אני לא בטוחה כבר מי אני הקדמה
היי קוראים לי קאתרין ואני די מתבודדת
אני אוהבת להסתתר מאחורי סווצרים
בצבע אפור ושחור אשר לא מושכים תשומת לב
המורים כבר התייאשו ממני מזמן
אני יתומה, אימי מתה בשנה שעברה מסרטן
ואני עצמאית ולא חסר לי דבר, חוץ מחברה
משפחתי היחידה היא אחותה התאומה של אימי
אך לא היה לה זמן בשבילי ובגלל זה החלטתי
להיות עצמאית כי זה עדיף מאשר להפריע כול הזמן לאנשים
וחוץ מזה ככה זה פחות טרחה אה ואם שאלתם את אצמכם לגבי
אבי אז במקרה כזה אפילו לאלוהים אין מושג איפה הוא
ואימי מעולם לא גילתה לי מיהו ועכשיו קצת מאוחר מידי לא?
אז הכול התחיל כשישבתי לי בשקט וציירתי היה לי כישרון אך
הסתפקתי בציור גולגלות ומראות מזביעים אשר עברו בראשי
ואז פעמון הדלת צילצל ללא הרבה חשק עזבתי את הציור
וגררתי את רגליי אל הדלת "מי שם?" שאלתי בעוד אני
פותחת את הדלת"גורג קינג" אמר האיש אשר
עמד בפתח הדלת הוא היה בגיל העמידה ושערו היה שחור
כשערי אך שלי גלש, חלק על גבי "רגע, גורג קינג המלך?"
שאלתי אותו בעוד כיווצתי את גבותיי"כן זה אני"
אמר לי וחיך אליי "מה מעשיך פה?" שאלתי אותו
"אני פה בשביל ביתי" אמר לי "ומי זאת?" שאלתי אותו
בקרירות "קאתרין ארוולד, את מכירה אותה?"
שאל אותי ובאותו רגע פשוט רציתי למות "זאת אני"
תגובות (2)
חבל שאין תגובות זה נהדר להתחלה וגם עצוב…
חבל שאין תגובות זה נהדר להתחלה וגם עצוב…