Inbal
~העלאה מחודשת~ כי לא הגבתם
תגיבו כדי שאני אמשיך :)

הם יהיו חיים מושלמים |פרק 3

Inbal 03/03/2013 595 צפיות 4 תגובות
~העלאה מחודשת~ כי לא הגבתם
תגיבו כדי שאני אמשיך :)

~צלצול לסוף היום~
כריס רץ אלי. "לאן בא לך ללכת?" אירגנתי את התיק שלי ואמרתי: "אני לא יודעת" הוא חייך אליי. "אני מכיר מקום יפה. אבל תעצמי את העיניים" הוא כיסה את העיניים והוביל אותי. אחרי בערך עשר דקות הוא הוריד ממני את הידיים. "תסתכלי." פקחתי את העיניים: פארק שלם של דשא, מגודר בעצים גבוהים, פרחים צבעוניים בכל מקום, וכדי להוסיף לאווירה גם ציפורים מצייצות.
כריס נשכב על הרצפה וסימן לי לשבת לידו. התיישבתי. שתקנו כמה דקות. נשכבנו על הדשא והסתכלנו על העננים.
"אז מה קרה?" כריס שבר את השתיקה. "לא משהו מיוחד.." אמרתי אחרי דקה. "נו בלה, את מכירה אותי, ואני מכיר אותך. את יודעת שאני מכיר אותך כמו כף היד שלי. ולפי כף היד שלי קרה לך משהו." הוא הראה לי את כף היד שלו. היה כתוב עליה 'קרה משהו לבלה'. צחקתי. היה נחמד לצחוק אחרי שבועיים של שתיקה.
"נו אז, מה קרה?" הוא הסתובב אלי . "אבל.. אני לא בטוחה שזה יעניין אותך.." רציתי קצת לעצבן אותו. "את יודעת שכל מה שקשור אלייך מעניין אותי." הוא אמר. העיניים שלו נצנצו בסקרנות.
ניסחתי בראש שלי כמה דקות ואז אמרתי- "לאבא שלי יש חברה." הוא התיישב. "אז זה כל הסיפור? לאבא שלך יש חברה?" הוא חייך. "אבל אני מכירה אותה. אני מכירה אותה עוד לפני שההורים שלי התגרשו. יש לי הרגשה שהם התגרשו בגללה." כריס נשכב לידי שוב. בלי ששמנו לב שילבנו את הידיים ביחד. הוא נראה מבולבל. "אז תעשי לה את המוות." הוא אמר. "אבל אתה יודע שאני לא מסוגלת." חייכתי בעצב. "אז אני אלמד אותך." הוא חייך אלי בשובבות. שכבנו שם כמה שעות. לא הוצאנו מילה. אבל זו הייתה שתיקה נעימה לשנינו. "אני שמחה שאתה החבר הכי טוב שלי." אמרתי לו. הוא חייך. "אני שמח שאת החברה הכי טובה שלי." צחקנו. "תודה שאתה תמיד לידי כשאני צריכה עזרה." אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיו. כריס קם. הוא הציץ בשעון שלו ואמר: "כבר מאוחר, צריך לחזור." הוא עזר לי לקום והתעקש ללוות אותי הביתה.

בערב, לפני שהלכתי לישון אמא התיישבה לידי. "בלה, אני יודעת שעובר עלייך משהו. את רוצה לדבר?" שתקתי כמה רגעים. אמא הסתכלה עלי. "לאבא יש חברה." אמרתי מהר. רק שאמא לא תבכה. בבקשה. להפתעתי היא אמרה "אני יודעת." חיבקתי אותה. "אמא, אבא בגד בך עם אמיליה?" שאלתי אותה. "אני לא רוצה לדבר על זה." היא התחמקה ממני. "אז הוא בגד בך." הסתכלתי עליה. "כן." היא לחשה. מחיתי לה את הדמעה מהלחי וחיבקתי אותה. "את הגיבורה שלי." לחשתי.


תגובות (4)

מישהו קורא?

07/03/2013 09:03

סיפור חמוד תעשי המשך :)

10/03/2013 10:06

תמשיכי

17/03/2013 12:25

להמשיך?

12/07/2013 08:45
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך