התחלה חדשה- פרק 10-

אני וטומי חברים שבועיים. ההורים שלי אוהבים אותו, אחותי הקטנה אוהבת אותו, ואני.. אני מתחילה להתאהב בו. מאתמול אני חולה. לא יכולה לזוז מהמיטה. כוסות תה מפוזרות בכל החדר שלי, ואני לא מרגישה שיפור במצב שלי. "בוקר טוב" שמעתי את קולו של טום. פקחתי עיניים וראיתי אותו יושב לידי, מלטף את פניי. הסתכלתי בשעון, השעה הייתה אחת עשרה בבוקר. "אין לך משהו שקוראים לו בית ספר עכשיו?" שאלתי אותו והתמתחתי. "בית ספר, החברה שלי, בית ספר, החברה שלי.. החלטה קשה" הוא אמר ונישק אותי. "טום, אני חולה" אמרתי לו בחצי חיוך. "אז ששנינו נהיה חולים" הוא אמר ונשכב לידי, והחזיק בידי. צלצל לו הפלאפון. "אני חייב לחזור" הוא אמר והתיישב. "תהנה" אמרתי בחיוך. הוא נישק אותי והלך.
"תודה שנזכרת לחזור" תמר אמרה לי כשנכנסתי לשער בית הספר וחיבקה אותי. "רק יומיים" אמרתי לה בחיוך. "יומיים זה המון המון זמן" היא אמרה בחיוך, והתקדמנו לספסל. "מה עם חן?" שאלתי אותה בחיוך. היא חייכה והסמיקה. "הוא מושלם. אבל אנחנו לוקחים את זה מאוד לאט" היא אמרה. במסיבת ראש השנה הם התחילו לדבר, ומאז הם לא מפסיקים. כנראה שפספסתי מסיבה ממש טובה. "מה עם טומי?" היא שאלה. "מדהים" מלמלתי בחיוך. "שמעת על החברה החדשה של גיא?" היא שאלה. "לא" אמרתי. "לגיא יש חברה?" שאלתי. "בחיים לגיא לא לא הייתה חברה, במקרה בחודש האחרון הוא עשה הפסקה, אבל בדרך כלל.." היא אמרה וחייכה. "אז.. מי זאת?" שאלתי. מחכה לשמוע. "שיר, מ-יא" היא אמרה. "בחורה מ-יא יוצאת עם בחור מ-י? זה נשמע מוזר" אמרתי. "לא כשמדובר בגיא. גם בנות בצבא יצאו עם גיא" היא אמרה בחיוך. "אני יודעת" מלמלתי כשנזכרתי במדי הצבא שהיו פזורים על הרצפה בפעם הראשונה שראיתי אותו.
"מה דאבל דייט?" שאלתי את טום בתדהמה. "שיר חברה.. ידידה, כן, ידידה ממש טובה שלי, וגיא הוא אחלה ילד, והבטחתי לו" הוא אמר. שתקתי. לא רציתי לצאת לדייט שגיא נמצא שם. טום נאנח. "אם לא בא לך, אז אני אגיד שלא.." "לא, זה בסדר" קטעתי אותו. "את בטוחה? אם את לא רוצה, אין לי בעיה, את מחליטה" הוא אמר והחזיק בידי. "אנחנו רק נשב יחד איתם במסעדה, אבל אפשר תמיד להתעלם מהם" הוא אמר בחיוך וקירב אותי אליו. "אוקיי" אמרתי בחיוך. "יש" הוא אמר בחיוך ונישק אותי.
"אוקיי, לא יותר מדי יפה, ולא מכוער" נועה אמרה וחיטטה בארון שלי. אני ותמר שכבנו על המיטה וחיכינו שתמצא משהו. "שיר תבוא עם איזה בגד זנותי, אני בטוחה" תמר אמרה. "אז צריך למצוא משהו שהוא גם זנותי וגם צנוע" נועה אמרה. "אין דבר כזה" תמר אמרה בחיוך. "אני מעדיפה צנוע" אמרתי להן. נועה פקחה את עיניה. "זה" היא אמרה בחיוך ולקחה מהארון ג'ינס ארוך וכהה, וחולצה עם מחשוף גדול. "אמרתי צנוע" הזכרתי לנועה. "זה מושלם" היא אמרה וזרקה עליי את זה. "לבשתי את זה כשהחברים העשירים מארצות הברית של ההורים שלי הגיעו, זה נועד בשביל זה ורק בשביל זה" אמרתי. "טום מאוד יאהב את זה" תמר אמרה. "וגם גיא" נועה אמרה. נאנחתי והתלבשתי.