וואן שווט/סיפור ארוך לאביה :( אביה & לואי = ♥ פרק 1.

~מנקודת המבט של אביה~

"לואי, האם אתה לוקח את אביה להיות אשתך, ולכבד, לאהוב, ולהתחשב בה עד שהמוות יפריד ביינכם?" הכומר שאל את לואי, וואי!! אני לחוצה !! זה היום! מאז שאני בת 3 אני מדמיינת את החתונה שלי ושל לואי, והנה היום הזה הגיע! "כן." ענה לואי והחזיקה את ידי והמשיך להביט לי בתוך העניים. "האם את אביה, לוקחת את לואי להיות בעלך, ולכבד, לאהוב ולהתחשב בו עד שהמוות יפריד ביינכם?" "כן." אמרתי בכלל שלי לחשוב.
"עם כך, אני מכריז עליכם בעל ואישה ! אתה רשי לנשק את הכלה!" אמר הכומר, וירד מהחופה.
לואי סובב אותי כך שנשענתי על יד אחד שלו (כמו בסרטים כזה) ונשיק אותי נשיקה ארוכה.
זה היה רגע מדהים ! עד שכל האורחים קפצו עלינו -_- והרסו לנו את הרגע !
חיבקנו את כולם וכולם אמרו מזל טוב, ואחרי זה כולם רצו לרחבת הריקודים ובמחות שמעתי את הדרקשניות צועקות דברים כמו : "מזל טוב לואי!" "אתם זוג מושלם מזל טוב!" ו"אביה את מהממת ! ואני עושה את לואי מאושר !" כל כך שמחתי שסוף סוף הן הפסיקו לקלל אותי, ולנסות לקחת ממני את לואי .

ולא יאמן….שככה התחלנו לצאת:

"היי זאין, לואי בבית?" נכנסתי לתוך הבית אחרי שזאין פתח לי את הדלת.
"היי אביה, תקשיבי, שחכתי להגיד לך…אנחנו נוסעים עכשיו לראיון." אמר לואי שבדיוק שם חולצה וירד במדרגות לכיווני, התרגזתי ! "אז…בשביל מה קראת לי לבוא לפה?!" לואי כנראה קצת הסמיק כי הוא הוריד את הראש… ואז הסתכל לי בעניים, "כי…כי רציתי שתבואי איתנו…."
"אני, כאילו… עם 1D בראיון, לא יודעת, וחוץ מזה..- 1. אין לי פה משהו מתאים ללבוש, 2. מה אני בדיוק אמורה לעשות שם?! 3. יש לי פחד במה, וזה כולל שחצי עולם רואה אותי !ואתה יודע את זה!" אמרתי והסתכלתי על הרצפה, "בבקשה!" הוא אמר והרים לי את הראש עם האצבע שלו, "בשביל החבר הכי טוב שלך!"
"אבל… אין מצב שאני הולכת למקום כזה כשאני לבושה ככה ! יש לי כבוד." אמרתי, "אני חושב שפרי השאירה כאן כמה שמלות שלה, את יכולה למדוד ולראות מה הכי מתאים. אני חושב שהיא לא תכעס." אמר זאין. "טוב.." אמרתי והלכתי למדוד את השמלות. ירדתי למטה לבושה עם שמלת ערב קצרה בצבע סגול/ורוד כהה עם שרט רחב שבאמצע שלו יש פפיון שחור (גם הסרט עצמו שחור)
נעלי עקב גבוהות בצבע שחור לבן, ותיק יד קטן שכולו מחוסה בורדים שחורים, וצמיד בצבע כסף, ומאופרת קצת.
"איך?" שאלתי את לואי שבדיוק שתה כוס מים, כנראה שהוא נחנק כי הוא התחיל להשתעל ושם את הכוס על השיש. "מהממת !" הוא אמר וניסה להפסיק להשתעל.

