give your heart a break ~פרק 10~♥

לפתע הפנים התבהרו לי. אני לא מאמינה.
"לואי?" שאלתי המומה. "מה אתה עושה כאן? זאת אומרת-" הייתי כל כך מבולבלת. ניסיתי לסדר לעצמי את הסיטואציה בראש שלב אחר שלב ועדיין לא הצלחתי להבין.
"מה שאת עושה כאן." הוא חייך. "מצטער על האיחור.. הייתי צריך לארגן משהו."
"א..אני לא מצליחה להבין." לא הצלחתי להפסיק לגמגם. זאת הייתה הפתעה מוחלטת עבורי.
"אני יודע. בואי אחריי, אני כבר אסביר לך הכול." הוא היה נראה מרוצה מכל תחושת הבלבול שאפפה סביבי. "תעצמי את העיניים ותתקדמי. בלי לרמות. פשוט תסמכי עליי." הוא דיבר אל אוזני ברכות. אני מודה שעבר בי רטט בלתי מוסבר בכל הגוף ברגע הזה. ידיו החמימות עטפו את כתפיי ברכות והובילו אותי פנימה.
"מוכנה?" הוא שאל וסובב אותי אליו כשידיו מכסות את עיניי.
"נדמה לי," היססתי. אין לי מושג איך כבר אפשר להפתיע אותי יותר מזה.
"את יכולה לפתוח." יכולתי לשמוע את החיוך בקולו.
פתחתי את עיניי. הוא הוריד מתג חשמלי וכל הפארק התמלא באורות צבעוניים.
"א..אני לא מאמינה." הסתכלתי מסביבי, מתפעלת מהצבעים, מהאורות מכל הזיכרונות שהוא מציף לי ברגע. חיוך קטן וטיפשי נמרח על פניי. "איך?"
"חבר קרוב עשה לי טובה קטנה," הוא חייך ותפס בידי, מושך אותי לכיוון הגלגל ענק.
התיישבנו שנינו במושב אחד על יד השנייה, הוא הפעיל את המתקן והתחלנו לעלות למעלה.
אם הייתי במשימה שאסור לי לחייך כל הערב הייתי נפסלת ברגעים האלו ממש. זה הזכיר לי ימים כל כך יפים, כאלו שכל יום הייתי רוצה שיחזרו אליי.
המשכנו להסתובב והגלגל נעצר כשהיינו בנקודה הכי עליונה. היה אפשר לראות את כל העיירה מכאן.
"זה מדהים!" צחקתי מרוב אושר. יכולנו לראות את האורות בבתים, את האורות ברחובות, כל מכונית קטנה שנסעה נראתה כמו אלומת אור קטנטנה, את שלטי החוצות מרחוק. כל העיר נראתה כל כך קסומה ברגע הזה.
"למה דווקא אותי לואי?" השאלה נפלטה ממני.
הוא חייך. נראה שחיכה לשאלה הזו. הערב הזה מתנהל כמו תוכנית מסוימת שלו.
הוא הביט בנוף לכמה רגעים, משפשף את הסנטר שלו כמעין מכין את התשובה שלו. "בכנות? את פשוט מסקרנת אותי אביה. יש לך מעין חן מיוחד כזה. לא נתקלתי בדבר כזה הרבה זמן." הוא אמר והביט הפעם הישר אל תוך עיניי. גם אם רציתי לנתק את המבט שלי ממנו פשוט לא יכולתי. "בשנייה שראיתי אותך, היה בי מין יצר בלתי נשלט שרק רוצה להיות לידך עוד, שרוצה להכיר אותך, לדעת מי את. פשוט אתגרת אותי." הוא אמר כשעיניו הכחולות התהומיות סרקו את גופי.
העיניים שלו שידרו טוב ורוך, לא משהו פולשני ומרתיע.
"אני חייבת להגיד שאני מופתעת שזה אתה,"
"מופתעת זה טוב או רע?" החיוך עם השפתיים הדקות עדיין לא ירד מפניו.
"זה טוב! בכל אופן לא דמיינתי לעצמי שאתה זה שתגיע. היית דיי מרוחק כשהכרנו לראשונה." אמרתי משחזרת את הרגעים האלו.
"טוב, זה כי זה חלק מהיותי אידיוט," הוא צחקק. "אני אוהב לבחון אנשים לפני שאני יוצר איתם קשר. לפעמים זה מגיע עם התנהגות מרוחקת."
