וואן שוט- יובל וליאם

*מנקודת מבטה של יובל*
"יום הולדת שמח!" אמרה ליאן וקפצה עליי בחיבוק.
"יום הולדת שמח בובי" אמרה שיר וגם היא חיבקה אותי.
"נו אז איך היום?" שאלה שיר.
"איזה כיף לך את הולכת ללונדון" אמרה ליאן.
"טוב אני צריכה לארוז ללונדון אתם יודעות" אמרתי משוויצה.
"אוי קופיפי מה את מלהבת את הולכת למקום שיש שם רק תה עדיף להישאר פה בניו יורק" אמרה שיר.
"לונדון זאת עיר חלומית" אמרה ליאן במבט חולמני.
"והכי חשוב כולם שם הורסים" אמרתי ושיר קרצה לי. אחרי כמה זמן הן הלכו ואני ארזתי את המזוודה שלי. אני לא מאמינה אחרי שנים שלא ראיתי את קייט אני כל כך מתגעגעת אליה. קייט זאת אחותי הגדולה. לפני הרבה זמן היא טסה ללונדון והבטיחה שתחזור ועדיין לא חזרה. עכשיו אני טסה ללונדון כדי לחפש אותה אני כל כך אוהבת אותה ומתגעגעת אליה… הגעתי לשדה התעופה כל כך מתרגשת ובנתיים חיכיתי בדיוטי- פרי.
"טיסה 56780 ללונדון נא להיכנס לטיסה" אמרה הדיילת ברמקול. נכנסתי למטוס וראיתי את כולם כבר מתיישבים ישנים.
"סליחה אפשר לשבת פה?" שאלתי בחור שפניו היו מכוסות בעזרת כובע.
"כן בבקשה" אמר והזיז את הכובע מפניו.
"יובל ואתה?" שאלתי מושיטה את ידי.
"ליאם, פיין" אמר ולחץ את ידי.
"נעים להכיר" אמרתי וחיפשתי את האייפון בתיקי.
"רגע את לא מכירה אותי?" שאל.
"אני אמורה?" שאלתי צוחקת.
"לא מה פתאום" אמר וחזר לישון.
"ליאם! ליאם ליאם ליאם!" צעק איזה בחור עם שיער חום שהיה מסודר במורה מיוחדת ועניים כחולות.
"מה לואי?" שאל עצבני.
"מי זאת?" שאל והצביע עליי.
"יש לי שם אתה יודע.." אמרתי.
"מי את? מרגלת? חוקרת? או יותר גרוע? רגע את חברה של אלינור? את אוהבת גזר? אני יודע את חברה של ליאם!!!!!!!!" אמר הבחור ששמו לואי.
"לא לא לא ולא" אמרתי מעוצבנת.
"טוב מי את אין לי כוח לנחש" אמר מתחנן.
"הופה מי זאת היפיופה הזאת" אמר מישהו מתולתל והתיישב לידי.
"נו מה יש לכם ממני?" אמרתי וקמתי.
"אל תתייחסי הארי רווק נואש וכך גם נייל ולואי דביל מטבעו" אמר ליאם וניסה להרגיע אותי.
"הבנתי" אמרתי. הרגשתי בחילה שמקיפה אותי ורצתי לשירותים.
"את בסדר?" שאל ליאם.
"ברו מה אתה עושה איתה בשירותים?" שאל הארי.
"אוי נו היא מקיאה" אמר ליאם.
"תודה באמת" אמרתי והלכתי משם.
~בלונדון~
חיפשתי את הבית של קייט בכל לונדון ותנחשו מה? כן הלכתי לאיבוד. הגעתי ליער ירוק ששם לא ראיתי או שמעתי מישהו.
"יש פה מישהו?" צעקתי ואף אחד לא ענה. התכלתי ביער מנסה למצוא מישהו. החושך התחיל להגיע ונפלתי על מישהו.
"ליאם?" שאלתי.
"היי יובל" אמר ועזר לי לקום "וואו איזה יפה התלבשת" אמר ששלח מבט אליי.
"תודה, אבל מה יפה בזה?" שאלתי צוחקת כי שמתי סתם בגדים.
"זה לא הבגדים זאת את" אמר חולמני.
"מה?" שאלתי לא מבינה. הוא לא ענה הוא רק התקרב אליי ונישק אותי.
"סליחה" אמר מהר לאחר הנשיקה.
"זה בסדר" אמרתי מסמיקה.
"אז את רוצה להיות חברה שלי?" שאל וחייך חיוך מתוק.
"כן" אמרתי והוא נישק אותי שוב