~~~~~בראיון!!!!!!!~~~~~~
"וחזרנו עם 1D!!!" שמעתי את המראינת, ולואי החזיק בידי ומשך אותי עם הבנים לבמה, (הרי זה כמו במה כזאת..כאילו אתם יודעם, יש כורסאות וכל הדברים האלו.) חייכתי, הייתי ממש לחוצה! "אווו!" אמרה המראינת כשראתה שאני ולואי מחזיקים ידיים, שמה של המראינת הוא מיקי, היא אחת המראינות הכי מצליחות בעולם ! וכל הסלב הכי מצליחים מתראינים אצלה.
"אז מי החברה החדשה? רגע, אתם זוג נכון?" "לא! רק חברים ממש ממש טובים!" הציל אותנו מהר נייל, "אאה, טוב, מבאס. חשבתי שאולי יש איזה ניצוץ ביינכם."
"האמתי היא, שרציתי לשאול אותך משהו אביה, וזה למה רציתי שתבואי איתנו לפה…." "מה רצית לשאול?" שאלתי אותו, עדיין הייתי בלחץ אבל באותו הרגע הייתי מרוכזת כולי בלואי ולא בשום דבר אחר ! לא בקהל, לא בבנים, לא במיקי, ולא במצלמות ! אך ורק בלואי. "את…את רוצה להיות החברה שלי?" הוא שאל אותי והסתכל לי בעניים. "תגיד לי, עם זה עונה לך על השאלה שלך…" אמרתי ונישקתי אותו נשיק הסוערת, ולאחר 10 דקות התנתקנו בשביל לנשום. "לא, אני לא חושב שהבנתי אותך טוב…." הוא אמר ועשה לי פאפי פייס, הוא בא לנשק אותי שוב ואני לקחתי כרית ודחפתי לו אותה לפרצוף. "תנשק ת'כרית !" לואי, שישב על המשענת ידיים בצד אחד של הספה, נפל אחורה. "בשביל מה זה היה טוב?" הוא שאל כשקם ותפס אותי לפני שהספקתי לברוח לו, "בשביל ללמד אותך שזה לא תמיד טוב לבקש עוד " ^•^ אמרתי והסתכלתי עליו במבט מרוצה.
אני חושבת, שעברה כבר שעה…אני לא ממש שמתי לב, הייתי שקועה כל כך במה שקרה, שלא שמתי לב בכלל שעברה בערך שעה.
"אביה, באוי." הקול של לואי העיר אותי מחלום בעקיץ. לקחתי את ידו וקמתי, שידרתי את השמלה שלי ויצאתי איתו החוצה, ראיתי שהבנים אוכלים, אז לא הבנתי למה לואי מושך אותי החוצה.
"זה משהו שאני חייב לשאול אותך." הוא אמר והמשיך להחזיק בידי, "את רוצה להיות החברה שלי בגלל הפרסום או בגללי?" הוא שאל ונראה שלא ממה נוח לו לשאול את זה, "זה פשוט…שאני והבנים חייבים לשאול את זה…בגלל את יודעת, יש בנות שרוצות לצאת איתנו רק בגלל הפרסום." "אני, אני לא רוצה להיות החברה שלך בגלל הפרסום. אני רוצה להיות החברה שלך כי אני מאוהבת בך מאז שאנחנו קטנים." לואי חייך ונישק אותי. "עכשיו, באוי… אני גוועה !!" הוא צחק ורץ איתי למלעה. "איפה הייתם?" שאל אותנו נייל בין ביס לביס. "סתם…יצאנו לשאוף קצת אוויר." לואי אמר, והארי חייך אלינו והמשיך לאכול.