"אתה לא אידיוט, זה דווקא יפה בעיניי." אמרתי. "כשאתה בוחן את האנשים אתה מגיע למפגש איתם עם ביטחון עצמי. אני מעריכה את זה."
"אתה יודע, הרגע הזה מזכיר לי הרבה דברים יפים שנעלמו.. אני שמחה שהחלטתי להגיע למרות הכול."
"מה זה מזכיר לך?" הוא מפנה את גופו לכיווני, משדר לי שכל תשומת הלב שלו היא סביבי.
"ההורים שלי לקחו אותי לכאן פעם אחת, במהלך חופשה משפחתית. אלו היו הרגעים המדהימים בילדות שלי." אמרתי והבטתי בנוף.
"מה איתם עכשיו?" הוא שאל. "את לא חייבת לספר לי כמובן. רק אם תרצי." קולו מהסס, בודק שלא חצה גבול אסור.
"ההורים שלי התגרשו שנה לאחר מכן. אבא שלי בנה לו חיים חדשים, עם משפחה אחרת והקשר עם אמא שלי מעולם לא היה חזק במיוחד. עדיף לנו כדי לשמור על קשר בריא לגור בנפרד." אמרתי והשפלתי מבט.
"זה מזכיר לך את הימים שהייתם משפחה אחת?" הוא שאל, דוקר בדיוק את הנקודה.
"כן.. הרבה זמן לא יצא לי להנות מהדברים הקטנים בחיים. אני מרגישה כמו ילדה קטנה ושזה בסדר."
הגלגל ענק חזר לפעול והסיח אותנו מהרגע העצוב שסיפרתי.
הוא לא הפסיק להסתכל עליי בחיוך בזמן שאני פולטת שטויות מהפה בזמן אושר ומספרת לו חוויות משפחתיות מכאן.
עברנו כל מיני מתקנים, חלקם מפחידים וחלקם פחות כל הפארק היה לרשותנו וזה היה פשוט כיף. בזווית העין שלי נתקלתי בביתן שצריך להפיל את הפחיות שימורים כדי לזכות בפרס. תפסתי את ידו ורצתי לשם.
"קח." דחפתי לידיו שלושה כדורים. "אני טובה מדיי בזה. אני אתן לך להתחיל."
"אביה, תבטיחי לי שלא תבכי כשלא תצליחי להפיל כלום. בסדר? אני מבטיח להביא לך את הדובי מיד אחרי שאני אנצח אותך." הוא אמר עם חיוך מתגרה, מקפיץ את הכדור בידו.
"נראה אותך טומלינסון." חייכתי והשלכתי את הכדורים על הפחיות.
הצלחתי להפיל את כולן.
"יש! אמרתי לך!" קפצתי מאושר וזינקתי על לואי, מחבקת אותו ותולה את גופי על צווארו.
הוא תפס אותי והרים אותי כשהוא צוחק. הרגשתי כל כך מוגנת בין שתי זרועותיו.
הפרצופים שלנו היו קרובים אחד אל השנייה. הבטתי בעיניים התכולות שלו.
עקבתי אחרי כל תנועה קטנטנה של האישונים שלו.
לאחר כמה רגעים ארוכים הבנתי באיזה מצב אני נמצאת וירדתי ממנו במבוכה.
"שניקח לנו גלידה?" הוא שאל וגירד בעורפו, מנסה להעביר את המצב המביך.
"כן, אני אשמח." אמרתי. התקדמנו יחד אל דוכן סגור. הוא הרים את התריסים וקפץ פנימה.
"זה לא כל כך כלול בעסקה שלי ושל חבר שלי, אבל אנחנו נסדר את זה בנינו." הוא צחקק ותפס בידו גביע גלידה. "וניל? תות? שוקולד?"
"וניל." הוא הגיש לי את הגלידה.
הדלפק היה גבוה ממני. הוא הרים והושיב אותי על הדלפק ולאחר מכן קפץ גם הוא והתיישב על ידי.
"אני חושבת שזה הערב הכי כיפי שהיה לי כל החיים." אמרתי וליקקתי את הגלידה "הרבה זמן לא הרגשתי משוחררת כל כך." אמרתי והשענתי את גופי לאחור, מביטה לשמיים.
