התחלה חדשה- פרק 16-

נסענו ונסענו, אני ישבתי ליד רונה. כשהגענו למסלול הראשון, ירדנו מהאוטובוס וכל אחד לקח את התיק הקטן שלו מהתא התחתון של האוטובוס. "פאק, אני מצטערת" פלטתי במהירות כשהתנגשתי במישהו. הוא הרים את משקפי השמש שלו. "זה בסדר" הוא אמר בחצי חיוך. חייכתי והלכתי בחזרה לכיתה.
המסלול הזה כל כך מייגע. למה לא נשארתי בבית? הבחור שהתנגשתי בו, מסתבר שהוא המאבטח של הכיתה שלנו. כל הדרך דיברנו, כי לא היה לי יותר מדי עם מי לדבר שלא קשור איכשהו לגיא או לחברה הזאת שלו. הוא בן 21, אחרי צבא, וקוראים לו דין. "שם יפה" אמרתי לו בחיוך. הוא הסתכל עליי, חיכה למשהו. "אה, אני ענבר" אמרתי בחצי חיוך. הוא חייך.
הגענו כמעט לסוף. היינו צריכים לעלות קיר של הר, חלק עם חבל. עליתי ועליתי, וכשהגעתי לסוף של ההר איבדתי תחושה ביד, והחבל החליק לי מהידיים. "זה לא קורה" חשבתי לעצמי כשהרגשתי את גופי נופל למטה.
הרגשתי יד מחזיקה אותי ומעלה אותי במהירות למעלה. "את בסדר?" גיא שאל אותי והחזיק בכתפיי. "כן" אמרתי. מעכלת את זה שכרגע הוא הציל את חיי. "תודה" אמרתי וחיבקתי אותו, בלי לחשוב יותר מדי. התנתקתי ממנו במהירות. "סליחה" אמרתי. "על מה?" הוא שאל בחצי חיוך. "חברה שלך נראית עצבנית" אמרתי. "שתתעצבן" הוא אמר בחיוך. שתקתי לכמה שניות. "ממשיכים ענבר" דין אמר לי והסתכל על הכיתה שהתקדמה. "כן" מלמלתי והמשכתי ללכת.
סיימנו את המסלול. אחרי העלייה הייתי אחת מהראשונות. רציתי שהראש שלי יתעסק במסלול, ולא בגיא, שוב. עליתי והתיישבתי במקום שלי.
"ילדים, אנחנו עוצרים עכשיו במרכז קניות, יש לכם שעה להסתובב פה ובדיוק בשלוש אתם ליד האוטובוס" המדריך אמר בקול חזק. כולם שמחו וירדו מהאוטובוס. רצתי ליעל, תמר ונועה. "מה זה המאבטח הזה? החיים לא הוגנים" יעל אמרה לי ונעצה מבט בדין. חייכתי. "סתמי, ראיתי את המדריך של הכיתה שלך" אמרתי בחיוך. "הוא בן איזה מאה" היא אמרה בזלזול. "זה לא הגיל, זה התרגיל" נועה אמרה וקרצה לנו. "בואו בואו" תמר דחפה אותנו לארומה. כל אחת מאיתנו הזמינה קפה, והתיישבנו באחד השולחנות.
"איך בא לי להגיע לאכסנייה כבר" נועה מלמלה ושתתה מהקפה שלה. "כן אה? לא הייתי באה לטיול הזה אם לא היה אכסנייה ללילה" תמר הסכימה עם נועה. "תגידי, את וחן עוד מדברים נכון?" תמר שאלה אותי. "כן, למה?" שאלתי אותה בחשדנות. "כי.." "כי היא מפנטזת עליו כבר חודשיים" יעל השלימה אותה. "על חן?" שאלתי בחיוך. "חשבתי שאת כבר לא בעניין שלו" אמרתי בחיוך. "איך אפשר שלא להיות, ראית אותו?" היא שאלה והסתכלה עליו בחולמניות. "אז הוא חתיך, אז מה?" נועה אמרה. "פתאום רק 'אז הוא חתיך, אז מה?'. מדברת זאת שדלוקה על גיא רוזן?" יעל אמרה בחיוך. "דלוקה על גיא?" שאלתי. "מה זה משנה, הוא עם הנטע הזאת עכשיו" נועה אמרה בטון עצבני. תמר הסתכלה עליי. היא היחידה שסיפרתי לה על הנשיקה עם גיא.