Who are you? – פרק 5
"הכל בסדר??" הוא התפרץ. "כן, רק נשברה לי כוס." היא השיבה. "למה צרחת ככה? נבהלתי!" הוא אמר עדיין בפאניקה. "מהבהלה…" היא השיבה סמוקה. "מה היה כל כך דחוף שאני אבוא?" לואי שאל נזכר בשיחת הטלפון הזריזה שהוא קיים איתה. "זה נייל." היא אמרה בקצרה. "מה הוא עשה לך? אם הוא רק פגע בך אני…" "הוא לא עשה לי כלום!" היא קטעה אותו. "אז מה קרה?" לואי תלה בה עיניים שואלות. "לפני שעתיים באתי לפה כדי לחפש אותך. ראיתי את נייל צופה בטלוויזיה. דפקתי על הדלת ובאותה השנייה שנייל הבחין בי הוא רץ לחדר שלו וטרק את הדלת בחוזקה. פתחתי את דלת הדירה בעדינות. 'נייל, לואי כאן?' שאלתי אותו אך הוא התעלם. שמעתי אותו בוכה . התקשרתי אליך כדי שתבוא ותדבר איתו או כל דבר אחר, כי לא יכולתי להשאיר אותו פה לטבוע בדמעות של עצמו. לא רציתי שנייל ידע שאני עדיין כאן אז ניסיתי לדבר איתך בטלפון כמה שיותר בשקט ובמהירות." היא פירטה את אשר קרה. "ואיך הכוס נשברה?" הוא שאל מביא מטאטא כדי לטאטא את שברי הזכוכית. "ניסיתי לקחת לי כוס מים בלי להרעיש ואז הטלפון שלי רטט פתאום והבהיל אותי." היא אמרה. "אני מבין, נייל בחדר שלו?" לואי שאל. לואי פסע בצעדים כבדים לחדר של נייל. הוא דפק 3 דפיקות איטיות וחזקות על הדלת. "נייל?" הוא שאל. "עזוב אותי." נייל פלט. "אני רוצה לדבר איתך…" לואי אמר. "יש לי ברירה?" נייל שאל בקול חלש שהוא התפלא שלואי בכלל שמע אותו. "לא" לואי אמר ופתח את הדלת. "הכל בסדר ניילר?" הוא שאל כשנכנס. "לא" נייל השיב בחדות מסתכל על לואי בעיניים אדומות, נפוחות, ומבריקות מדמעות. "מה קרה דוד?" לואי טפח על שכמו. "כלום, זה פשוט שאני לא רגיל שבנות דוחות אותי." הוא אמר חופן את פניו בידיו. "אל תבכה בגלל זה, כנראה שאתה ומרי פשוט לא נועדתם להיות ביחד. יכול להיות שהיא נועדה להיות איתי, יכול להיות שהיא נועדה להיות עם מישהו אחר שאנחנו אפילו לא מכירים, אבל זו לא סיבה לבכות. יש המון בנות שיפלו לרגליך ברגע שרק תיתן להן." לואי חייך אליו. "וכמה מהן בנות יותר משש עשרה ולא מעריצות?" נייל אמר בוכה. "המון! לא כל מי שאוהבת אותך או תאהב היא מעריצה. אני מבטיח!" לואי אמר עם מבט כנה בעיניו. "תודה לו, באמת הצלחת לעודד אותי." נייל אמר וחבק את לואי חיבוק קטן וגברי. נייל ידע שהוא לא הצליח להתגבר על מרי עדיין ושהוא לא ויתר עליה, אך בינתיים, כל עוד היא של לואי, הוא לא יעשה שום דבר שעלול להיות הגורם לפרידה של לואי ומרי. לואי יצא החוצה ועיניו נתקלו בעיניה הירוקות הבוהקות של מרי שישבה על הספה בסלון והמתינה למוצא פיו. "הוא בסדר" לואי אמר וישב לידה. "הוא התגבר על זה?" היא שאלה. "אני חושב שכן." הוא אמר וכרך את ידו סביב המותן שלה. הוא קרב את ראשה לשלה ועצם את עיניה. מרי קירבה גם היא את ראשה והצמידה את שפתיה לשפתיו. הראשים שלהם זזו מצד לצד בתיאום מושלם. מרי תפסה את החזה של לואי בידיה והוא אחז בירכיה. "אני אוהב אותך." הוא לחש לתוך שפתיה. "ג..ג..ם אני" היא גמגמה. נייל יצא מהחדר זועם. "אני צריכה ללכת." מרי אמרה במהירות ולפני שלואי יספיק לעצור אותה היא כבר נעלמה. "למה היא שונאת אותי?" נייל אמר מיואש חנוק מהדמעות.
תגובות (0)