"אני מרגיש אותו הדבר בדיוק." הוא פשוט הביט בי וחייך. זה כל כך המיס אותי.
"אני שמחה שהחלטתי להגיע. הייתי כועסת על עצמי אם הייתי יודעת מה אני מפסידה כאן." הרמתי את עצמי כדי לחזור להיות מולו.
"תודה לואי." הבטתי בו. שוב המבטים שלנו נפגשים והם מסרבים להסתכל על דברים אחרים.
פתאום שמתי לב כמה קרוב אנחנו יושבים. הרגשתי איתו כאילו אני מכירה אותו שנים.
הוא התקרב אליי עוד קצת, שוב סוקר את גופי. היד שלו מעבירה בעדינות את השיער שנפל אל פניי אל מאחורי אוזני כמעין מכין את פניי לקראת המגע שלו.
יכולתי לשמוע את הנשימות שלו.
השרירים שלי רפויים ומשוחררים, מחכים שלואי יעשה בהם מה שהוא מרגיש. הפנים שלי התקרבו אליו כמעין מגנט שלא יכולתי לעצור. לא רציתי לעצור.
לקח כמה שניות עד ששפתינו נפגשו. התחושות היו כמו להגיע לבית חם. כמשהו מוכר ולא זר. משהו שהוא שלך.
זה היה די פשוט להבין שאני מרגישה אליו משהו.

-הגרסא הישנה-

תעצמי עיינים ותתקדמי פשוט תסמכי עליי הוא אמר לי בקול מתוק
על מי לסמוך בידיוק ? אמרתי
תכף תגלי הואיל ם אמר
אוף נוו מי זה
מוכנה הוא שאל
אני מוכנה כבר ממזמן !!
3,2,1 והוא הוריד לי את הכיסוי
מהה? את מואה כאן לא נכון זה לואי חשבתי שהוא בכלל לא שם לב אליי בגלל שהוא מפורסם
לואי זה היית אתה בתא מדידה ? שאלתי
כן אהה איזה רעיון גאון לואי גאון הוא החמיא לעצמו
מממ מיסטורי מתאים לי ;) קרצתי לו
כזה אני :) הוא אמר
טוב נכנס אבל ….
קודם כול גלגל ענק ! צעקנו אתזה ביחד וצחקנו
הוא הרים אותי כדי שאני יעבור את הגדר והוא קפץ מעל הגדר ונכנסנו
התיישבתי במושב לוא לידי החזקתי לו את היד כי היה לי קצת פחד גבהים עשינו סיבוב ועוד סיבוב ופתאום הגלגל הענק נעצר אומייגד רק לי זה יכול לקרות המזל הרע הזה אמרתי
אל תדאגי איך שהוא נצא מפה הוא אמר ניראלי הוא מילמל טוב אז אם כך בואי ננצל את האוירה שאת לא יכולה לברוח לי אז אממ…הוא שתק והתחלתי להסמיק כי הבנתי למה הוא התכוון הוא התקרב והתקרב לאט לאט ואז הגלגל הענק המשיך להסתובב אוקיי הגלגל הענק הזה הורס אווירות !
הוא אמר ברוגז באלי גלידה אמרתי בקול של ילדה קטנה לקחנו גלידה והתחלתי לאכול ראיתי את לואי מצחקק משהו מציחק אותך ?אמרתי ישלך שפם הוא אמר ניסתי לנקות ולא הצלחתי תביאי אני יעזור לך ואזהוא התקרב אליי העיינים שלי נפגשו בעייניו ונתנשקנו הוא מושלם בהתחלה לא חשבתי שהוא בכלל לא ישים עליי בכול זאת מפורסם אבל לאחר מכן מסתבר שהוא חשב בדיוק כמוני הוא חשב שיש לי חבר התנתקנו זהו אין לך עוד הוא אמר רגע לא ישלך עוד ונתן לי עוד נשיקה מהרה על השפתיים טוב ניראלי שכדיי שנזוז כי אחרת אנג'ל לא תחכה עוד בסבלנות ותבואעד פה כדי לראות מי אתה הוא הקפיץ אותי הביתה נתתי לו נשיקה קטנה על השפתיים ונכנסתי הביתה נו נו נו נו נו תספרי לי תספרי לי היא עוד שנייה צרחה אז סיפרתי לה הכול היא התרגשה כול ך עד שהיו לה דמעות בעיינים
נקודת מבט אנג'ל