וואן שוט – שובל & הארי (עצוב)

http://www.youtube.com/watch?v=kPBzTxZQG5Q
תשמעו על נמוך ….
———––—————-

-כעבור 16 שנה –

-נקודת מבט דארסי-

״היי קוראים לי דארסי סטיילס , כן אתם לא טועים , אבא שלי זה הארי סטיילס מוואן דיירקשן ״ התחלתי לנאום בפני הכיתה שישבו מרותקים מקשיבים לסיפור שהמון אנשים רוצים לדעת .
״אני לא הכרתי את אימא שלי , היא מתה לאחר כמה חודשים אחרי שנולדתי , אתם בטח שואלים את עצמכם למה ?״
״היא מתה כדי להציל את אבא שלי , היא מתה כדי שאבא שלי יוכל להמשיך לחיות את חייו״ .
לפני 16 שנה , אבא שלי עבר תאונה , תאונה ששיתקה אותו , אולי אתם לא מכירים אבל בוודאי ההורים שלכם מכירים את הסיפור , הוא היה מופיע בכול עיתון , מדור חדשות , אתר אינטרנט ועוד , הסיפור על התאונה של הארי סטיילס זמר בלהקה המצליחה בעולם , וואן דיירקשן ״.
״אבא שלי היה צריך השתלה , השתלה של מח עצם ״.
״רק אנשים מאותו סוג דם של אבא שלי יכלו לתרום לו , ובמקרה זאת הייתה אימי״ .
״לשניהם היה את אותו סוג הדם , B, בהתחלה זאין מאליק רצה לתרום לו , אבל אימא שלי לא איפשרה לו את זה , היא לא רצתה להרוס לו את החיים ״.
״היא תרמה לו , לאחר שעה בודדה אחרי הניתוח שעבר בהצלחה , היא נפטרה ״.
——
-לפני 15 שנה-