"את רעבה?" שאל אותי לואי, "לא…תאכל אתה." "את בטוחה?" "כן." חייכתי הסתובבתי והתחלתי ללכת, "לאן?" שאל אותי לואי מאחורי, "אתה מנסה להגיד לי שאפילו כשאני רוצה ללכת לשתות מים לא קפואים אני צריכה להגיד לך?" צחקתי. "טוב…אז תבקשי מפול שיבוא איתך." אמר לואי וחייך חיוך ממיס, "פול! אתה יכולה לבוא איתה לשתות מים?" לואי צעק. פול הנהן ובא אלינו. גלגלתי עניים והתחלתי לחפש ברז מים. "מה הקטע שלו?" שאל פול והסתכל עלי. "או שהוא דואג, או שהוא סתם מנסה להציק לי, ואתה יודע, כאילו שאני לא יכולה לעשות כלום לבד…" "ממתי אתם מכירים?" "אני מכירה את לואי מאז שאני זוכרת את עצמי… וכשהייתי בת 3…עד כמה שהייתי צעירה, התאהבתי בו." "אה, יופי הנה יש פה ברז וכוסות." אמרתי ושתיתי מים, "טוב, אני חוזרת." אמרתי כשסיימתי את הכוס.
"בנים, יאללה לסיים! אנחנו חוזרים למלון." "אממ, יש מצב שאתם מורידים אותי ברחוב הסטאר 55?"
"למה?" שאל פול, "כי זה הבית שלי אולי?!" אמרתי.
"אממ, לא. את ישנה אצלי היום." אמר לואי וחיבק אותי מאחור. "אבל כל הדברים שלי בבית! אין לי אצלך אפילו בגדים." "אז, או שנקנה לך משהו, או שתלבשי חולצה וטרנינג שלי." נאנחתי, "טוב…" אמרתי והשתחררתי מאחיזתו של לואי, "אבל מחר על הבוקר אני חוזרת הביתה." "למה? מה את לא רוצה להיות איתי קצת?" "אני כן! באמת שכן. אבל באים אלנו חברים מחר בצהריים, ועד כמה שאני זוכרת נכון….הבית שלנו הפוך." "אה, מי בא אליכם?" "אתה זוכר את ג'וני?" "זה שניסה להתחיל איתך ואז הרבצתי לו כי קינאתי?" "כן…רגע, קינאת?!" "כן…" אמר לואי ותקע את מבטו ברצפה. "אוף אתה פשוט כזה חמוד!" אמרתי ונתתי לו נשיקה על הלחי. "את באמת חושבת שאני חמוד ולא חתיך?" הוא שאל. "חחח לא," צחקתי, "אתה מכוער, אבל אתה חמוד!" "סליחה?" הוא שאל והתחיל לדגדג אותי, התפקעתי מצחוק, "דיי, לו תפסיק!" הוא המשיך לדגדג אותי, נפלתי על הספה, "אני לא אפסיק עד שתגידי לי מי הכי חתיך בעולם!" "דיי! תפסיק כבר!" עוד שנייה נחנקתי מרוב צחוק! "אז, מי החתיך בעולם?" "זאין ! זאין מאליק!" צרחתי והמשכתי לצחוק, "באמת? תודה!" אמר זאין וחייך חיוך ממיס. "לא, מי הכי חתיך בעולם?" "ג'וני דפ!" אמרתי ממשיכה לצחוק ולואי ממשיך לדגדג אותי, " מי באמת הכי חתיך, מגניב, חמוד, מצחיק, רומנטיקן, ומאהב בעולם?" "אתה ! אתה הכי חתיך, מגניב, חמוד, מצחיק, רומנטיקן, ומאהב בעולם!" צעקי, "עכשיו עזוב אותי כבר ! אני לא נושמת!" לואי הפסיק לדגדג אותי והרים אותי כמו כלה, "באוי, הולכים." "למה התעקבתם?! אני מת מעיפות!" ילל נייל, "ואני גם רעב!!"
