Live movie – פרק שתיים עשרה

*מנקודת מבטה של רום*
רצתי כמה שיותר רחוק מליאם. המילים האלו המילים שהוא אמר חזרו בראשי בלי הפסקה. "אני אוהב אותך" הוא אמר בקול כל כך אמיתי! למילים הלו יש משמעות כל כך חזקה. הם יכולים להשביע אותך לאהבת נצח. הם יכולות גם לגרום לטעויות. מה אני יכולה לעשות? כל כך הרבה צרות. ישבתי על ספסל ריק בצד וחשבתי על מה שהוא אמר.
"אני בחוץ" שמעתי את קולו של זאין שהתקרב אליי.
"היי" אמרתי.
"היי רום, נכון לא טעיתי?" שאל.
"כן רום" אמרתי וחייכתי חיוך.
"למה את לא עם ליאם?" שאל והדליק את הסיגריה שלו.
"אני לא חברה שלו" עניתי בלחש.
"מה? אז מה את בשבילו?" שאל מופתע.
"הוא חבר של אח שלי" עניתי.
"נו אז אח שלך סידר לך חבר למה את עצובה?" שאל צוחק.
"כי יש לי חבר!" עניתי והוא הפסיק לצחוק.
"ליאם התחמן הזה!" אמר זאין והמשיך לצחוק.
"הוא אמר לי שהוא אוהב אותי" אמרתי בלחש אך זאין שמע אותי.
"תני לי נלחש הוא נישק אותך ואמר לך שהוא אוהב אותך?" שאל זאין דואג.
"כן, למה?" שאלתי מודאגת יותר.
"בייב הוא מאוהב בך קשות" ענה זאין המשיך לעשן.
"מה זאת אומרת?" שאלתי.
"הוא לא יעזוב אותך עד שתהיה חברה שלו" ענה.
"ואם אני לא רוצה?" שאלתי משתעלת מהעשן החונק.
"יהיה לך בעיה רצינית" ענה ודרך על סיגריה.
"מה אני יעשה?" שאלתי אותו שהוא בדרכו למועדון.
"זה כבר עניין שלך" ענה ונכנס לבפנים.
*מנקודת מבטה של אביה*
"לפני כשעה מטח קסמים נורה לעבר הדרום" אמרו בחדשות.
"עומרי מזה?" שאלתי.
"מה?!?!" צעק לא מאמין.
"מזה תסביר לי!" ציוותי עליו מפוחדת.
"זה.." אמר וסירנה רועשת עצרה אותו באמצע.
"של מי המכונית המעצבנת הזאת?" צעקתי סותמת את אוזניי.
"אביה בואי!" צרח עליי ומשך אותי אל מחוץ לבית.
"לאן עומרי?" שאלתי וראיתי עוד מלא אנשים רצים רועדים.
"למקום בטוח" ענה ושמענו בום גדול. עומרי התחיל לרוץ יותר מהר והגענו למין בית קטן כזה שהיה בו הרבה אנשים.
"עומרי תסביר לי מה היה פה!" ביקשתי ושמענו עוד בום.
"את יודעת שהמצב שלנו עם הערבים לא משהו אז הם שולחים עלינו קסמים ואז נשמעת האזעקה וצריך לצאת למרחב מוגן" הסביר ולאחר כמה שניות החלה עוד אזעקה.
"איפה דודה שלי?" שאלתי דואגת.
"היא בעבודה שלה אל תדאגי" ענה וליטף אותי. הסתכלתי סביבי והיה המון ילדים בוכים ומזרונים על הרצפה.
"אני רוצה לחזור ללונדון" אמרתי כשנשמעה האזעקה ושמעה יצאה מעניי.
"הכל יהיה בסדר" אמר עומרי וליטף אותי.
*מנקודת מבטה של וונדי*
"היה כיף מאוד!" אמרתי שנפרדנו מכולם.
"מאוד נהנתי איתך" אמר הארי ונישק אותי בלחי.
"לילה טוב" אמרתי לו והלכנו.
"הוא כזה מושלם!!!!" אמרתי בדרך הביתה.
"אוי תירגעי ברור שבראד יותר מושלם" אמרה אמבר.
"בנים בנים ובנים!" אמרה אליס והגבירה את המוזיקה כדי שלא תשמע אותנו.
"חחח אליס מקנא!" צחקתי.
"אני לא מקנאה אני פשוט יודעת שלי יהיה את המושלם" אמרה.
*מנקודת מבטו של זאין*
"ביי אהובתי" אמרתי ונישקתי את ענבר. היא הלכה ביחד עם רום ואנחנו חיכינו לפול.
"אז איך היה?" שאל ליאם.
"וונדי ממש יפה וחמודה" אמר הארי חולמני.
"אני פגשתי איזה מישהי ממש יפה ויש לי את המספר שלה" אמר נייל והוציא את האייפון שלו.
"נייל? מתי קנית מגן של ביג טיים ראש?" שאלתי צוחק.
"לא קניתי למה?" שאל והסתכל על האייפון.
"לא קנית ממש!" אמר לואי וצחק שהוא מדבר עם גאיה בטלפון.
"מזה איפה האייפון שלי?" שאל נייל דואג.
"אה! הבנתי לקחתם לי את האייפון! הארי תחזיר לי" אמר נייל וביקש מהארי.
"חוץ מהאייפון שלי אין לי עוד אייפון" ענה הארי לאחר שנייל בדק לו את כל הכיסים.
"לואי?" שאל נייל.
"אני מדבר!" ענה לו לואי.
"זאין?" שאל.
"לא" עניתי.
"ליאם?" שאל נייל לחוץ.
"סורי ברו" ענה ליאם.
"מה איפה האייפון שלי?" שאל נייל לחוץ ועזרנו לו להירגע.
"תבדוק של מי האייפון ותתקשר למישהו" אמר הארי. נייל ניסה לבדוק ואז צלצול נשמע מהטלפון שלי.
"הלו?" שאלתי שראיתי את המספר של נייל על הטלפון.
"זאין?" שמעתי קול של בחורה.
"זאין מה נוי את חולמת?" שמעתי עוד קול.
"כן זה אני מי זאת?" שאלתי.
"זאין? זה זאין! זאין מאליק!!!!!!!" שמעתי את הילדה הקטנה צורחת.
"זאין אל תתייחס נייל לידך כי התבלבלנו באייפונים" ענתה הבחורה.
"כן בבקשה" אמרתי והושטתי לנייל את האייפון.