברגע שאל המוות יקבל את דמו זה גזר דין מוות!!"קראה אימו כאשר שמעה מזאוס את החדשות הנוראיות בקשר למשימתו הסודית של בנה,קופידון.."כאשר המוות ישתלט עליו ,כבר לא תהייה יותר אהבה בעולם. קופידון ימות!! הוא ימות ולא תהיה שום דרך להצילו."
"מה לעשות שהלב שלו שולט בו?" קרא זאוס,"בנך מאוהב נואשות באשתו ולא ניתן להניאו ממשימתו.זו משימה אישית. אם יאבד אותה הוא יאבד את עצמו."
"אם לא נעצור בעדו הדם שלו יעניק כוח עצום למפלצת. או שמא,הוא לקח אותו כדי להעניק לאהובתו כוחות ולהשיבה לחיים.זה נשמע הגיוני יותר."אמר זאוס.
"אסור לתת לו לגשת לשם.אנחנו נשיבה הבייתה. אם יגע בו מגע של רשע ויפצע אותו,הוא אבוד.הוא ימות."אמרה ונוס המודאגת,"הוא עלול ברגע של טירוף להחדיר לו את הרוע לתוך הלב!"
לילה,בטירת הרשע.
קופידון התגנב פנימה לאחר שהערים על השומרים,נועץ בכל אחד מהם את חיצי האהבה שלו.כן,הוא גרם להם להתאהב זה בזה.
פסיכה ישנה בתאה,לבושה בשמלה שחורה.
קופידון הבחין בה,ניגש אליה.
הוא הביט בה ישנה,כפי שראה אותה פעם הראשונה.
נוגע בפניה,מלטף אותה.אוחז בחזהו קלות,כשליבו הולם בכח.
היא הייתה כל כך יפה שנשמתו נעצרה למספר רגעים.
"את כל כך יפה שזה כואב,"הוא לחש.
שנתה של פסיכה הייתה עמוקה כמוות. נשימותיה כה עמוקות.
נושק בעדינות לשפתיה..
כשעיניה נפקחות אט אט.
קופידון.."לחשה,כשהוא מונע ממנה להתרומם על מנת שלא יתפסו.
"ששש…לחש לה בחזרה,מביט בה בעיניו הכחולות.
"מה הרעש הזה???" לחשה לו.
"אלה רק הלמות הלב שלי שאת שומעת.."לחש בפניה,מנסה להכניע אותה לאהבה.
"אני…"החלה לומר,מעט מבועתת כשהוא מרגיע אותה בליטופיו.
"כמה מרגש!!!"נשמע קולו של אל המוות .."זוג האוהבים!"
כאשר כוח מיסטי חזק ועוצמתי קורע ומפריד אותם זו מזה באכזריות.