"סתם. באוי, את יושבת לידי." אמר לואי והושיב אותי לידו. לואי דיבר עם הבנים במשך הנסיעה, את רוב השיחה שמעתי, משהו על לארגן לי אצלם חדר בבית…אבל שמעתי רק חצי שיחה….נרדמתי >_< והכי נורא! נרדמתי על זאין! O_O… "אביה, עם ממש נוח לך את יכולה להישאר ככה, אבל לא נראה לי שלואי ממש מרוצה מזה." שמעתי קול ופקחתי עניים, הסתכלתי סביב, וראיתי שלואי מסתכל עלי במבט עצבני, הרמתי את הראש וראיתי שזאין מצחקק, "סורי!" אמרתי והסתכלתי לזאין בעניים, "לא שמתי לב ! ממש ממש סליחה!" אמרתי טיפה מבוהלת. "אהמ אהמ!" שמעתי קול מהצד השני שלי, הסתובבתי וראיתי את לואי, "היי! אני לא יכולה לשים לב לאיזה כיוון אני נרדמת!" אמרתי והרמתי את האצבע למלעה, "זה בסדר, כל עוד זה לא קורה שוב!" הוא אמר ונישק אותי, התנתקתי ממנו. "את זה אני לא יכולה להבטיח!" אמרתי והוצאתי לו לשון, לא יודעת מה הקטע שלו, אבל הוא כמעט סגר את שיניו עליה, "אע!" צרחתי והתרחקתי, "אוה!" אמר זאין. "טוב, אז… נייל, הארי, יש מצב אתם מחליפים מקום עם זאין ולואי? " שאלתי, "למה?" שאלו נייל והארי ביחד, "בגלל שלואי מנסה לנשוך לי את הלשון, וזאין מתלונן על זה שאני נרדמת עליו." "בכל מקרה הגענו" אמר ליאם ויצאנו מהאוטו.
קפאתי מקור אז במקום להקשיב למה שלואי רצה להגיד לי, רצתי לתוך הבית ונכנסתי למקלחת.
יצאתי אחרי 20 דקות עם פיג'מה. "היי," אמרתי ללואי שהתסכל עלי במבט קצת נעלב, "למה ברחת מקודם?" הוא שאל בטון פגוע, "קפאתי מקור, למה?" שאלתי, לקחתי את המסרק שלו, התישבתי לידו והתחלתי להבריש את שערי, "סתם, זה היה נראה כאילו לא בא לך להיות בחברתנו." "ככה זה היה נראה? טוב, אז רק שתדע שאני פשוט קפאתי מקור אז רצתי לבית…אני בכל זאת הייתי עם קצר!" חיוך קטן עלה על פניו של לואי, "טוב, הצלחתי להוציא ממך רק אחת בראיון, ואחת בחוץ!" "מ הצלחת להוציא ממני?" שאלתי טיפה מבולבלת, "נשיקות." הוא אמר והתחיל לנשק אותי נשיק רכות על השפתיים…

~לאחר חודש.~

"לואי!" צרחתי, ונכנסתי לחדר שלנו, "מה קרה בייב?" הוא שאל אותי וניער את השמיכה מעליו, ונעמד מולי כאשר הוא לבוש רק עם בוקסר. וOMG ! הקוביות שלו ._. !!
"רק רציתי להגיד לך בוקר טוב לפני שאני נוסעת." "נוסעת לא בדיוק?" הוא שאל והרים אותי, ושם אותי על המיטה לידו, "אני נוסעת עם חבר שלי לחופשה של שבוע ! מה לא אמרתי לך?" "לא ! ומה זאת אומרת עם חבר שלך?!" הוא שאל מעוצבן, "להוסיף משהו? אה כן…. ועם אתה רוצה זה יכולה להיות חופשה של 'ה-חבר שלי, אני, וחבר טוב שלי!' " אמרתי מצחקקת, "אני מעדיף את האופציה השנייה !" הוא אמר ונשיק אותי נשיקות רכות וממכרות על השפתיים, "אז יאללה ! תפסיק לנשק אותי ותתחיל לאורז ! אנחנו טסים להוואי בעוד 5 שעות !" "להוואי?!" הוא צעק מחיוך והתחיל זרוק דברים לתוך המזוודה שלו.

אחרי שעה כבר הינו מוכנים לצאת ונכנסנו לאוטו ונסענו לאסוף את רון.
'תצא אנחנו עוד שנייה שם.' שלחתי לו אס-אמ-אס. עצרנו את אוטו וראינו את רון, חתיך כתמיד אפשר לומר!
