להקה בסתר- פרק 5

*מנקודת מבטה של שי*
התעוררתי מוקדם מהרגיל כדי שיהיה לי יותר זמן להתארגן לבית ספר. פתחתי את ארוני הלבן מבריק והוצאתי את כל בגדי מהארון. הסתכלתי על המראה מודדת את הבגדים אך שום בגד לא נראה עליי יפה. נכנסתי בשקט לחדר של נוי שעוד הייתה ישנה ופתחתי את ארונה. הסתכלתי בוחנת את הבגדים כדי למצוא את בגדיי שגנבה לי. כל פעם נוי נכנסת לחדרי ועושה שם בלאגן שלם! היא גונבת לי בגדים ואיפור ולמרות שזה לא מקובל עליי אבא שלי אומר שצריך לכבד אחים ו/צריך להגיד תודה שיש בכלל למרות שזה מעצבן. אני הבכורה וזאת סיבה מכמה סיבות שאני חותכת… בחודשים האחרונים לא ממש חתכתי כי הרגשתי יותר בנוח עד ששוב טים חזר וזואי רק איתו… אני לא יודעת מה יש לי…
הבטתי בחדר של נוי כדי לראות היכן הבגדים שלי. הסתכלתי על המיטה שלה ומתחת לידה של נוי הישנה נמצא החולצה שלי. ניסיתי בעדינות רבה להוציא את החולצה אך נוי תפסה בידי בחוזקה.
"דודי בובי" אמרה נוי יושנת. פעם היה לנוי דובי שהיו קוראים לו 'דודי בובי' ואנחנו זרקנו אותו בלי שהיא שמה לב והיא עדיין חושבת שהוא בחופשה למרות שהיא בת 13…
"דודי בובי הלך" אמרתי בלחש.
"מה למה?" אמרה וכל השיחה הזאת שהיא יושנת.
"הוא הלך להתקלח" אמרתי בצחוק.
"אז בואי איתי גם להתקלח" אמרה. איך עכשיו אני מוציאה את היד שלי השיחה הזאת יכולה להימשך לנצח!
"שנייה הוא יבוא" אמרתי. חיפשתי איזה בובה ואז מצאתי בובה של לב.
"היי נוי תראי הנה דודי בובי" אמרתי בלחש.
"תביאי לי" ביקשה. הנחתי את הלב בין ידיה והיא התחילה לשיר לו ואז עפתי מהחדר כאשר החולצה בידי. התלבשתי מהר וכולם כבר קומו ונוי סיפרה לכולם שדודי בובי בא בלילה והיא התחילה לקפוץ בסלון והיא קצת השתגעה היא התחילה לדבר עם הבטן של אמא שלי (אביה בהריון) ולצחקק בקול ופשוט היא השתגעה. אני יצאתי מהר והלכתי לבית הספר כדי לספר לכולם. היה כל כך כיף היום העברתי שיעור בכיתות שיעורי ריקוד וכולם אמרו לי שאני רוקדת מאוד יפה…
חזרתי הביתה מחויכת והתחלתי לרקוד הרבה ובלי הפסקה. כל החתכים והרגשות אשמה וכל הרגשות הרעות עברו שרקדתי. הרגשתי מאושרת הכי שבעולם. בזמן שרקדתי קיבלתי הודעה מאליאנה חברה שלי. אליאנה היא חברת ילדות שלי פעם היא הייתה פעם גרה בבריטניה ולפני כמה חודשים היא עזבה לישראל וכך גם דנה…
מפה מגיעות רגשי האשמה שלי בגלל דנה אליאנה שלחה לי הודעה שדנה במצב קשה מאוד…
אוף מה אני יעשה אני בבריטניה!!!!!!! פתאום הכל חזר אלי והחיוך ירד מפניי.