Live My Life – פרק 25 (1D + JB)

-נקודת מבט אור-

פקחתי את עניי לאט לאט , ראשי הסתחרר לגמרי , ראיתי כול כפול , וראשי הלם בחוזקה כמו הנגאובר .
מה קורה פה ? איפה אני ? שאלתי את עצמי והבטתי מסביבי על החדר שמטושטש .
ראייתי לאט לאט התחדדה והבטתי מסביבי , חדר לבן , הכול פשוט ולבן .
קירות לבנים , מיטה לבנה , רצפה לבנה , תקרה לבנה , אפילו האור הנפוץ מהמנורה בצבע לבן .
קמתי לכדי ישיבה והבטתי על עצמי , לבשתי חלוק לבן וארוך עד הברכיים , גופי מכוסה בשמיכה לבנה רכה , מתחת לראשי כריות לבנות כמו משענת .
לידי מחובר המון צינורות וגם לאפי , והראש שלי הסתחרר .
מה קרה לי ? למה אני פה ? אני לא זוכרת שום דבר ממה שקרה , בעצם אני לא זוכרת כלום .
ניסיתי בכול כוחי להתמקד במה שקרה אבל לא הצלחתי לחשוב על כלום , מוחי ריק לגמרי , שום מחשבה או זיכרון לא עלה בעייני רוחי
"בבקשה תן לי לראות אותה !" שמעתי צעקה של גבר מחוץ לדלת העץ החומה בהירה שמולי , "אני מצטער אי אפשר את כולכם רק שניים" שמעתי קול של גבר נוסף .
לאחר רגע דלת החדר נפתחה , ומולי עמדו גבר ואישה .
הגבר בעל שיער בלונדיני טיפה ארוך ועניים כחולות עמוקות נוצצות , הוא חייך ברגע שראה אותי , וכן גם האישה שעמדה לצידו .
האישה בעלת שיער שחור ארוך חלק בקצוות צבוע לבלונדיני וענייה חומות בורקות , החיוך שעל פניה מושלם וישר , ובעיקר מאושר .
"אור אני לא מאמין , את ערה !!" אמר הגבר ורץ לעברי מחבק אותי חיבוק חזק .
השתחררתי מהחיבוק שלו לאחר רגע ובחנתי אותו , את פניו היפות , את החיוך שלו , את עיניו ושיערו , לא פספסתי שום פרט .
"אני מצטערת , אבל מי אתה ?" שאלתי אותו בחיוך על פניי , וחיוכו נפל וגם של האישה שעמדה לצידו .
הוא ניראה פגוע ממה שמרתי כרגע , מי הוא ? אני אמורה לדעת מי זה ? למה אני לא זוכרת כלום ? ואיפה אני בכלל ?
המון שאלות רצו במוחי , אבל לא ידעתי למי לפנות בשביל לקבל תשובה .
"זה אני נייל" אמר הגבר הבלונדיני בחיוך ואחז בידי ביד שרירית וחמה , "נייל " חזרתי על שמו כמו הד , "אנחנו מכירים ?" שאלתי אותו .
"ברור שאנחנו מכירים" אמר בקול עצוב ורועד , ברור היה לי שהוא עצוב .
מה לעזאזל קורה לי ? ואיפה אני ?
"ואיך קוראים לך ?" שאלתי את הבחורה שעמדה בצד עד עכשיו ועל פניה אותה הבעת פנים כמו של הגבר שהתברר ששמו נייל .
"אביה" אמרה גם היא בקול טיפה רועד , "אביה" חזרתי כהד על שמה .
השם שלה מוכר לי , אבל מאיפה הוא מוכר לי , אני לא זוכרת שראיתי אותה אי פעם .
היא התקדמה לחבק אותי , "אני אביה , החברה הכי טובה שלך" אמרה לי בחיוך מנחם אולי זה יעזור לי איכשהו .
הנהנתי אליה והבטתי שוב על נייל שישב על כיסא לצד המיטה בוהה בקיר הלבן , ואינו מסוגל להביט עלי .
