Live My Life – פרק 23 (1D + JB)

-ניו יורק-

-כעבור יומיים-

-נקודת מבט אביה-

"בייבי אני הולך להקלטות , רוצה לבוא איתי ?" שאל אותי ג'סטין בעוד הוא מחפש את המפתחות של הרכב שלו .
"לא , נו אל תלך, אמרתי ומשכתי אותו לחיבוק , הוא חיבק אותי בחזרה וצחק , "אני צריך ללכת" אמר והתנתק מהחיבוק .
"אז עוד עשר דקות" אמרתי בחיוך משועשע , "זה יכול לחכות עוד עשר דקות" אמר צוחק ונישק אותי .
הפלאפון של ג'סטין צלצל , "אל תענה" מלמלתי תוך כדי הנשיקה .
הוא הוציא את הפלאפון מהכיס , "זה רק נייל , אני יחזור אליו אחר כך" אמר לי וזרק את הפלאפון על מצעי המיטה וחזר לנשק אותי .
הפלאפון שלו הפסיק לצלצל , ומיד לאחר מכן התחיל לצלצל שוב , "תענה אולי זה חשוב" אמרתי והפסקתי את הנשיקה .
"זה יכול לחכות לאחר כך" אמר ומשך אותי לחיבוק .
"תענה" אמרתי מחייכת והגשתי לו את הפלאפון שלו שזרק על המיטה לפני כמה רגעים אחדים .
-"הלו ?" ענה ג'סטין טיפה מבואס לשיחה .
לא הצלחתי להבין מה הצד השני אומר , רק הבחנתי בקולות בכי .
"מה קרה ?" שאלתי את ג'סטין שעל פניו מבט מופתע .
הוא שם את השיחה על רמקול ונתן גם לי לשמוע כול מה שנייל אומר , או מגמגם ועל הדרך בוכה .
-"נייל מה קרה ?" שאלתי אותו בזמן שג'סטין חיבק אותי ביד אחת עוטף את הכתפיים שלי .
-"זה אור , היא , היא…." התחיל לגמגם שוב ולפרוץ בבכי קורע לב .
-"מה קרה לאור ?" שאלתי בעצבנות והרגשתי איך רגליי רועדות והדמעות מצטברות בעניי .
-"היא בבית חולים " מירר בבכי , הבטתי על ג'סטין מופתעת , הדמעות כבר נזלו על עניי .
-"מה זאת אומרת בית חולים ? למה היא בבית חולים ?" שאלתי עצבנית , מספיק רק לפני שבועיים או פחות היינו בבית החולים עם זאין ושירז .
-"היא עשתה תאונה , היא אמרה שהיא הולכת להביא משהו מהרכב , ולאחר שהיא יצאה שמעתי בום חזק , יצאתי לבחוץ לראות מה קרה
והבחנתי בה שוכבת מדממת על הרצפה , והרכב שפגע בה נמלט " אמר בגמגום .
אחזתי בחוזקה ביד של נייל , "אני טסה עכשיו ללונדון" אמרתי לו בהחלטיות .
-"נייל תחזיק מעמד , אני עולה על הטיסה הראשונה ללונדון , אני מבטיחה שהכול יהיה בסדר" אמרתי לו וניסיתי להשתלט על הרעד שבקולי .
-"אוקי" אמר והשיחה התנתקה .
בלי לחשוב פעמים הוצאתי את המזוודה ממתחת למיטה והתחלתי לארוז בגדים לזמן הקרוב , אני עולה על הטיסה הראשונה לבריטניה .
"אביה מה את עושה ?" שאל אותי ג'סטין ומשך אותי אליו לחיבוק .
"אני רוצה לטוב עכשיו בחזרה ללונדון , זאת הייתה טעות לעזוב" אמרתי לו ונתתי לו דפיקות קלות על החזה .
"אני מבטיח שהכול יהיה בסדר " אמר לי אבל בשלב הזה כבר לא שמעתי כלום , ולא ראיתי דבר .
ראייתי היטשטשה מהדמעות ונפלתי בוכה בזרועותיו של ג'סטין .
'למה כול הצרות שבעולם קורות דווקא לי ולאלה שאני אוהבת ומעריכה ?' .

