הנסיכה בעלת השם המיסתורי -פרק 30

ידיים חזקות החזיקו אותה, חיממו אותה. היא הסתובבה לעברן ונתקלה בפניו המחייכות של הנסיך.
"בוקר טוב, " אמר והידק קצת את אחיזתו.
"בוקר טוב גם לך, דובי. עכשו תעזוב אותי." אמרה ודגדגה אותו.
"אבל כיף לי ככה," אמר והצטנף סביבה, כמו חתול.
"טעות, אתה לא דוב, אתה חתול. עכשו זוז אני צריכה להתעורר." אמרה וקמה. היא פנתה חדר האמבטיה שלה, התארגנה, ויצאה חזרה לחדרה.
הנסיך עוד ישב על מיטתה ומבט עצל על פניו. "את יוצאת היום לשוט עם אחי? " שאל, עדיין עם אותו מבט.
"כן, לכן אני צריכה להתלבש, עכשו צא." היא ידעה מה הוא עומד להגיד.
"אבל כיף לי פה." כן, הוא אמר את זה.
"אז תתחבא מתחת לשמיכה או שתנעל את עצמך באמבטיה." אמרה אמבר וניגשה לארון.
"טוב, בסדר בסדר, אני יתחבא," אמר וכיסה את עצמו בשמיכה. היא התלבשה בשמלה קלילה עם חגורת פפיון שחורה.
"את נראית טוב," שמעה את קולו של ויליאם אומר. היא הסתכלה על השמיכה וראתה את עיניו השובבות של הנסיך מציצות מתחתיה.
"ידעתי שאתה מציץ." אמרה וזרקה עליו כרית קטנה שהיתה על השידה ליד.
"פגיעה מדויקת." אמר בקול המום וקצה השמיכה המורם נפל למטה. היא בדיוק עמדה לענות לו- כשלפתע שמעה נקישה בדלת.
'תתחבא' סימנה לו בידה. הוא נכנס עמוק מתחת לשמיכה והכניס איתו עוד כמה כריות, שיסוו את הנפח.
"פתוח" אמרה וצפתה באדוארד נכנס כשמאחוריו, מי עם לא, המשרת שלו.
"את מוכנה?" שאל והחווה שבידו כשראה אותה מהנהנת 'כן' בראשה. הם יצאו מהחדר והיא השאירה את ויליאם שם, מתחת לשמיכות.

הם היו באמצע האם, על סירה קטנה כתומה. קישוטי כסף קטנים עיטרו את הסירה והשתקפו במים. הסירה היתה בעלת משוטים אלא שהנסיך אחז בהם, ולא המשרת.
"האם השהות בארמון נוחה לך?" שאל כעבור זמן מה. הם עברו ליד קבוצת ברווזים והנסיכה נתנה להם אוכל.
"כן," אמרה בתמציתיות. 'גם השהות עם ויליאם…'
"את מרגישה בטוחה בארמון?" המשיך בשאלותיו. היא לא הבינה לאן הוא חותר.
"כן. חוץ מהמקרה עם המשרת…" ענתה. התקרית הזאת היתה….טוב, היא היתה!
"את חושבת שבסוף המבחנים את…..את תבחרי בי?" הוא הפסיק לחתור והסתכל עליה. עיניהם נפגשו ומבוכה קלה שררה ביניהם.
"אני לא יודעת," הודתה. "אני צריכה יותר זמן כדי להכיר בן אדם. אני לא יכולה להתחתן ככה." היא קיוותה שזה לא נשמע כאילו היא זורקת אותו (לא שהם היו ביחד…) כי היא לא רוצה לפגוע בו, אבל היא גם לא מצליחה להשתחרר מהתחושה המוזרה הזאת שמעיקה עליה; שמשום מה, קשורה בנסיך.
"אז אני יצטרך להשקיע יותר." אמר בלחש אך לצערו היא שמעה את המילים האלה.
"מ..מה?" שאלה כשמבט מבוהל על פניה.