"אתם זוג ?" שאלתי את אביה בחיוך .
היא הנידה את ראשה לשלילה , "הוא הבן זוג שלך" אמרה לי בלחש קל .
"שלי ?" שאלתי מופתעת , "אנחנו זוג?" שאלתי את שניהם .
נייל סוף סוף הביט בי ואחז בידי הכחושה , "כן אור , אנחנו זוג , כבר כמעט חודש" אמר לי .
"אני מצטערת שאני לא זוכרת אף אחד מכם , מישהו מוכן להסביר לי מה קורה פה ?" שאלתי את שניהם .
לנייל היה קשה לדבר אז אביה דיברה במקומו , "את עשית תאונה , את עכשיו בבית החולים , הכול בסדר את בריאה " אמרה לי בחיוך .
"אז למה אני לא זוכרת שום דבר מהתאונה , או מלפנייה ? בכלל הדבר האחרון שאני זוכרת זה את יום הולדתי ה-16 " אמרתי לה .
אביה גיחכה קלות , "את בת 18 , ואיבדת את הזיכרון בגלל התאונה" אמרה והחיוך ירד לאחר רגע , היא שבורה מכול העניים הזה .
הזדעזעתי ממה שהיא אמרה , איך זה הגיוני שאני ישכח שנתיים מלאות מהחיים שלי .
שנתיים מלאות בהן חייכתי ,
שנתיים מלאות בהן בכיתי ,
שנתיים מלאות בהן יצאתי ובליתי ,
שנתיים מלאות בהן אהבתי ,
שנתיים מלאות בהן הכרתי את אביה ,
שנתיים מלאות שבהן חייתי ,
איך יכולתי לשכוח את כול זה ? איך יכולתי לשכוח את כול הזיכרונות הטובים והרעים .
"איפה המשפחה שלי ?" שאלתי לאחר רגע את אביה שהשתתקה , מענייה עמדו לרפוץ דמעות אבל היא החזיקה את עצמה .
"אנחנו כבר לא בישראל אור , אנחנו בלונדון" אמרה לי .
"לונדון ? חזרתי ללונדון ?" שאלתי לאחר רגע בחיוך קל .
אני כול כך אוהבת את לונדון אני לא מאמינה , אני סוף סוך חזרתי אל הבית שלי האמיתי , אל לונדון .
"כן ללונדון" אמרה לי .

-נקודת מבט נייל-

אביה ואור דיברו בשפה לא מוכרת , אני חושב עברית השפה בה מדברים בישראל מאיפה שהן באו , שמעתי כמה פעמים במשפט שלהם ישראל , ולונדון .
כנראה אביה מספרת לה מה קרה בשנתיים האחרונות בהן היא לא זוכרת דבר .
"אני אשאיר אתכם לבד" אמרה אביה ויצאה במהירות מהחדר .
אני ואור נשארנו לבד , ידה הקטנה עדיין בתוך ידי , אחזתי בלי להרפות שמה תעלם לי לעולם .
"אני מצטערת שאני לא זוכרת אותך" אמרה לאחר רגע ושלפה אותי מהמחשבות ששקעתי בהן .
"זה בסדר , זה לא אשמתך " אמרתי בחיוך מתנצל .
"יש לך אולי תמונות שלנו ביחד ?" שאלה אותי .
"כן , ברור" אמרתי ושלפתי את האייפון השחור שלי מהכיס , נכנסתי אל האלבום תמונות והראיתי לה את כול התמונות מהחודש האחרון , החודש הכי טוב שבחיי ,
אבל את החודש הזה היא לא זוכרת , לא זוכרת שום דבר שקרה בו .
היא עברה על התמונות , עוצרת מידי פעם להתבונן בתמונה שלנו מתנשקים , או בתמונה מתחבקים .
היא עצרה על התמונה שלפני כמה ימים מאחד ההופעות שלנו , "מה זה ?" שאלה אותי .