-לונדון-

-נקודת מבט נייל-

אחרי שדיברתי עם אביה וג'סטין אני ולואי נסענו אל בית החולים בה אור מאושפזת .
לואי ניגש אל הפקידה בקבלה , כי אני בקושי הצלחתי לדבר , רציתי לבכות אבל אני לא יכול שאנשים יראו את זה , יצלמו ולמחרת זה יופיע
על כול שער עיתון אפשרי בעולם הזה .
"חדר 407 " אמר לי לואי אחרי שהוא דיבר עם הפקידה בקבלה , רצנו מהר אל המעלית ולחצנו על קומה מספר 4 .
לאחר דקות אחדות שנראו כמו נצח עבורי , והלחץ שהייתי שרוי בו רק שיגע אותי עוד יותר .
"קדימה , קדימה !!" אמרתי וחיכיתי שדלתות המעלית יפתחו .
"הכול יהיה בסדר" אמר לי לואי .
הדלתות נפתחו ואני ולואי רצנו מהר אל חדר מספר 407 .
היא שכבה שמה על מיטת בית חולים לבנה , ששמיכות דקות מכסות את גופה ורק הידיים שלה מחוץ .
מכשיר נשימה חובר לאפה ולפיה , ועל גבי מכשיר אחר ראו את הדופק שלה .
היא חיה תודה לאל , פחדתי שיקרה לה משהו בדרך לפה .
רום ודילן באו אתה באמבולנס וכול השאר נסעו ברכבים שלהם , כולם ישבו בקפטריה למטה מחכים לתשובות .
"אני הולך לחכות עם כולם בקפטריה , אתה בא לאכול ?" שאל אותי לואי .
"אני לא רעב" מלמלתי לואי נראה קצת מופתע אך לא אמר דבר והלך .
נשארתי לבד עם אור , ועם מכשיר הבודק את פעימות הלב שלה .
התיישבתי על כסא ליד המיטה שלה , ואחזתי בידה שנראתה שברירית פתאום , היא כול כך יפה .
אלוהים בבקשה , רק שלא יקרה לה שום דבר רע , שהכול יהיה בסדר .
התחלתי לדבר אתה , אני יודע שיש איזה שהוא סיכוי שהיא לא שומעת אותי , אבל עדיין ראיתי שאנשים עושים את זה בסרטים
ושהם כן שומעים , אני מקווה שהיא שומעת .
"אור , הכול יהיה בסדר אני מבטיח " אמרתי בשקט וליטפתי הלוך ושוב את כף ידה הקטנה והעדינה .
"אביה וג'סטין חוזרים מניו יורק , ככה שכשתתעוררי הם כבר יהיו פה לצידך" .
"את תתעוררי נכון ? את לא תשאירי אותי בעולם הזה פה לבד ?" שאלתי את האוויר , אור לא ענתה לי ולא הראתה שום סימן לזה שהיא שומעת .
קמתי וסגרתי את דלת החדר , וחזרתי לשבת לצידה על כסא העץ שלצד מיטתה .
אחזתי שוב בידיה העדינה והשברירית כול כך והדמעות שוב זלגו מעניי , הפעם נתתי להם לזלוג על לחיי ולא לנגב אותם .
התחלתי לשיר לה את השיר Last First Kiss , בזמן שהדמעות ממשיכות לזלוג מעני אחת אחרי השני.

(http://www.youtube.com/watch?v=Hzcv83OISWw)

Baby I, I wanna know what you think when you're alone
Is it me yeah? Are you thinking of me yeah? Oh
We've been friends now for a while
Wanna know that when you smile
Is it me yeah? Are you thinking of me yeah? Oh oh

Girl what would you do?
Would you wanna stay if I were to say

I wanna be last yeah
Baby let me be your, let me be your last first kiss
I wanna be first yeah
Wanna be the first to take it all the way like this
And if you only knew I wanna be last yeah
Baby let me be your last, your last first kiss

Baby tell me what to change
I'm afraid you'll run away if I tell you
What I wanted to tell you yeah
Maybe I just gotta wait
Maybe this is a mistake
I'm a fool yeah, baby I'm just a fool yeah

Girl what would you do?
Would you wanna stay if I were to say

I wanna be last yeah
Baby let me be your, let me be your last first kiss
I wanna be first yeah
Wanna be the first to take it all the way like this
And if you only knew I wanna be last yeah
Baby let me be your last, your last first kiss

Your last first kiss (x3)

Girl what would you do?
Would you wanna stay if I were to say
Your last first kiss

I wanna be last yeah
Baby let me be your, let me be your last first kiss
I wanna be first yeah
Wanna be the first to take it all the way like this
And if you only knew I wanna be last yeah
Baby let me be your last, your last first kiss
I wanna be last yeah baby let me be your last
Your last first kiss
I wanna be last yeah baby let me be your last
Your last first kiss

שרתי כול מילה ומילה , והתכוונתי לכול מה שאמרתי , אני רוצה להיות הנשיקה הראשונה והאחרונה שלה , אני רוצה אותה לעד .
אני אוהב אותה יותר מכול מי שאהבתי בחיי , היא מדהימה , אני אוהבת אותה יותר מאת עצמי .
מי חשב שאני יתאהב ככה ? מי היה מאמין שאני יאהב מישהי בצורה הזאת ?
"אור אני מתחנן , בבקשה תקומי" אמרתי וניגבתי את הדמעות שזלגו מעניי .
מכשיר שבדק את קצת הלב החל להשתולל ולצפצף בחוזקה , לאחר כמה שניות הצפצוף הפסיק .
וקו ישר היה על המוניטור , ואז דממה , דממת מוות .
"אור בבקשה לא !" התחננתי , רופא ואחות התפרצו לחדר וצעקו כמה דברים אבל כבר שקעתי בעולם משלי .
הרגשתי זרועות חזקות מושכות אותי אל מחוץ לחדר ומושיבות אותי על כסא .
"נייל יהיה בסדר , תרגע " פקד עלי לואי אבל מפיו זה נשמע כמו שקר , אפילו הוא לא בטוח במה שיקרה .