הוא לבש מכנס ג'ינס שחור עם כמו שלשלת דקה ממתכת שמחוברת מצד אחד של הכיס לצד השני, חולצת טי-שרט כחולה כהה, מעיל עור שחור, משקפי שמש, והפוני שלו מסתיר עין אחת שלו.
"היי." הוא אמר אחרי שהכניס את המזוודה שלו לתא המטען, אני ולואי יצאנו מרכב, רון ולואי לחצו ידיים, ואני ורון התחבקנו. "את לא מבינה כמה התגעגעתי עליך אבי!" הוא אמר ומחץ אותי, "אוויר ! אוויר" אמרתי והוא הרפה, מזווית עיני יכולתי לראות שלואי קצת מקנא בזה שאנחנו מתחבקים, "וואו ! יש לנו חתיכת מידע מהשנה וחצי האחרונות שלנו התרענו טוב, הגיע הזמן לעדכן!" "אה כן, אממ…רציתי לשאול אותך משהו… למה לואי מ-1D נמצא כאן?" "אסור לי לבוא עם החברה שלי?" לואי שאל ונישק אותי, "אוקיי. יש לנו הרבה מ-א-ו-ד במה לעדכן אחד את השני!" הוא אמר ונכנס מאחורה. נסענו לשדה התעופה ועלינו על המטוס להוואי.

או במילים אחרות : "הוואי הנה אני באה!!"

"אז," אמר רון, "כמה זמן אתם כבר מכירים?"
"מאז שאנחנו זוכרים את עצמנו….נראה לי?" אמר לואי ונשק לי על הלחי כאילו להבהיר לרון שאני שלו.
"אז…אבי! מה עושים קודם? הולכים ללונה פארק, לחוף, לברכה, לקניון, או סתם לרבוץ בחדר?" שאל רון מחויך, "אני מת מעיפות, נראה לי שאני אלך לישון." אמר לואי והסתכל עלי מנסה לקלוט מה אני רוצה לעשות, "אוקיי, אתה תלך לישון ואני אבלה קצת עם רון…אני מתלבטת בין הלונה פארק לחוף…" "לונה פרק?" שאל רון בתקווה, "סגרנו." צחקתי ונשענתי על לואי והוא חיבק אותי ונשק על ראשי.

~ בהוואי~
אחרי שלואי חתם למשהו כמו 50 מעריצות והצטלם עלינו לחדרים, לרון היה חדר משלו ולי וללואי היה חדר.
"טוב," אמרתי ללואי אחרי ששמנו את המזוודות שחדר, ובאתי לצאת, "לאן?" שאל אותי לואי ושם את ידיו על מותני "עם רון ללונה פארק." אמרתי והורדתי את ידיו ממותני, "אני לא יודע…אני לא רוצה שאת תהיה לבד עם בנים אחרים, אני לא רוצה שהוא יעשה לך משהו." "אל תדאג ! יש לו חברה, ועד כמה שאני יודעת….על מה שדיברנו כשנרדמת. הוא מתכוון להציע לה נישואים כשנחזור לניו יורק." "אבל… אני לא רוצה עדין." "יופי שאתה לא רוצה. אבל אני כן רוצה.." אמרתי, לקחתי את התיק ושלי ונישקתי אותו. "ביי, מבטיחה שנחזור עד 18:30." "תישארי זמינה בניד!" הוא אמר והלך למיטה לנוח.
"היי." אמר רון והלכנו ללונה פארק.
"אל. " אמר רון ושילם לפני שאני אוציא את הכסף שלי. "רגע, את לא החברה של לואי טומלינסון מוון די?" שאלה אותי המוכרת, היא נראתה צעירה… משהו כמו בשנות ה17 לחייה. "כן. אני כן."
"באוי." רון אמר ורצנו לרכבת ההרים, "אעאעאעאעאאעעאאעאע!!!!!" צרחתי כשהינו הפוכים.