-נקודת מבט הארי –

אני מעולם לא הצלחתי להתגבר , כבר שנה וחצי שאני חי בהכחשה .
אני עדיין לא מצליח לעקל , לעקל את זה שהיא מתה , בגללי , באשמתי , היא לעולם לא הצליחה להכיר את הבת שלה.
הכול קרה לפני שנה וכמה חודשים , קצת לאחר שדארסי נולדה .
הייתי הגבר הכי מאושר בעולם , החיים שלי לא היו יכולים להיות יותר טובים .
הייתה לי אישה מושלם , ילדה נסיכה שבדיוק נולדה , חברים , משפחה אחת גדולה .
ואז קרתה התאונה , התאונה ששינתה אותי , שהפכה אותי למשותק , שהפכה את החיים שלי על צירם .
אני זוכרת את הלילה הזה כאילו זה היה אתמול , אני זוכר כול רגע ורגע מהשעה הגורלית ההיא , ואני הכי זוכר והכי רוצה לשכוח זה את ההלוויה של שובל אהובתי, אישתי , החיים שלי , הנסיכה שלי , שהלכה לה בטרם עת , בגללי , באשמתי.

~~~

שמעתי את כולם מדברים מחוץ לחדר , הם לא שמו לב שהדלת פתוחה למחצה.
״הוא חייב השתלה של מח עצם , אם לא הוא יהיה משותק ״ , הם לא יודעים שאני שומע , למרות שאני בתת הכרה .
אני שומע , אבל לא מצליח לדבר או להוזיז שום חלק מגופי .
״ומי יתרום ?״ שמעתי את קולה השבור של שובל , לבי נשבר למשמע קולה .
״למי שיש את אותו סוג הדם כמו שלו״שמעתי קול גברי וניחשתי שזה של הרופא .
״ יש לו סוג דם B כמו שלי ״ שמעתי את קולו של זאין .
״גם לי יש B ״ שמעתי שוב את הקול של שובל אהובתי .
״מישהו מכם מעוניין לתרום לו ?״ שאל הרופא , ״ אני יודע שזה קשה , ויש מצב שלא תתעוררו אחרי הניתוח ״ הוסיף הרופא על דבריו .
״אני יעשה את זה״ אמר זאין , ואז שמעתי קול בכי חלש והצלחתי להבין שזה של אביה שמתחננת בפניו שלא יעשה את זה , שהיא לא תצליח לחיות בלעדיו .
״אני יעשה את זה״ שמעתי את שובל אומרת .
רציתי לצעוק לא !! , אבל שום קול לא יצא מפי , ולא הצלחתי לזוז .
אסור לה לעשות את זה , אני מעדיף למות , מאשר לתת לה למות .
״לא!!!״ ניסיתי לצעוק בחוזקה אבל לא הצלחתי להוציא שום הגה מפי .
״את בטוחה ?״ שאל זאין את שובל .
״כן , אני לא יכולה לתת לך לעשות את זה , יש לך חיים משלך , אני לא יכולה לתת לך להרוס את שלך ואת של אביה״ אמרה נחרצות .
״אוקיי אז בואי איתי למלא טפסים״ אמר הרופא , שמעתי צעדים מתרחקים במסדרון .
נסיתי לצעוק בכול הכוח , נסיתי לצרוח את שמה , ניסיתי לקום ולרוץ אחריה , להגיד לה שתתן לי למות .
אבל זה כבר מאוחר מידי , היא נעלמה במסדרון , ומפי לא יצא שום הגה או צליל.

יום הניתוח הגיע , הוא עבר בהצלחה , השתילו לי את מח העצם , התאוששתי ולמרבה שמחתי ראיתי את שובל במיטת בית החולים לצידי .
קראתי בשמה , אבל היא לא ענתה , הבטתי על המוניטור המראה את קצב פעימות הלב שלה , קו ישר ריק וארוך , ריק בדיוק כמו הלב שלי .
היא מתה , זה כמו חלום בלהות , היא מתה !
למה היא עשתה את זה ?
בשביל להציל אותי ?
בשביל מה ?
בגללי היא מתה !
בגללי דארסי תגדל בלי אימא !
בגללי היא הייתה צריכה מההתחלה לתרום !
בגללי היא מתה עכשיו !
אך ורק בגללי , באשמתי .

לאחר שלושה שבועות השתחררתי מבית החולים , לאחר שלושה שבועות של כאב וסבל , אחרי שלושה שבועות ארוכים שבהם רק רציתי להשתגע , לצרוח , להתעצבן !
אבל אני לא יכול , לא בפני הבת שלי , לא בפני הבת של שובל , הבת של אישתי , הבת של שובל ושלי .
נשאר לי דבר אחד ויחידי ממנה , נשאר לי רק את דארסי הבת שלנו .
היא מתה בגללי ! באשמתי !
ההלוויה הייתה לפני שבועיים וחצי , הלב שלי התפרק למיליוני רסיסים לפני שבועים וחצי .
כשכיסו את הארון שלה באדמה , נקרעתי, נשברתי , נהרסתי , בכיתי , התפרקתי .
אני שבור , שבור לגורמים , שהדבר היחידי שעדיין מחזיק אותי , ועוטף את שברי ליבי , ומנסה לרפא אותם , היא דארסי .
הבת שלי , הבת היחידה שלי , היחידה שתהייה לי , הנסיכה שלי , כול העולם שלי , הזכר היחידי והאחרון מאישתי שובל , אישתי היפה מכולן , המושלמת והמדהימה , שמתה בגללי , בשביל להציל אותי .

—

-נקודת מבט דארסי-

״וזה הסיפור של ההורים שלי ״ סיימתי לספר את הסיפור של הוריי .
כולם מחאו כפיים , היו כאלה שנגבו דמעות מעניהם , כאלה אפילו שקמו לחבק אותי .
דמעות התחילו לזלוג על לחיי , למרות שלא הכרתי את אימי אהבתי אותה בכול ליבי , אותה ואת אבי .
״זה סיפור מרגש״ לחשה קימברלי באוזניי תוך כדי שהיא מחבקת אותי חיבוק חם .
קימברלי היא הבת של זאין ואביה , והיא החברה הכי טובה שלי .
חייכתי אליה חיוך ישר ויפה מזיזה אחורנית את שיערי השטני בלונדיני בדיוק כמו של אימי , וחייכתי חושפת את הגומות בדיוק כמו של אבי .

אז כן זה בערך פחות או יותר סיפור חיי .