נעדרת – פרק 9 (הסיפור שלכם)

-ניו יורק –

-נקודת מבט סטפני-

ג'סמין לא הפסיקה להתלונן שכואב לה הראש , והאנה לא הפסיקה לשיר , הבנים צוחקים מקדימה ולי בדיוק כמו לג'סמין כואב הראש .
הגענו לרחוב מלא בבתי יוקרה ואחוזות , טיילור שנהג עצר מול בית גדול בעל שלוש קומות צבוע בלבן , וגג הרעפים בצבע אדום , בית כמו בסיפורים .
"אז מה עושים עכשיו ?" שאל מייקל .
"אנחנו לא יכולים להיכנס כולנו אל הבית , צריך מישהו אחד שילך" אמרה האנה .
קייל עצר עם האופנוע מלפנינו וירד ממנו , הוא דפק על החלון של הג'יפ , וטיילור פתח את החלון , "למה אתם מחכים ?" שאל .
"אנחנו לא יכולים כולנו ללכת " אמרה האנה שוב , "אז קדימה שמישהי אחת תבוא " אמר קייל והוריד את כפפות העור של האופנוע .
"אני ילך" אמרתי ויצאתי מהג'יפ , אני וקייל הלכנו אל עבר הדלת .
קייל דפק פעמיים על הדלת וחיכה לתשובה , לאחר רגע דלת הבית נפתחה ועמד מולנו התאום של בלייר .
זה כול כך מפחיד איך שהם דומים , בדיוק כמו בלייר רק בגבר .
עור לבן וצח כמו שלג , עניים שחורות מבריקות , שיער שחור פחם בדיוק כמו העניים .
"אפשר לעזור לכם ?" שאל אותנו והעביר מבט מהיר על הג'יפ שחנה מול הבית ועל האופנוע .
"היי אני סטפני וזה קייל , אנחנו חברים טובים של בלייר , והיא די נעלמה" אמרתי מגמגמת טיפה כי לא ידעתי בדיוק איזה מילים להגיד .
"נעלמה ?" שאל והעביר יד בשיערו השחור פחם המסופר בתספורת קוצים פרועה .
"כן וזה די מוזר , גרנו לפני זה בטולדו אני לא יודעת עם היא סיפרה לך אבל לפני כמה זמן היא פשוט נעלמה , והמשטרה לא מצליחה למצוא אותה" אמרתי לו .
הכי חשוב לדבוק באמת , הוא אח שלה התאום הוא חייב לדעת את כול מה שקרה מההתחלה ועד הסוף .
"אני מצטער להגיד לכם , אבל אני ובלייר רבנו ממזמן אנחנו לא מדברים כבר ארבע שנים" אמר בחיוך מתנצל .
קייל שעד עכשיו עמד בשקט והעביר מיד ליד את קסדת האופנוע , "לא יצא לך לראות אותה בזמן האחרון ? באירועים משפחתיים ?" שאל אותו .
הוא משך בכתפיו , "מצטער , אני ניתקתי קשר עם אחותי בלייר , לא דיברתי אתה כבר כמה שנים טובות" אמר שוב .
"אוקי תודה , בכול מקרה , אם יצא לך לראות אותה או לדבר אתה אתה יכול בבקשה להודיע לנו ?" שאל קייל .
"בטח תביאו לי מספר פלאפון או איימל " אמר בחיוך .
רשמתי לו על פתק צהוב קטן שהוא הביא את המספר שלי ושל קייל ואת האיימל שלי , "תודה" אמר .
"בטח " חייכתי ואני וקייל חזרנו בחזרה אל כולם .
נכנסתי אל הרכב וקייל נשען ליד החלון של טיילור , "נחשו מה ?" אמר קייל בחיוך מזויף .
"נו יש תוצאות ?" שאל מייקל סקרן , "הוא ובלייר ניתקו קשר מלפני רבע שנים , אבל אם יצא לו להיתקל בא או לראות אותה הוא יתקשר אלינו , נתנו לו את המספרים שלנו" אמר קייל .
"טוב בואו נחזור בחזרה אל המוטל ונבדוק ברשימות של ניק לאן אנחנו הולכים מכאן " אמרה ג'סמין .
קייל חזר לעלות על האופנוע ונסע , טיילור סגר את החלון איפה שקייל נשען עליו התניע ונסע אחריו בחזרה אל המלון .