ירדנו וצחקנו, "זה היה כיף!" אמר רון, "ומפחיד!" "ומצחיק !" "ומפחיד!!" אמרתי צוחקת, והלכנו לקנות צמר גפן מתוק. האיפון שלי צלצל, "שנייה זה לואי," אמרתי והשיר "Kiss you" המשיך להתנגן, "היי," עניתי ואמרתי ללואי, "היי. איפה אתם?" הוא שאל, "עדין כאן. קנינו עכשיו צמר גפן מתוק, למה?" "את יודעת למה…." "אוף נו, אל תהיה כזה!" אמרתי לו , "אביוש, רוצה קולה?" שאל אותי רון שקנה לעצמו גם קולה, "לא תודה." "אביוש?!?!" אמר לואי, "אוקיי, חכו שם. אני בא אליכם." הוא אמר וניתק. "מפגר…" אמרתי, "מה קרה?" שאל אותי רון שלגם שלוק, "לואי בא." אמרתי מבואסת מכך שלואי לא סומך עלי מספיק, "למה?" "בגלל שהוא לא ממש בטוח בך, כאילו…שאתה לא תנשק אותי או משהו כזה. הוא סתם מעצבן." "טוב, שיחשוב מה שבא לו לחשוב. והנה הוא." "תתעלם." אמרתי לו והסתובבתי עם הגב ללואי, "בוא." אמרתי לרון כאילו שלא שמתי לב שלואי מתקרה אלינו, התחלנו ללכת לכיוון ספינת הפיראטים, "אביה." שמעתי את קולו של לואי והסתובבתי, "אה, הגעת." "למה את משחקת איתי משחקים? את ראית אותי מיקודם." "אול כן, אולי לא." אמרתי מעוצבנת, "בוא רון." אמרתי לרון ושינינו כיוון, "אביה, אני יכולה אותך לשנייה?" שאל אותי לואי שסובב אולי אליו, "אבל יש לך אותי כל הזמן הרי, לא?" התחכמתי, "אני אשאיר אותכם לבד." אמר רון והתרחק קצת לכיוון הספסל, "אוקיי, מה הקטע של העוקצנות?" שאל אותי לואי, "מה הקטע שאתה לא בטוח בי?! אני אומרת לך! אני לא בקטע של רון והוא לא בקטע שלי!" "עם הוא לא פלרטטן, אז תסבירי לי למה הוא מדבר עם הנערה הזאת ששם?" החזיר לי לואי, "זאת לילי. חברה טובה שלי, ואקסית של רון, ולמה הם נפרדו? כי המשפחה של לילי עברה דירה לאוסטרליה ! ואין לי מוסג למה היא כאן!" תקפתי אותו, "טוב," רון התקרב אלינו, "אני צריך לחזור. הבטחתי לאמילי שאני אהיה מחוברת בסקייפ במלון בעוד חצי שעה…" הוא אמר, "נדבר אחר כך!" הוא אמר והתחיל לרוץ לכיוון המלון, "טוב…את רוצה לחזור או לעשות משהו?" שאל אותי לואי מנסה להעביר נוסה, "למלון." אמרתי והתחלתי ללכת, "אני באמת לא מבינה למה אתה לא בוטח בי." אמרתי לאחר שתיקה ארוכה, "אני בוטח בך. אבל אני לא בוטח בו." "טוב, בוא בצפציפית?" שאלתי, "כן." הוא ענה והסתכל לתוך עיני תוך כדי הליכה, "טוב, אנחנו עוד נבחן את זה…." אמרתי מרוצה מהחשבות שלי, "מה זאת אומרת?" הוא שאל מבולבל, "אני רוצה לבלות יום שלם רק עם הארי, ואתה יודע שיש לו קראש עלי, אני רוצה לראות עם אתה תבטח ביו בחבר הכי טוב שלך, או שגם בו אתה תגיד שאתה לא בוטח." "אמרו לך פעם שאת מרושעת?" "כן, אתה אמרת לי..כמה פעמים.".
הגענו לחדר ונכנסו פנימה, "מה השעה?" שאל לואי ופיהק, "עכשיו…. רבע לחצות." "רבה למה?!" "לחצות." אמרתי ופרקתי את הדברים שלי, הלכתי להתקלח ויצאתי עם פיג'מה, לואי נכנס אחרי, ונכנס למיטה עם בוקסר.
