הדרך שבה מצאתי את עצמי

פרק 2:
אמא שלי שלחה לי הודעה "את רוצה לנסוע אל אבא בקיץ?", לא ידעתי מה לענות לה… הרגשתי מאוד מוזר, אוקיי קודם כל אני אתקשר אל דניאלה ורוני ואשאל אם הן יכולות לבוא איתי, אני לא רוצה לטוס לבד ובטח יהיה לי מוזר להיות רק עם אבא שלי (שאני לא כל כך מכירה…), הפעם התקשרתי לרוני (רוני טובה בעצות וטיפים וכמובן שכנועים )
שמתי את המכשיר שוב, למרות שהוא היה בטעינה.
רוני תעני
רוני תעני
רוני תעני
רוני תעני
פתאום רוני ענתה
"רון רון יש לי שאלה חשובה לשאול אותך ואת דניאלה היא לידך?"
"כן" ענו שתיהן ביחד…
"אתן רוצות לטוס איתי ללונדון, בקיץ?"
"מה זאת השאלה הזאת?! ברור שכן!!"
"חחח יופי, אבא שלי הזמין אותי אליו ואני לא רוצה לטוס לבד.. אמא שלי לא טסה איתי.."
"אל תדאגי, תתקשרי לאבא שלך ותשאלי אותו אם אנחנו יכולות לבוא!!!"
"חחח טוב, ביי"
"ביי, אל תשכחי לחזור אלינו, אנחנו מחכות לתשובה!"
עכשיו הגיע הקטע הקשה.. חייגתי באיטיות רבה את המספר הנמצא על המעטפה, קול זר ענה לי..
"הלו?"
"כן, שלום הגעתי אל מר סיידי?"
"כן. מי זה?"
"זאת טומי…"
"וואו טומי כמה זמן חיכיתי לשיחה הזאת ממך, היי!"
"אההה, מר סיידי?"
"בבקשה תקראי ל ג'ון, אני מבין שאבא זה עדיין מוקדם מדי.."
"חח כן, ג'ון אני יכולה לבוא עם עוד שתי חברות בקיץ? אבל הן לא כל כך יכולות לשלם על הכרטיס טיסה.. פשוט זה עדיין מוזר לי להיות לבד בטיסה.."
"זה בסדר.. אבל שלא יעשו לנו בעיות.. חחח"
"בבקשה, אנחנו כבר בנות 14.5 עוד מעט 15 אתה לא חושב שאנחנו מספיק גדולות כדי לא לעשות שטויות?"
"צודקת" הוא אמר, חייכתי.
"טוב ביי, נתראה כבר בשדה התעופה :) "
"טוב ביי חמודה"
"ביי"
עניתי להודעה של אמא "אני טסה אל ג'ון בקיץ, והוא הרשה שגם דניאלה ורוני יבואו!! אני כל כך מתרגשת!!"

במהירות התקשרתי אל רוני ודניאלה
"הוא הסכים!!"
"אההה!!!" שלושתינו צרחנו אל תוך הטלפון…
"אנחנו כל כך מתרגשות!! את רצינית?"
"כן!! אבל בתנאי שלא נעשה בעיות.."
"אנחנו כבר עוד מעט בנות 15 אנחנו מספיק גדולות כדי לא לעשות שטויות.."
"זה בדיוק מה שאמרתי לו!!"
"טוב אנחנו רצות כדי להכין לאחים של דניאלה אוכל ביי טומוש"
"ביי"
אנחת רווחה יצאה מפי, הורדתי את המכשיר, והתחלתי להכין שיעורים…
אמא חזרה הביתה…
קבלתי הודעה מ…בן גרין?מה הוא רוצה ממני? הוא לא מבין שאני עסוקה?
"טומי, זה בן (אם את לא זוכרת אותי..) יש סיכוי שנפגש היום? אני ממש צריך עזרה בשיעורים במתמטיקה.."
"תדבר עם רוני"
"מי זאת?"
"חחח אוקי טוב" הוא לא מכיר את רוני זה מוזר… "מתי את רוצה להפגש?"
"בסביבות שש, זה סבבה?"
"אממ, כן זה בסדר גמור"
פתאום שמתי לב שהשעה שש זה רק עוד חצי שעה ואני לבושה במכנסיים נוחים אבל מכוערים וחולצה של הצופים… חחח אופסי..
החלפתי מהר לגופייה וג'ינס קצר, וחיכיתי שסוף סוף המכשיר ייטען… כדי שהפגישה הזאת תלך חלק..
שמתי את המכשיר ואמא שלי קראה לי "טומי יש פה ילד אחד שאומר שקבעת איתו פגישה בשביל השיעורי בית.."
ירדתי מהר מאוד במדרגות, כמעט נפלתי!
הסתכלתי על אמא, היא חייכה לכיווני- אוי הורים…
"היי בן. בוא נעלה לחדר שלי, הבאת את השיעורים?"
"כן, כמובן."
הרגשתי את הלב שלי פועם במהירות בדיוק במהירות שירדתי בה במדרגות..
הוצאנו את הספרים, נראה שהוא היה צריך עזרה בכמעט כל שאלה..
הוא התחיל להתקרב אלי, האף שלו כמעט נגע באף שלי, הוא לחש "תודה, נתראה מחר." ואז הוא הלך… בטח לנעמה..
כל הלילה שכבתי ערה במיטה וחשבתי "למה הוא התקרב אלי ככה?"
טוב לא נורא, העיקר שאני טסה ללונדון בקיץ עם דניאלה ורוני!!
אני כל כך מתרגשת!!