"אני זמר , מלהקת וואן דיירקשן " אמרתי לה , היא חייכה , היא לא הבינה על מה אני מדבר .
"אני לא מכירה את הלהקה הזאת " אמרה לי והביטה שוב בתמונה בוהה באלפי המעריצים והמעריצות שבקהל .
"אנחנו להקה די חדשה , מהשנתיים האחרונות , פרצנו בX פקטור" אמרתי לה .
"את X פקטור אני מכירה " אמרה לי , אבל על פניה שיברון , על זה שהיא לא מכירה את אביה , לא אותי , לא את הלהקה שלי , ואת זה שהיא לא זוכרת את השנתיים האחרונות של חייה .
היא העבירה את התמונה ונעצרה על התמונה הבאה , תמונה של כולנו , של כול החבורה .
"מי אלה ?" שאלה אותי .
"אלו הם לואי ואור " אמרתי והצבעתי על אור ולואי שעמדו מחובקים מצד שמאל של התמונה .
"גם לה קוראים אור ?" שאלה צוחקת טיפה , "כן , גם לה קוראים אור" אמרתי מחייך .
"ואלו הם שובל וליאם" אמרתי והצבעתי על שובל וליאם שהביטו אחד על השני וחייכו , נראים מאושרים ומאוהבים אחד בשני .
היא חייכה והנהנה אלי שאני ימשיך , "ואלו הם הארי ובריט " אמרתי והצבעתי על הזוג האמצעי שהתנשק .
"הם חמודים" אמרה לי , "תמשיך" הוסיפה על דברייה וחיכתה שאני ימשיך .
"אלו הם זאין ורום , אבל הם לא זוג , רום חברה של אח של זאין" הסברתי לה והיא הנהנה , "דווקא הם ניראים מתאימים" אמרה לי .
"אה ורום אחותי , וכן הם די מתאימים" אמרתי לה ובהיתי גם אני בתמונה .
"תמשיך" אמרה לי בחיוך .
"את אביה כבר הכרת , וזה ג'סטין " אמרתי לה והצבעתי על אביה וג'סטין שעמדו הכי בצד , אביה מחייכת חיוך יפה אל המצלמה, בעוד ג'סטין מחייך ומביט עליה ומחבק את מותניה בשתי ידיו .
"זה ג'סטין ביבר?" שאלה אותי מופתעת .
בטח את ג'סטין ביבר היא זוכרת .
"כן זה ג'סטין , הוא החבר של אביה" אמרתי לה .
"ואוו , פספסתי המון" אמרה לי .
"ואלו אנחנו " אמרתי והצבעתי על הזוג הקיצוני מצד שמאל שעמדו מחובקים ומחייכים , בעיקר מאושרים .
"אני נראית מאוהבת" אמרה לי ולבי התכווץ .
באתי לומר משהו אבל יצא לי גמגום לא מובן , "אני מבטיחה שאני ינסה לזכור" אמרה לי לאחר רגע וליטפה את הלחי שלי .
הנהנתי אליה והיא המשיכה להעביר תמונות , היא נעצרה על תמונה שלה ושל שירז וג'מה בים .
"מי אלו ?" שאלה אותי .
"אלו אחיות של הארי , ג'מה ושירז" אמרתי והצבעתי על כול אחת מהן .
היא הנהנה והמשיכה להעביר תמונות , ונעצרה על תמונה שלי ושל רום מבשלים .
"אתם די דומים" אמרה , "רק שהשיער שלך בלונדיני יותר" אמרה לי .
צחקתי טיפה וחייכתי , "השיער שלי מחומצן" אמרתי לה בחיוך והעברתי יד בשערי הבלונדיני .
"בכול מקרה זה יפה לך" אמרה בחיוך והביטה עלי , הלב שלי פעם בחוזקה .
לא משנה מה , גם עם היא תיזכר וגם אם לא , אני יגרום לה להתאהב בי מחדש , כי אני אוהב אותה , אני לא מוכן לוותר עליה .