וואן שוט- אן קי

*מנקודת מבטו של מייק*
"היום אתה יוצא" אמר שון.
"מה למה היום?" שאלתי.
"אין מה לעשות היא כבר הגיעה" ענה. ארזתי את כל הדברים ויצאתי לביתה של אלינור.
"אני נכנס" הודעתי באוזניה ונכנסתי פנימה.
"אלינור?" שאלתי.
"כן אני פה" ענתה ויצאה מחדרה.
"היי מייק מה אתה עושה פה?" שאלה וקפצה עליי בחיבוק.
"באתי לבקר" מצאתי תירוץ.
"בדיוק הגעתי אולי תעזור לי?" שאלה.
"אוקיי" אמרתי ועזרתי לה להכניס את הדברים.
"מייק מה אתה חושב שאתה עושה?" שאל שון.
"אני משיח את דעתה" אמרתי.
"מה אני אמרתי לך לעשות?" שאל שון עצבני.
"טוב המפקד" אמרתי. אז קוראים לי מייק כמו שהבנתם ואני מרגל… ההורים שלי גם מרגלים ולכן אני חייב להמשיך את המסורת. האויבים שלנו הם ההורים של אלינור, הילדה שאני מאוהב בה. עכשיו אני צריך להביא אותה למטה (נראה לי שככה קוראים לזה) שלנו ואני פשוט לא מסוגל.
"מייק קרה משהו?" שאלה אלינור והסתכלה בעניי. שקעתי בענייה הכל כך כחולות ועמוקות. הרדמתי אותה כשדמעה יורדת מעניי.
"שון בוא מהר" אמרתי.
"אני כבר בחוץ תוציא אותה" אמר שון. נישקתי את אלינור נשיקה קטנה על הלחי והוצאתי אותה החוצה.
"כל הכבוד עכשיו כנס למטה" אמר שון ונכנסתי לאוטו. אחרי כמה דקות הגענו למטה וירדנו ביחד עם אלינור. שון השיב אל אלינור ואני כיסיתי את פניי כדי שהיא לא תזהה אותי.
"אני כבר בא" אמר שון בקול מצחיק. גיחחתי והוא הלך.
"מי אתה? אני לא מדברת עם הורים שלי אני לא יודעת כלום תשחרר אותי" צעקה אלינור.
"תירגעי אני משחרר אותך" אמרתי בקול מרגיע.
"מייק?" שאלה מפוחדת. הרמתי את הכובע שכיסה את פניי והנהנתי לחיוב.
"תודה, רגע אתה חטפת אותי?" שאלה בצרחה.
"אחרי שנצא אני יסביר לך" אמרתי ושחררתי את קשירת החבל.
"אה הבנתי" אמרה אלינור שהסתובבנו בפראק.
"אז את סולחת לי?" שאלתי אותה.
"כן" אמרה "רגע יש לך עוד משהו לספר לי?" הוסיפה אל דבריה.
"לא" אמרתי משקר. התיישבנו על ספסל והיא התחילה לספר לי על איך היה בארצות הברית.
"את…. יודעת… אממ…" ניסיתי להגיד לה שאני אוהב אותה.
"מה מייק?" שאלה צוחקת.
"אני אוהב אותך, רוצה להיות חברה שלי?" שאלתי כמה שיותר מהר. היא לא ענתה ורק התקרבה אליי ונישקה אותי.
"זה ענה לך?" שאלה.
"שחכתי להגיד לך שאני לא מבין דברים מהר אז תדגימי לי שוב" אמרתי חולמני והיא נישקה אותי בלחי.
"אני אוהבת אותך" אמרה צוחקת עליי.
"מה עשיתי?" שאלתי לא מבין למה היא צוחקת.
"הפרצוף שלך אחרי הנשיקה" המשיכה לצחוק.
"אוי ממש בוגר אלינור" אמרתי והתחלתי לצחוק בגלל שהצחוק שלה כל כך מדבק.
"מה את לא רוצה להפסיק?" שאלתי טיפה עצבני.
"לא" ענתה ממשיכה לצחוק.
"טוב אז אני ילך" אמרתי וקמתי.
"לא!, נו מייק אל תהיה ילדותי" אמרה ומשכה בידי. הסתובבתי אליה והחזקתי אותה בידי ונישקתי אותה (כמו בסרטים)
!!!!The End