סיפור אהבה אבוד פרק מס' 6-העלה שנייה

העלתי את זה אחרי כניסת שבת..אז יש בנות שכנראה לא ראו, אז אני מעלה את זה שוב:

~ג'ייק~

התעוררתי בבוקר, "מה השעה?" מלמלתי והסתכלתי בשעון הקיר.. "מה?" צרחתי וקפצתי מהמיטה, השעה הייתה 13:30 בצהרים, (מי שלה מבין זה אחד וחצי) התלבשתי מהר וסרקתי את שערי, (יש לו שיער לא לגמרי קצוץ, כזה שאפשר לעשות ממנו קוקו ממש קצר.) רצתי למטה וראיתי את אבי, אן, ולילינה אוכלים ארוחת צהריים. "ישנת טוב?" שאלה לילינה, "קצת חזק מדי." מלמלתי והתיישבתי ליד אבי. "הנסיך ג'יי', יש לך מכתב." אמר משרת והושיט לי את המכתב. "תודה." אמרתי ופתחתי אותי, 'לג'ייק היקר, תפגוש אותי היום ב 23:00 ביער. אוהבת ג'נט." חייכתי חיוך רחב כשראיתי את החתימה. "ממי זה?" שאל אבי, "מג'נט." עניתי והמשכתי לאכול. "מה היא כתבה לך?" דחקה בי אן, אף שלא נראתה מרוצה מאתמול בערב. "שאני אפגוש אותה היום ביער ב אחד עשרה בלילה." "זה לא קצת מאחור?" התערה לילינה, "זה כן. ולי אין בעיה עם זה." ייבשתי אותה וסיימתי לאכול. "טוב, ביי…" אמרתי והלכתי החוצה, החלטתי ללכת ברגל והלכתי לבקר בשוק.
"ג'ייק!" צעקו כמה בנות ונופפו לי לשום, נופפתי להם בחזרה וחייכתי עליהן. "אעאעאע! הוא חייך אלי!" שמעתי אותן צורחות והמשכתי ללכת, אמרתי שלום לכמה אנשים, "אבל אמא…" שמעתי קול של ילד בוכה, "אני לא רוצה !!" הוא צעק והמשיך לבכות. "מה קרה?" שאלתי אותו והתכופפתי עליו, "ה-ה-ה-הנסיך ג'ייק." הוא אמר מופתע, "רק תגיד לי מה קרה." אמרתי ושמתי את ידי על גבו, "אמא שלי רוצה שאני יעבוד." "קח." אמרתי והושטתי לו שק עם 10,000,000 $ "מה?! לא ! באמת שלא. אני לא יכול לקחת את זה." הוא אמר והחזיר לי את השק, וקם על רגליו, קמתי גם אני ודחפתי לו אותו ליד. "קח את זה. בתור מתנה ממני." אמרתי והלכתי לפני שהוא יתחרט. חזרתי לארמון וראיתי שפרסי, לילינה ואן מחכים לי. "קרה משהו?" שאלתי, "לא. אנחנו פשט מחכים לך כי אנחנו רוצים לצאת לטיול בשוק." אמרה אן בקרירות. "הייתי שם עכשיו, תלכו אתם, אני נשאר כאן." אמרתי ונכנסתי והלכתי למטבח, "ג'ייק." אמר השף שלנו, "מה אתה עושה כאן?" "אפשר כוס מים?" שאלתי, "בטח ! בטח !" הוא אמר והושיט לי כוס מים צלולים וקרים. "אבל, למה באת לכאן? במקום לבקש כוס מים משרת?" הוא שאל אותי באודי שותה, "סתם." אמרתי כשגמרתי, "כי רציתי מים מכאן." חייכתי ועליתי לחדרי, לילינה ישבה על מיטתה וסירקה את שיערה, "היי." היא אמרה והסתכלה לתוך עיני, "היי." אמרתי וחיפשתי לי משהו להתעסק בו, למאן האמת…החיים די משעמים כאתה נסיך. תמיד עושים בשבילך הכל, ולא נותנים לך בקושי לנקוף אצבע. נאנחתי ונפלתי אחורה על המיטה שלי. "קרה משהו?" שאלה לילינה, "סתם. משמעם לי, ואין שום דבר לעשות."
"אני מבינה אותך. למאן האמת, אני גם לא ממש רוצה להתחתן אז, תודה שאמרת לא אתמול, אני בכלל מאוהבת בג'י, זוכר אותו? " "ברור! ואין בעד מה." "טוב, רוצה לעשות משהו? עכשיו אחרי שהבהרנו קו?" "בטח. לפחות זה יעסיק אותנו." אמרתי ורצנו למטה, עברנו את אן ופרסי המופתעים ועלינו על הסוסים, ועשינו תחרות דהירה, נתתי לה לנצח אותי פעמים, ואז נמאס לי שהיא צוחקת עלי, אז ניצחתי אותה." "האהא!" אמרתי לה והוצאתי לה לשון, מרחוק ראיתי את אבי ואן מסתכלים עלינו מבולבלים, היא שילבה ידיים וצחקה. ירדנו מהסוסים, לילינה התקרה עלי כי הינו די רחוקים, והיא מעדה, תפסתי אותה אותה.. אבל.. אז ראיתי דמות מרחוק, שנייה לפני שהבנתי מי זאת היא ברחה, והיא נראתה שהיא בוכה.
זאת…