הים תמיד שקט- פרק 34
המשכתי להסתכל עוד כמה רגעים על ליעד לפני שהוריו וירדן נכנסו לחדר. הם שאלו אותי אם הכל בסדר ואני אמרתי שכן, ירדן רק בא וחיבק אותי ולחש לי באוזן אם אני בסדר, אמרתי לו שהוא יכול להיות רגוע. הודעתי להורים של ליעד שאני אבוא לבקר וביקשתי מירדן ללכת. הוא הניד את ראשו לתנועת הסכמה ושנינו יצאנו מבית החולים "גלבוע".
" תגיד, אתה רוצה לבוא אליי? " שאלתי.
" כן בטח, אני לא חושב שיש לי תוכניות. את בסדר? ".
" כן אני בסדר, סתם קצת.. פוחדת ".
" הוא יהיה בסדר, ראית בעצמך שהוא בסדר ".
" הוא די צמח.. " אמרתי.
" אל תדאגי יולי, הכל יהיה בסדר. בואי נתפוס מונית וניסע אלייך הביתה " הוא אמר. ירדן ואני עלינו על מונית ונסענו לכיוון הבית שלי. הסתכלתי כל הזמן על הנוף, חשבתי על מה שליעד מפסיד ברגעים אלה. על מה שהוא לא יכול לראות ולא להרגיש.. כאב לי, מאוד.
הגענו הביתה, שתינו כוס מים ועלינו שנינו לחדר. ירדן נשכב על המיטה ושם את ראשו על הכרית שלי, אני נשכבתי על המיטה ושמתי את ראשי על ראשו. הוא התחיל ללטף לי את הראש, משהו שהרגיע אותי. אמרתי לו שאני מאושרת כשהוא איתי, והוא אמר לי שכבר הרבה זמן שהוא לא היה כל כך מאושר. שאלתי אותו אם הוא אוהב אותי, והוא כתגובה אמר שאני צריכה להפסיק לשאול שאלות שהתשובה להן מובנת מאליהן. קמתי והתיישבתי מול ירדן. הוא כתגובה קם והתיישב מולי.
" הכל בסדר? למה קמת? " הוא שאל והסתכל עליי.
" אתה יכול להסתכל לי עמוק בעיניים בלי רצון להתקרב ולנשק אותי? " שאלתי בחיוך.
" אני יכול לנסות " הוא אמר, " אבל אני לא בטוח שזה יעבוד ".
" אז תנסה שנייה " ביקשתי והסתכלתי עליו. אני הסתכלתי לו עמוק אל תוך העיניים וחייכתי. הוא חייך גם. " תן לי את היד שלך שנייה " ביקשתי, והוא נתן לי את ידו.
" תנסה לחשוב על משהו.. כל דבר, משפט, משהו.. תנסה לשנן אותו עמוק בתוך המוח, תריץ אותו במוח.. " ביקשתי.
" אוקיי, אני חושב על משהו " הוא אמר בחיוך והמשיך להסתכל עליי. אני עצמתי את עיניי והורדתי את הראש למטה כדי לנסות להתרכז. לחצתי חזק את היד של ירדן ושמעתי את זה ' העיינים שלה כל כך יפות, כמו הים. אני כמו מסתכל אל העומק שלו '.
" העיניים שלה כל כך יפות, כמו הים. אני כמו מסתכל אל העומק שלו " אמרתי בלחישה.
" מה? " הוא שאל בפליאה, " איך? מה?.. ".
" תקשיב שנייה. אני.. אז.. שם.. בבית החולים " התחלתי להגיד בגמגום, " אני החזקתי את היד של ליעד כדי כמו לתת לו תחושה שיש שם מישהו, מישהו שמשגיח עליו. ברגע שקצת לחצתי על היד שלו הצלחתי לשמוע אותו מדבר איתי, מין קול במוח פשוט היה הקול של ליעד, והוא ממש דיבר איתי. כאילו קראתי את מחשבותיו. הוא אמר לי שהוא לא יכול להרגיש אבל שהוא שומעת את הקול שלי בתוך מוחו, שהוא לא יכול לזוז. שהוא מת לפתוח את העיניים ולא יכול.. " אמרתי לו כמעט בבכי.
" ואז מה קרה? " הוא שאל והחזיק לי חזק את היד.
" אז הבנתי שאני מצליחה לשמוע אותו בלי לדבר איתו, זה גם הפחיד אותי וגם הדהים אותי ".
" אז את יכולה לקרוא מחשבות של אחרים? " הוא שאל.
" מסתבר.. זה כל כך מוזר, ומבולבל, אבל אני באמת שמעתי אותו מדבר איתי. זה מילא אותי בכל כך הרבה אנרגיות טובות, ידעתי שבסופו של דבר הוא באמת יצא מזה, הוא יהיה בסדר, הוא.. חזק.. הוא אפילו ביקש ממני לא לבכות כשהוא במצב הפחות טוב ".
" זה ממש מדהים.. " אמר ירדן.
" מה אני אעשה עם זה ירדן? זה מפחיד אותי יותר משזה מדהים אותי ".
"תחשבי איזה כוח זה יולי.. זה כוח ענק.. את יכולה לעשות כל כך טוב עם הכוח הזה. להבין מה רוצים בלי לפתוח את הפה, להזדהות עם אנשים שאת פוגשת תוך שנייה כי את יכולה להבין מה הם רוצים ואיך הם יהיו מאושרים ".
" ומה אם זה ישנה אותי לגמרי? " שאלתי.
" זה לא, תאמיני לי ".
" איך אתה יודע? ".
" כי עמוק עמוק בפנים, לא משנה כמה הכוח הזה יכול להשפיע, יש דבר אחד שלעולם לא ישתנה, ואני חושב שהוא הבסיס שלך לכוח הזה ".
" וזה מה? ".
" הכוח של השקט. הכוח של הביישנות. היכולת להתחבר לבנאדם בצורה הכי צנועה , אמיתית ואניטימית שיש. ואת זה, את לא תאבדי לעולם ".
תגובות (1)
מהמם המשך דחוףףףףף