בתוך הרפתקאה עם סיוט *פרק 28*

עופר הסתובב בתוך החדר שמסביבו בובות לבושות, בשמלות ארוכות וקצרות. הוא הביט בהם ונאנח, הסתכל על החלון בשעמום ולא ידע מה לעשות. הוא שם ידיים בכיסים והתחיל לטייל בחדר, שהוא מזמזם שיר אהוב. זה עזר לו לדמיין דברים ולהיזכר במה שקרה, הוא הרגיש יותר טוב כשניזכר בפניה היפות של קלובר, בשיער הבלונדיני של שון, ובעיניים היפות של אפריל. הוא חש געגוע שהוא רחוק מהם, ורחוק מהכלב האהוב שלו. לאט לאט הוא הרים את קולו, עד ששר בקול. מאדאם שהייתה בקומה העליונה שמה לב אליו, וירדה ללמטה שהיא מחזיקה את השמלה המנופחת הארוכה שלה. היא ניכנסה אל החדר שבו הסתובב והסתכלה עליו במבט רציני מגושם
"איפה אתה חושב שאתה נמצא, בקברט ?" שאלה אותו עם קולה הכבד, והזיזה את ידה ביהירות
"הייתי אומר מרתף האימים" ענה עופר והוריד את ראשו בחיוך. מאדאם כיווצה את הגבות שלה והתקדמה אל פניו, שהיא מעלה את האצבע שלה
"תצחק אתה לא תקבל את השוקולד שהבטחתי" אמרה והסתובבה חזרה
"אבל תפרתי לך את השמלות יותר ממה שרצית" אמר עופר, וקיפל את שפתיו
"יש גם טעיות נכון, החברה שלך לא חשבה טוב" אמרה מאדאם שהיא עולה במדרגות באצילות
"היא עשתה את זה כי היא דאגה לי" אמר עופר, והרגיש עצבני
"היא טעתה" אמרה ותרקה את הדלת. עופר הביט בדלת הכניסה, והחזיר את מבטו אל הדלת בו מאדאם נכנסה. הוא התקדם באיטיות אל הדלת, וידע שהוא לא הצטער שיברח. הוא פתח את הדלת בעדינות בשקט וברח לבחוץ.
*******
כרמל החזיקה את הגה של המכונית המוזרה שלה. שכולם כבר יושבים מאחור, לא היה גג למעלה ומהירות המכונית גרמה לשיער של כולם לעוף לכל צד. הרו הקשיבה למלמולים של אביה. שהיא מספרת מה כתב החידה היה
"זה נשמע טוב, מעניין מה זה המקום הזה" אמרה הרו בחיוך, והסתכלה על הדרך
"אז איך קוראים למקום שאנחנו נוסעים אליו עכשיו ?" שאל שון, שהוא מנסה לסדר את השיער הבלונדיני שלו מהרוח החזקה
"גמלה" אמרה כרמל, שהיא מביטה על המפה בריכוז
"גמבה ?" שאל שון, וכיווץ את אפו
"גמלה" חזרה כרמל בקול
"אה גנדה" אמר שון, והנהן בהבנה. אפריל הסתכלה עליו בכעס
"גמלה גמלה, מה כל כך מסובך לתפוס גמלה ?!" צעקה אפריל, שהיא תופסת את ראשה בעצבים. שון מחק את החיוך הקטן שלו
"סליחה אפריל, עברית זה שפה קשה" אמר והסתכל על הנוף. היה שקט של כמה דקות עד שהרו התקרבה אל האוזן של כרמל
"אני יכולה לנהוג במקומך ?" שאלה. כרמל הסתכלה עליה והנהנה בראשה. היא הזיזה את הגה לצד ועצרה ליד עץ
"הגענו ?" שאלה אביה, בפנים המומות
"לא, מחליפים נהג" אמרה הרו וישבה במושב מול ההגה. כרמל ישבה במושב לידה והפעילה את המכונית שוב. הם התחילו לנסוע. הפעם הרו התחילה לצחוק ולשיר בקול, כולם התלהבו ממנה ומהנסיעה
"הרו תעשי לי טובה תשירי יותר נמוך" אמרה כרמל, והביטה בפתק של החידה. הרו שתקה והסתכלה עליה במבט לא מבין
"את לא צריכה להתרכז, אנחנו יודעים את כתב החידה" אמרה הרו
"עדיין לא" אמרה כרמל וקיפלה את הפתק. כולם הסתכלו על כרמל ושתקו, רק המנוע של המכונית עשה רעש. הרוח שהעיפה את שערם לאוויר, הרעישה באוזניהם
"צריכים לדעת מי אישאר לבד בגמלה" אמרה כרמל. הרו הנהנה בראשה וחייכה
"כשנגיע לשם נדע" אמרה
"תתרכזי בדרך" אמרה כרמל. הרו חייכה ואמרה והיסתכלה על הדרך
"בסדר. הרו מרוכזת, הרו מפוקסת, הרו כמו נמר על הזברה, הרו כמו כבש, הרו בעניינים, הרו.."
"הראש שלה בעננים" אמרה כרמל. אפריל התעצבנה אחריה
"שימי לב לדרך, כמה פעמים היא תבקש את זה ממך ?" אמרה אפריל והסתכלה על שניהם
"סליחה אפריל, פשוט הייתי עם כל הדינוים" אמרה הרו, וחזרה להביט בדרך
"שימי לב לדרך הרו" אמרה כרמל, וכיוונה אותה עם ההגה.
….