"לילה טוב," אמרתי והתכסתי בשמיכה ליד לואי, "מה? כבר את הולכת לישון?!" "כן, אני מתה מעיפות." אמרתי ויבשתי אותו, "לפחות תני לי נשיקה, משהו!" הוא ילל לי כמו ילד בן שלוש. "הסתובבתי עליו ונשקתי לו על האף, "זה הכל?!?! על האף?!?!" הוא התלונן, "כן." עניתי וחייכתי עליו חיוך מרוצה. "מעצבנת." הוא אמר ונישק אותי נשיקה רכה על השפתיים, והוא החל לנשק את צווארי. "לילה טוב." אמרתי לו והסתובבתי, "למה את רעה?" הוא שאל וחיבק אותי מאחור, וככה נרדמנו.
פקחתי את עיני וראיתי שלואי משחק בשערי, "בוקר טוב היפיפייה הנרדמת, " הוא אמר ונשק לי קלות על השפתיים.
"בוקר." אמרתי והלכתי להחליף בגדים ולהתקלח, וירדנו לאכול ארוחת בוקר עם רון במסעדה. "אתה נראה עיף." אמרתי לרון, "לא ישנתי כל הלילה…"הוא אמר וכמעט נתקע באמוד, "תזהר." צחקתי, "מה אני יעשה? כל הלילה אמילי חפרה לי שאני יספר לה עליך… ועל כל מה שעשינו כשהינו קטנים, עם זה אומר מלריב על מוצץ, ועד להירדם על הספה אחרי מסיבה." "היא עד כדי כך משועממת שבא לה לשמוע על מה שחברים טוב עושים כשהם בני שנתיים?!" "כן." הוא ענה והתיישבנו. צחקתי.
"אז מה עושים היום?" שאל לואי אותנו, "המנות שלכם בבקשה, רגע, את לואי טומלינסון מוואן דיירקשן!!! אפשר חתימה ותמונה?" שאלה המלצרית מיד אחרי ששמה את המנות על השולחן.
"בטח." אמר לואי וחתם והצטלם איתה, והתיישב בחזרה.
"את עדין צמחונית?" שאל אותי רון כשראה מה אני אוכלת. "כן," עניתי וחייכתי עליו, הטלפון שלו צילצל, "הלו?" הוא שאל וחיוך נמרח על פניו, "כן היא כאן, אה גם אתה בהוואי?! אתה רוצה לדבר איתה? טוב. קח," הוא אמר והושיט לי את הטלפון, "הלו?" שאלתי, "היי אביה, זה דני..- " הוא לא שים את המשפט, "דני!!!!! וואי כמה התגעגעתי עליך!! איפה אתה?! לאן נעלמת?!" "חחח, אני גם בהוואי, עם קלרה, החברה שלי, זוכרת? עם מי את כאן חוץ מרון?" "בטח שאני זוכרת את קלרה ! ואני כאן עם החבר שלי גם." "תסתכלי לדלת, אני רואה אותך." דני!" צעקתי ורצתי לתת לו חיבוק, חזרנו עדין מחובקים לשלוחן, כשלידנו נערה יפה מאוד.
"אוויימייגדד! זה לואי טומלינסון!" היא ציצה, אני ודני התרחקנו ולואי נעמד, "אביה מתי חוזרים למלון?" "אתם מכירים?!" שאל אותי דני, "אמרתי לך, רון, והחבר שלי!" אמרתי ולואי חיבק אותי מאחור, "את יוצאת עם מפורסם ולא אמרת לי?!" "חח מתברר שלא." "בושה!" הוא השתנק וצחק.
"ועכשיו עם אתה רוצה." אמרתי ולואי נשק ללחי,

תגובה אחת ואני ממשיכה. :)

(עוד לא סיימתי לכתוב…. זה הולך להיות וואנשוט/סיפור ארוך מאוד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! O_O)