איך הייתי כל כך טיפשה-פרק 32

התסכלתי בשעון והיה עוד חצי שעה נגמר השיעור…אווף הזמן לא זז!!!
ראיתי מהצד את רן יושב על הריצפה שראשו בין ידיו,כל כך כעסתי עליו,הוא היה שונה היום…
קיבלתי הודעה שתקעה את מחשבותיי ,היום,את ואני הולכים לקנות שמלה לנשף וכן,את הולכת'
זה היה מהילה,אני שונאת לצאת איתה לקניות,היא נמצאת בחנות אחד יותר משעתיים!
שלחתי לה 'אולי' ושמתי שירים
ראיתי את רן מתקרב אליי ויושב מולי
הוצאת אוזנייה אחת והוא הסתכל עליי במבט מצטער
"את סולחת?" שאל בקול חלש
חשבתי כמה שניות ואז..
"כן" מהה כןן למה אמרתי יאוו!!!
"באמת?" שאל בפיתאומיות
"כן" לחשתי בחזרה,למה הסכמתי….מה יש לי
"אבל" אמרתי
"תגיד לי למה התעצבנת?" שאלתי
"כי..כי.." גימגם
"כי?" שאלתי
-צילצול-
"יש לך מזל" מילמלתי
"אני יודע" אמר וצחק..צחקתי גם אני ונכנסתי לכיתה
"גברת לוי,זאת פעם אחרונה שאני מוציא אותך מהכיתה,אם זה ממשיך ככה אני מזמין הורים" עצר אותי המורה
"אני מצטערת" אמרתי בלחש והרכנתי את ראשי ונכנסתי לכיתה
עדיף להצטער כי המורה הזה רעעעעעעעעעע!
יום אחד הגעתי לבית הספר וראיתי אותו עולה במדרגות בסדר עליתי אחריו והוא נתן לי מכתב להורים!!
הינה עוד אחד…אני קיבלתי 79 במבחן ואני מקבלת בדרך כלל 80-85 אה הוא אומר לי את יכולה יותר כיאילו מה בנקודה!?!?!?!
הכנסתי את הדברים שלי לתיק ומיהרתי לספורט
"חכיי" שמעתי את קולה של הילה הסתובבתי ונעמדתי
"מה הפרצוף הזה,איפה היחוך שלך?" שאלה אותי כשהתקרבה אליי
-סיפרתי לה את הכל-
"זבל.." אמרה
"חכי..הוא עוד רוצה שאסלח לו" אמרתי לה
"וסלחת?"
"אממ.."
"מההה?" אמרה בכעס
"אני לא בידיוק סלחתי" ניסתי להסביר
"אני מכירה אותך" אמרה וקרצה לי
"מה זאת אומרת?" שאלתי והרמתי גבה
"את סולחת לכולם,זה טיבעי אצלך" אמרה וצחקה
"האא…את צודקת" אמרתי וצחקתי
נכנסנו אל האולם ואז הבשורה הזאת הגיעה