-אלבמה-

-נקודת מבט בריטני-

שובל חזרה אחרי טיול בבלובל נסערת לגמרי , היא התיישבה על המיטה שלה ולא הפסיקה לדפוק בעצבנות על משענת המיטה שעשויה מעץ .
"קרה משהו ?" שאלתי אותה בעוד אני מורחת לק .
"פגשתי איזה מישהו מקודם" אמרה לי לבסוף אחרי דקה ארוכה שרק חשבה .
"ו … חתיך ?" שאלתי אותה בחיוך , כול כך מתאים לשובל להתאהב סתם ככה .
"לא , כאילו כן , אבל דיברנו קצת ושהזכרתי את השם של בלייר , הוא נלחץ החוויר וברח כאילו ראה רוח רפאים" אמרה לי .
"באמת ?" שאלתי מרימה גבה ומניחה בצד את בקבוק הלק הורוד .
היא הנהנה בעצבנות , "מה את חושבת שזה אומר ? שבלייר הייתה פה בעיירה הזאת ?" שאלה אותי .
"אין לי מושג , אבל גם עם היא הייתה היא עכשיו כבר לא , אנחנו צריכות לספר לשאר ולאות ברשימות שניק חילק לנו לאן אנחנו אמורים לנסוע מפה" אמרתי לה .
"את בטוחה שכדאי לספר את זה לאחרים ?" שאלה אותי .
"ברור שחייב , שובל יש לנו מידע , צריך להשתמש בזה אם אנחנו רוצים למצוא שוב את בלייר" אמרתי לה כמובן מאליו .
בלי בלייר לעולם לא היינו מתאחדים 23 איש ביחד ונהפכים למשפחה אחת גדולה .
"אוקי כששירז , ג'ן , ג'ק , וטום יחזרו מהסופר נספר להם " אמרה בחיוך נטול הומור , הנהנתי אליה בכובד ראש והמשכתי לשים לק על היד השנייה .

-טקסס-

-נקודת מבט רום-

הבקבוק נעצר ביני לבין אוסטין , "אוסטין שואל את רום " אמר כריס .
"אמת או חובה?" שאל אותי אוסטין את השאלה הקבועה שצריך לשאול .
"אמת שאהבת שנישקתי אותך ?" שאל אותי , הלב שלי דפק במהירות , "אמת , כאילו קצת" אמרתי מחייכת נבוכה טיפה , ואביה מצחקקת .
אוסטין גיחך , "מביך , אני יוסבב את הבקבוק" אמר כריס ושוב השתלט על הבקבוק פלסטיק הריק .
הוא סיבב את הבקבוק וזה נעצר על זה שכריס שואל את שון .
"שון היקר , אמת או חובה ?" שאל כריס מנסה להיות דרמטי וכתגובה זרקתי עליו כרית נוספת .
הוא צחק והסתכל עלי והחזיר את מבטו אל שון , "חובה" צחק שון וגירד את עורפו .
כריס שיחק אותה חושב למרות שכבר ידעתי מה תיהיה החובה שלו , "חובה עלייך לנשק את אביה" אני וכריס אמרנו ביחד וכולם התחילו לצחוק .
"איך ידעת שזה מה שאני יגיד ?" שאל אותי .
"כי אתה שקוף" צחקתי והחזרנו את מבטינו אל שון ואביה , אביה הנידה בראשה , "אני לא עושה את זה " אמרה .
"אוי די לשחק אותה קשה להשגה , לפני רגע עוד שנייה אכלת לו את הפה" אמר אוסטין ואביה נתנה לו מכה בכתף .
"אני עוד יתנקם בכם " אמרה והצביע על כולנו , "גם את רום" הוסיפה וצחקה אני צחקתי יחד אתה .
היא התיישבה על שון בדיוק כמו ממקודם ונישקה אותו , "שון אפשר את המפתחות של האופנוע ?" שאל לפתע אוסטין .
שון בלי לומר דבר נתן לאוסטין את המפתחות בעוד הוא עדיין מנשק את אביה , "תמשיכו במעשיכם , אנחנו הולכים ברשותכם" אמר אוסטין ומשך אותי לכיוון מחוץ לחדר .
"אני גם הולך , אני לא מתכוון להיות גלגל שני פה " אמר כריס והלך גם הוא , השארנו את אביה ושון לבד .

