שיעור ציור,

היא התיישבה בכיסא מול השולחן וצפתה במורה מניחה דברים על השולחן האמצעי.
"יש לכן שעתיים. תתחילו " אמרה המורה.
היא לקחה את העיפרון שלה והסתכלה בריכוז רב על השולחן, והתחילה לצייר.
היא זכרה מה המורה אמרה להם, להתחיל מהכד האמצעי. היא סירטטה אותו על הדף, וליד היא ציירה את הלימון הימני.
מאחוריהם היא ציירה את הכד שנטה על צידו ומשמאלו את הלימון השני.
היה כמובן גם את החלק הקשה- הקפלים שיצרה המפה.
היא לא ממש ידעה איך לצייר אותם, אך ניסתה כמיטב יכולתה.
היא הרגישה שהחוג הזה יכול להיות הזדמנות מצויינת לזנוח קצת את הכישורים שכבר יש לה, ולנסות ללמוד טכניקות חדשות.
הזמן עבר לאט, ובנות לא הפסיקו לפטפט ולהסתכל בציורים של בנות אחרות.
היא נכנסה אל תוך העולם שלה. העולם שמלא בשקט וריכוז. היא ניסתה לדמיין את זה כמו קטע שקוראים בספר- כך שהיא תוכל לראות את זה ממש לנגד עיניה על הדף.(במקום להרים את הראש כל שנייה…..)
בנות לא הגיבו לה בנחמדות על הציור, אבל היי, זה לא שעכשו אכפת לה, הרי היא החליטה לעזוב לזמן מה את כישוריה….

החוג נגמר. הן הודיעו למורה שבשיעור הבא תהייה לה רק תלמידה אחד (כי כל הבנות בחוג בטיול)
והיא מצידה איחלה להן טיול מוצלח.
היא הלכה לביתה עם רגשות חדשים. תמיד אמרו לה שהיא צריכה ללכת לחוג. היא מקווה שהיא תסתדר שם, יש שם בנות טובות…..