דרייבן – המוציא להורג המדהים

לא כמו אחיו דאריוס, ניצחון בקרב לא היה מספיק לדרייבן. הוא תמיד רצה הצלחה, הכרה ותהילה. הוא ביקש להיות גדול בצבא, אבל כשרונו הדרמטי לא הצליח. בשביל שהוא יפיץ את ה"דרייבן" לעולם, הוא שם את תשומת ליבו למערכת בתי הכלא. שם הוא עובד על דבר שיהפוך את ההוצאות להורג למחזה.
במופע הראשון, דרייבן זעזע את הצופים כאשר הורה לאסיר מקולל לרוץ לחיים ולמוות. רגע לפני שהאסיר ברח מן העין, דרייבן הרג אותו עם זריקה מושלמת של הגרזן שלו.
בקרוב, כול הוצאה להורג של דרייבן יהפך לסיוט אחרון שאסירי נוקסוס יקבלו לפני שימותו.
בכול פעם שהוא הרג אסיר, הוא צרח את שמו, ודרייבן הפך את ההוצאות להורג לצורה מובילה של בידור.
הוא גרם טירוף לצופים, ואילו האסירים נואשים להתחמק. הם לא הצליחו.
דרייבן התנגד ללבוש השחור של נוקסוס, הוא לבש מדים בהירים, וזז בתנועות מושכות עין. המונים רצו לראות את דרייבן בפעולה, וסיפורים רבים על ההופעות שלו התפשטו במהירות.
ככול שהפופולריות שלו גדלה, ככה גם האגו שלו גדל.
הוא התאפיין בתשומת לב. ולכן, הוא החליט שיש להראות את ההוצאות להורג שלו בכול רחבי העולם.

" 'הכי טוב' נמצא בכול מקום כול עוד אני מדליק אותו"
-דרייבן