מילים של עבריין / 39

ברגע שפניתי לכיוון ימין , לכיוון התקווה שלי ראיתי מולי את דין עומד ומכוון אקדח מולי " קרוליין
תתכופפי " מרוב פאניקה ומהירות נפלתי על הבטן והסתובבתי במהירות על הגב יורה באקדח
בחיליים של מרויין שפונים לכיוון הזה , ג'ול מצטרף לעזרתי ועוזר לי לירות , יריה אחר יריה
משחק מלוכלך .
החיליים לא מפסיקים לבוא , טונות של חיילים " אמרתי לך להשאר במקום " אמר ג'ול ועזר לי לקום
אחרי שהרגנו את החיליים שבאו לכיווננו " לא אמרתי סתם" הוא הוסיף , ניערתי את בגדיי והבטתי
מסביב , איפה אנחנו ?
הוצאתי את המפה והבנתי שאנחנו בנקודת פיצול של שני פיצוצים , איזה מטומטמת אני .. עכשיו
הבנתי למה הוא אמר לי שאני צריכה לחכות לו ולהשאר במקום " הבנתי אבא " אמרתי בציניות ,
ג'ול הביט בי במבט של ' לעולם אני לא התשווה לאבא שלך ' הרמתי את ידי בכניעה " איך שאתה
רוצה …" אמרתי , דין התקרב אלי וחיבק אותי חיבוק חזק " קרוליין , זה אזור של מארבים , אנחנו
צריכים לזוז .. מהר " הנהנתי והתחלתי לרוץ אחרי ג'ול ודין .
פתאום הגיעה אלי קריעה מהמכשיר קשר " קרוליין , במאגר נתונים כתוב שזה רכוש פרטי אני לא
יודע מי פגע במארק .. אני לא יכול גם לבדוק זאת .. אם מארק יחיה אולי הוא יצליח לומר מי בדיוק פגע
בו , בנתיים בהצלחה " אמר ולנטיין " אני מגיע לחפש אותך קרוליין " חייכתי ונתקתי את השיחה ,
התעלה הזאת היא מבוך ענק , איזה חיים קשים בחר לי מרויין , אפשר ללכת פה לאיבוד כול דבר
כאן נראה אותו דבר !
" שהגעתם אל אבא .. הוא .. הוא נשם "? שאל דין בחיוך ענק , בלעתי את רוקי " כן .." התקווה עלתה
בראשם במהירות , לא רציתי להרוס להם את השמחה ולומר שאם היינו מגיעים במספר דקות אחרי
אולי לא היינו מצליחים להציל אותי , ובזכות האפוד מגן הוא הציל אותו (= אפשר לומר ) .
המשכנו ללכת קדימה , הכנסתי בנתיים את הרובים שלי בחזרה לכיס החגורה ופרסתי את המפה
לפניי מסתכלת איפה אני , מהפיצוץ הראשון עברנו כבר הרבה , חצי או יותר תעלה וכאן מתחילות
המלכודות , בצד השני של התעלה במופנה לכיוון הים איפה שרון המזל פחות , הפיצוצים לא מגיעים
לשם והיתרון שלהם בהפתעה הוא קלוש ובגלל זה יש לנו את הצבא הימי . שינתי את התדר לרון
וחיכתי שהוא יהנה " כן מארק" אמר רון , הסתכלתי על ג'ול ודין " זה לא מארק , זאת קרוליין אח " אמרתי
ומשכתי באפי " אני ולנטיין מצאנו את הגופה של מארק .. לא גופה אלא הוא נשם אבל לא להרבה זמן
לפי המצב הכללי . עכשיו הגענו למקום שאנחנו נפגשים לפני אזורי המלכודות , איך הקבוצה "?
רון התלבט ואמר " שנים או שלוש חיילים הקריבו את עצמם במארבים , שאר הצוות אולי קצת מבוהל
מהמקום אבל אנחנו מסתדרים . איך ג'וליאן ודין "?
הסתכלתי עליהם וחייכתי " צמאים לנקמה , נקמה קשה ועמוקה במרויין " רון צחק , הסתכלתי על המפה
ועוד מספר דקות אנחנו אמורים לפגוש אותם " אנחנו בפיצוץ שמונה , איפה אתם "?
אצלנו המפה ממוספרת לפי פיצוצים , אצל רון המפה שלהנם ממוספרת במזחים וליד בקטן את הפיצוצים
ואצלנו ההפך " מזח 133 " אמר רון , הבטתי במפה והיינו באותו מקום בדיוק , רק קיר בטון הפריד
בנינו .
נתקתי את הקשר והכנסתי אותו לקיר המעיל , הוצאתי שוב את הרובים והמשכנו ללכת את הפניה שנמצאת
ליד המזח השבור , המשך התעלה חסומה לפנינו על ידי המזח השבור וכך נשארה רק פניה לתוך
התעלה ופנייה אל הרחוב , ניהיה חשוך יותר ויותר .. שום אזעקות של משטרה לא נשמעו כי אני יודעת
שהמשטרה לא מכונה בשם פנים ואופן להתערב בעסקים כאלה , בדיוק שפנינו שמעתי רעש .. צעדי
רגליים , יותר מהקבוצה של רון , חמישה .. לא , עשרה ?
פניתי לצד וכיוונתי לשם את הרובים שלי במהירות ומה נעמד מולי ? רון .
אה ?
איך זה אפשרי ? שמעתי יותר צעדים , רגע ? זה לא מהכיוון הזה " מארב "! צעקתי והסתובבתי
לאחור והתחלתי לירות בחיליים , הם פגעו בי מספר פעמים ולמזלי אפודת המגן שלי
הגנה עלי , התגלגלתי לצד ועמדתי על הברך שלי והמשיכתי לירות , פאק ! התחמושת נגמרה !
הוצאתי במהירות את רובי הM16 שלי והמשכתי לירות ואצלם הכדורים מגיעים בהדף וכמות יותר
טובה וגדולה וככה היה יותר קל " מישהו ניפגע "? שאלתי , הסתכלתי לאחור וראיתי מספר חיילים
שלנו מתים , זה היה מארב באמת קשה !
" קרוליין .." שמעתי את ולנטיין " קרוליין .." התדר היה חלש ובקושי שמעתי אותו " מארק .."
" התעורר …"
" הכול ..בסדר .."
" זה …"
" מרויין .." וככה נקטעה השיחה , נעדמתי על רגליי והסתובבתי לכיוון רון " מרויין יצאה מהמחתרת ,
הוא בעקבותינו " אמרתי בעיניים פקוחות לרווחה , אנחנו כבר לא צריכים את הקוד בשביל ללכת
להכנס לחדר שלו , עכשיו זה ניהיה יותר קשה וקשה , אנחנו צריכים להתפצל .
זה עומד להיות קשה !
כמו למצוא מחט בערמת שחט !