-נקודת מבט אביה-

"אני חושבת שמצינו את החובה" אמרתי והתנתקתי משון .
"לא עוד קצת" מלמל והתקרב לנשק אותי שוב , "די דפוק" צחקתי ודחפתי אותו .
קמתי ממנו ונשכבתי על אחת מהמיטות , "לא רוצה הפסד שלך " אמר שון מחייך ומושך בכתפיו .
"אני ינסה לחיות עם זה " אמרתי בציניות ושיחקתי עם האייפון של שון שנח על המיטה של כריס עליה שכבתי .
"אני הולך להתקלח , כשהחמורים יחזרו תיקחי מהם את המפתח" אמר מחייך ונעלם מאחורי דלת חדר המקלחת .

לאחר עשר דקות שון יצא מהמקלחת לבוש רק במכנס טרנינג ושיערו הקצוץ בתספורת צבאית נטף מים .
"הם עוד לא באו ?" שאל והביט על השעון התלוי על הקיר .
הנדתי ראשי לשלילה והמשכתי לשחק באייפון של שון , במשחק דבילי שמצאתי אצלו .
"אני הולך לחפש אותם , עשר דקות זה יותר מידי זמן " אמר והתחלתי לצחוק .
"אוי תינוק , כולה עשר דקות הם עוד מעט יחזו שב בשקט" אמרתי לעברו והנחתי את האייפון שלו בצד מביטה על תקרה .
"הם עוד יהרסו לי את האופנוע , ורק עכשיו החלפתי מנוע" אמר בילדותית ולקח את מפתחות הרכב של כריס .
"תהנה" מלמלתי אליו .
"רוצה לבוא איתי ?" שאל ולבש לגופו חולצת טריקו לבנה שהדגישה את השרירים שלו .
"לא , אני מעדיפה להישאר פה" אמרתי מנומנמת וכיסיתי את עצמי בשמיכה .
"לילה טוב פרינססה" צחק ויצא מהחדר , לאט לאט עפעפי נעשו כבדים ונסגרו עד שנרדמתי .

התעוררתי לרעש הדלת שנפתחה בתנופה ונקעה בקיר , קמתי בבהלה והבטתי לכיוון הדלת .
עמד שם מי ולא אחר אוסטין , כשחולצתו קרועה , גופו ופניו מלאים בדם אדום סמיך .

-אלבמה-

-נקודת מבט שובל-

חיכינו לכולם שיחזרו מהסופר , לאחר בערך עשרים דקות הם חזרו .
"אנחנו צריכות לדבר אתכם" אמרה בריטני לכולם שהתיישבו כול אחד במקום אחר על ספה או על מיטה או על כסא .
"מה יש ?" שאלה שירז ולגמה מכוס מים קרירים המלאים בקוביות קרח .
"שובל את רוצה לספר את ?" שאלה אותי והעיפה בי מבט רציני .
"כן " אמרתי , "הלכתי קודם לטייל בעיירה ונתקלתי במישהו והתחלנו לדבר מעט " אמרתי מפסיקה טיפה .
"ואת בהריון , מזל טוב !!" צעקה צוחקת שירז , "לא " צחקתי והמשכתי את הסיפור .
"דיברנו קצת וסיפרתי לו שאני בעיירה מחפשת אחר חברה שלי שהוכרזה כנעדרת" אמרתי להם .
"ואז ?" שאל ג'ק .
"אמרתי לו את שמה , כאילו אמרתי לו שקוראים לה בלייר , הוא החוויר וברח משם כאילו ראה רוח רפאים" אמרתי להם .
אף אחד לא הגיב , הם היו בשוק , לא היה להם מילים בפה כדי לענות על מה שאמרתי כרגע .
"את בטוחה ?" שאל טום לאחר הדקות ארוכות של שקט שכול אחד טבע במחשבותיו .
"ב- 100 % " אמרתי לו מושכת בכתפיי , אני בעצמי כבר לא מבינה מה הולך במקום הזה , ואותה השאלה שכולנו שואלים .
השאלה שמשגעת 23 אנשים , 'לאיפה לעזאזל נעלמה בלייר ?' .