LOVE Is In The Air- פרק 13- 1D

מנקודת המבט של אמילי-
"בוקר טוב" שמעתי את קולו של זאין באוזני, והרגשתי את שפתיו מנשקות את עורפי. חייכתי ופתחתי את עיניי. "בוקר טוב" אמרתי וחיבקתי אותו. שמענו המון רעש מבחוץ. "מה השעה?" מלמלתי לו. הוא הושיט את ידו לפלאפון שלו שהיה על השידה. "אחד בצהריים" הוא אמר בחצי חיוך. "ואני עדיין עייפה" אמרתי ונשכבתי בחזרה. "ואני עדיין רוצה להתכרבל איתך" הוא לחש ונשכב לידי, מחבק אותי עם ידו השרירית. הלוואי שיכולנו להישאר ככה לנצח.
"אתם יודעים מה יש לנייל?" עדן שאלה והתיישבה לידנו. נאנחתי. "אה, הפרעתי?" היא שאלה. "לא לא, זה בסדר" אמרתי והתיישבתי. "רק עכשיו התעוררנו" אמרתי כשראשו של זאין היה על רגליי. עדן צחקה. "פספסתם הרבה מאוד דברים" היא אמרה בחיוך. "מה זאת אומרת?" זאין שאל והתיישב לידי. "ענבר וג'סטין ביבר הגיעו" היא אמרה. נזכרתי שאני חייבת לדבר איתה. "היא פה? איפה היא?" שאלתי אותה. "היא במקלחת או משהו" עדן אמרה. נזכרתי שהיא אמרה ג'סטין ביבר. "ג'סטין פה?" שאלתי בהתלהבות. יותר מדי התלהבות. זאין הסתכל עליי. "את אוהבת את ג'סטין ביבר?" זאין שאל. "יש רק בחור יפה אחד שאני אוהבת" אמרתי לו בחצי חיוך. הוא נישק אותי. "טוב בקיצור, אם נייל מספר לאחד מכם מה קורה איתו, תגידו לי, כי אותי הוא לא משתף" היא אמרה בטון פגוע. "למה את חושבת שקרה לו משהו?" זאין שאל. "לא יודעת.." היא מלמלה והסתכלה על הפלאפון שלה. "טוב, אני חייבת לזוז, אני אדבר איתכם אחר כך" היא אמרה בחצי חיוך ומיהרה לצאת. "אי אפשר לחזור לישון?" זאין שאל אותי וליטף את פניי. "לא" אמרתי בחיוך ומשכתי אותו מהמיטה. "בואי ניסע לאנשהו, לאכול ארוחת בוקר מיוחדת" הוא אמר וכרך את ידיו סביב מותניי. "לאן?" שאלתי. "אני מכיר מקום מאוד טוב לאכול בו ארוחת בוקר" הוא אמר בחצי חיוך מתלהב. "אוקיי, מוכנה להפתעות" אמרתי בחיוך, והלכתי להתלבש.

מנקודת המבט של אביה-
יצאתי מהחדר של ג'סטין, והתנגשתי בהארי. "בוקר טוב" הוא אמר לי. "בוקר" עניתי. "מה קרה?" הוא שאל. "לא, כלום, לא משנה" אמרתי וחייכתי חיוך מאולץ. "אה, אוקיי" הוא אמר בחיוך. "מה קרה שאתה כזה שמח?" שאלתי אותו, מנסה להעביר נושא. "אסור לי להיות שמח מדי פעם?" הוא שאל. "לא, פשוט.. כל הקטע עם ענבר.." אמרתי בשקט. "אני והיא דיברנו, והכל בסדר בינינו" הוא אמר. משהו במבט שלו… "מה זה אומר בסדר?" שאלתי בחיוך שובב. "שאנחנו ידידים, כמו תמיד" הוא אמר. "אה" מלמלתי. אמילי וזאין יצאו מהחדר. "לאן זה?" הארי שאל אותם. זאין התקרב אלינו. "ארוחת בוקר, במקום ההוא, אתה יודע.." זאין אמר לו בשקט. "אכפת לך אם שניים יבואו איתכם? אני פשוט רוצה לסדר לגמרי את העניינים עם ענבר" הארי אמר לו. ידעתי שהם לא סתם ידידים. "לא לא, בואו" זאין אמר בחיוך. "אני קורא לה ובא" הארי אמר בחיוך והלך במהירות. זאין הסתכל עליי. "את.. את רוצה גם?" הוא שאל. "לא לא, זה בסדר" אמרתי בחצי חיוך. "אוקיי" הוא אמר בחיוך והלך משם. רק לי אין חבר כאן? החלטתי לנסוע לחברים שלי. הרבה זמן לא ראיתי אותם.
"היי אב, לא ראיתי אותך המון זמן!" קולה המוכר של היילי ענה לי. "אני יודעת הייל, אנחנו צריכות להיפגש" אמרתי. "את האמת, עכשיו כמה ילדים נוסעים לפארק שלנו, אנחנו עושים פיקניק, בואי!" היא אמרה. "אני שם תוך רבע שעה" אמרתי בחיוך. "מחכים לך!" שמעתי את קולו של ג'יימס מהצד השני. חייכתי. הרגשתי כל כך טוב לשמוע אותם.
נכנסתי למכונית שלי, ונסעתי לפארק שלנו. היו זמנים שכל יום היינו נפגשים שם, זה היה כל כך מזמן. ראיתי את כולם יושבים על מחצלת גדולה, החניתי את האוטו והלכתי אליהם. "אב!" היילי רצה אליי וחיבקה אותי. "היי הייל" אמרתי בחיוך. "אב, זה נכון שיצאת זמן קצר עם הארי סטיילס?" ג'ניפר, החברה שהכי מעריצה את וואן דיירקשן, שאלה אותי אפילו לפני החיבוק. "לא בדיוק יצא.." "את מכירה אותו בכלל?!" היא שאלה בהתלהבות. "כן" אמרתי בחצי חיוך. "אומייגאד!" היא אמרה בהתרגשות. "היי" מייקל אמר לי בלי הבעת רגש. "היי" אמרתי לו. את האמת, לא ציפיתי ממנו רגש. לא אחרי מה שהיה בינינו.