זה הגיע לו..
אני זוכרת שסתם טיילנו כידידים
סיפרתי לו על הצרות שלי בתקווה שהוא יגיד לי
שאני לא עד כדי כך מוזרה או שונה מאנשים אחרים
אך הוא עצר הסתכל לי בעיניים ואמר" אני אוהב אותך"
אני הסתכלתי עליו ופשוט פרצתי בצחוק
כאילו א.מה זה קשור
ו-ב. אחרי מה שהוא עשה לי הוא יכול לקפוץ לי
אוקיי אז לפני איזה שנה או שנתיים
אני אמרתי לו שאני אוהבת אותו (למרות שזה היה
הידלקות שעברה כמעט מיד) והוא צחק לי בפנים
ופשוט ברחתי ממנו באותו יום כשהוא דחה אותי
ואז איכשהו חזרנו להיות ידידים למרות שלא יכולתי
להסתכל לו בעיניים אחרי שהוא צחק עליי ככה
ועכשיו הוא "בדיכאון" בגלל שצחקתי לו בפנים
איזה יופי! עכשיו הוא יודע מה אני הרגשתי
ועכשיו הוא יכול לשבת שם ולהיות אומלל
תגובות (2)
אני קראתי אתמה שכתבת פה…. ואני די בדלמה. כי בתכל'ס- את עשית לו את מה שהוא עשה לך. החזרת לו מנה תחת מנה…. אבל את זוכרת איך את הרגשת רע אחרי זה? עכשיו את רוצה שהוא ירגיש ככה? ישאר במצב הזה? כי עם היית אומרת "כן" ארור שלא לאף אחד משהו טוב….. אז היית מסבירה לןו מה יכולת לעשות…
אבל ברגע שרצת מ שם וצחקת לו בפנים….את חיסלת את האפשרות לחזור ולחבב אותו. ואם אתם ידידים- יש ביניכם כבוד, אהבה, חיבוב מסויים. הרגשת חיבה כול שהיא- עם את שונאת אותו… אז זו לא ידידות שווה.
אני אישית, עם הייתי במצב הזה…. כהייתי אומרת לא. הבעיה היא זה שאני מכירה את הבנאדם שיש מצב שהייתה לנו את אותה הסיטואצייה…
את המי שזה לא יהיה שצחק לך בפנים- אני לא מכירה.
אני אישית לא יודעת איך היית צריכה להגיב….
זה משהו באמת טוב למחשבה.
בין הנקמה- יש את ההרגשה שלה אמשה.
נכון שאתף ממש טיפונת…. אולי לא רוצה שהוא יהיה ב"דיכאון|" הזה?
סליחה שחפרתי,
אלין
בשביל להבהיר מעט את העיניינים :
*אני ברחתי כשהוא דחה אותי, לא כשאני צחקתי לו בפנים
*אני יוצאת ממש רעה שאני אומרת את זה אבל, כן, אני רוצה שהוא יהיה "בדיכאון"
דיכאון אצלו זה בערך לשבת יומיים להגיד למה זה תמיד קורה לי תאמיני לי אני יודעת אני עמדתי שם בישבילו יותר פעמים ממה שאני יכולה לספור ואמרתי לו די זה יעבור
אבל אחרי היומיים הוא תמיד חוזר לעצמו, הוא חוזר להיות האידיוט עם החיוך החמוד ששבר לי את הלב
*אולי לא הייתי צריכה לצחוק לו בפנים אבל כשהיסתכלתי עליו לא ראיתי את הנער שהתאהבתי בו ראיתי רק את זה שפגעה בי ולצחוק לו בפנים היתה התגובה היחידה שעלתה לי לראש באותו רגע