הים תמיד שקט- פרק 32
" אתם המשפחה של ליעד? " היא שאלה.
" כן זה אנחנו " אמרה אמא של ליעד, " מה שלומו? ".
"תראו הוא עבר תאונה לא קלה " היא אמרה, " המצב שלו לא משהו ".
אני החזקתי חזק את היד של ירדן. התקרבתי אליו כדי להיות ממש בתוך החיבוק שלו כדי שאני לא אתפרק.
" אפשר לראות אותו? " שאלתי.
" כן אתם יכולים להיכנס אבל הוא לא מגיב. הוא בתרדמת ".
" הוא מחובר למכונת ההנשמה הירוקה? " שאלתי.
" כן, אנחנו גם לא בטוחים מתי הוא יתעורר, אבל הוא יצא מכלל סכנה. ימות הוא לא ימות, אתם יכולים להסיר דאגה מליבכם ".
" אבל מה זה עוזר אם הוא לא יכול לדבר? " שאלתי, " אני רוצה את ליעד חי, נושם, עומד, מדבר, צוחק.. ".
" הוא יצא מזה, מתישהוא. לבנתיים אנחנו מעבירים אותו לחדר, תוכלו לבוא לבקר אותו ".
" אתם לא יודעים מתי הוא יתעורר? " שאל אביו של ליעד.
" לא.. מצטערים.. זה יכול לקחת כמה ימים, חודשים.. ".
" בסדר.. ומה עד אז? ".
" הוא ישאר פה, אין לנו יותר מידי מה לעשות חוץ מלהשגיח עליו, אפילו לא תרופות ".
" אפשר לגשת אליו עכשיו? " שאלה אימו כמעט בבכי.
"כמובן, בואו אחרי " היא אמרה.
היא הובילה אותנו לחדר מספר 214. ליעד שכב במיטה מחובר למכונת ההנשמה הירוקה. הוא היה נראה נורא רגוע, כאילו הוא ישן. אבל רק הסתכלתי עליו ורציתי לבכות. כל כך הצטערתי ממה שקרה לו, ממה שעוד יקרה לו.. מי יודע מה יקרה אחרי התאונה. אמא של ליעד החלה לבכות אז אביו חיבק אותה חזק, אני התחבקתי עם ירדן. הוא לחש לי באוזן שהכל יהיה בסדר. אני נישקתי לו את הלחי.
פניתי לצד המיטה של ליעד, הסתכלתי עליו מצד ימין. כאב לי לראות אותו ככה. חיפשתי את ידו כדי להחזיק אותה, לראות אולי הוא מגיב למגע. היא הייתה די קרה.
" אני לא רוצה להיות חצופה, אבל אתם יכולים לתת לי רגע כמה דקות איתו לבד? " שאלתי.
" נחכה בחוץ " אמא שלו אמרה לי בחיוך, " אני אכנס עוד כמה דקות לראות מה שלומך. אני אביא לך מים או משהו אני רואה שאת קצת בשוק " אמר ירדן.
" טוב, תודה " אמרתי בחיוך וכולם יצאו מהחדר.
הסתכלתי שוב על ליעד והחזקתי לו את היד חזק. לחצתי אותה אל תוך ידי ועצמתי עיניים. ניסיתי לחדור אל תוך הלב של ליעד, לנסות לדבר אליו אולי הוא ישמע אותי. לנסות לדבר אליו בלי קול.
" אם מישהו שומע אותי. אם מישהו יכול להקשיב למצוקה שלי. תנו לי אות שליעד יהיה בסדר. אני לא זוכרת שדאגתי כל כך חזק ככה למישהו בשנים האחרונות. בבקשה תעשו שהוא יצא מזה מהר, בלי הרבה כאב. שהוא יחזור להיות איך שהוא ולא יצטרך יותר מידי טיפולים וחס וחלילה כיסא גלגלים. תחזירו לי את ליעד כמו שהוא היה " אמרתי בלב בלי קול.
" אני לא יכול לפקוח עיניים אבל אני שומע אותך יולי, אני אהיה בסדר " שמעתי קול במוח שלי. ליעד.
תגובות (1)
ואווווווווו אמלהההההההה תמשיכי