LOVE Is In The Air- פרק 10- 1D

מנקודת המבט של עדן-
״ג׳סטין ביבר״ נייל אמר בחיוך. ״הוא בא להקליט איתנו אלבום, וכנראה שמעריצות תקפו אותו, ונחשי איפה הוא נמצא כרגע?״ הוא שאל אותי בחיוך. ״פה?״ שאלתי. ״בחדר שלך במלון״ הוא תיקן אותי. ״מה? איך הוא הגיע לשם?״ שאלתי. ״נחשי״ הוא אמר שוב. ״אתה לא הבנת שאני לא טובה בניחושים?״ שאלתי אותו בחצי חיוך. ״ענבר הסיעה אותו לשם״ הוא אמר. פתחתי את עיניי. ״היא לא עם הארי בפארק או משהו?״ שאלתי. ״כנראה שלא, הארי לא עונה לג׳סטין, משהו קרה״ הוא ענה.
סיימנו לאכול ונסענו בחזרה לבית. ״מה נראה לך שקרה ביניהם?״ נייל שאל אותי. ״די להיות רכלני״ אמרתי בחיוך. ״טוב, את האמת שגם אני רוצה לדעת״ אמרתי. הוא חייך.
הגענו לבית. ״אי אפשר לעשות כלום בבית הזה״ זאין התעצבן, קם ואמילי אחריו, מסדרת את בגדיה. אני ונייל צחקנו והתיישבנו. ״אי אפשר חדר אחד לבד בבית הזה?״ שמעתי את הקול של הארי מתקרב. ״נייל,לך אליו״ לחשתי לנייל. הוא הנהן והלך. אוף, מה עשיתי? גם לי בא לשמוע. יש, הם באים לפה. הארי התיישב בספה שלידנו והסתכל על הרצפה. נייל התיישב לידי ועטף אותי. ״הארי, מה קרה?״ שאלתי אותו. ״אני לא יודע איפה ענבר״ הוא אמר. הסתכלתי על נייל. ״זהו, שאני יודע״ נייל אמר באיטיות. ״לא״ לחשתי לו. ידעתי שזה לא יעשה טוב אם הוא יידע. ״למה לא ענית לג׳סטין?״ נייל שאל אותו. ״הייתי עסוק״ הארי ענה במהירות. ״עסוק במה?״ נייל שאל. ״מחשבות״ הארי ענה. ״אם היית עונה לפלאפון שלך, היה מצב גדול שחלק מהמחשבות שלך יירגעו״ נייל אמר. ״או ההפך״ מלמלתי. ״ מה זאת אומרת?״ הארי שינה את הבעת פניו. ״ג׳סטין נמצא עכשיו בבית מלון עם ענבר״ נייל אמר במהירות. הארי הסתכל עליי, שתקתי. ״מה?״ הוא שאל, לוודא ששמע נכון. ״בחדר מלון שהיה לנו״ אמרתי לו. הוא קם במהירות ויצא החוצה. ״למה סיפרת לו?״ שאלתי את נייל בעצבנות.״כי הוא צריך לדעת , עדיף לא לשקר״ נייל אמר. ״זה לא לשקר, זה.. לא לספר את האמת״ אמרתי. הוא חייך ונישק אותי. ״אל תדאגי, הכל יהיה בסדר״ הוא אמר בקול מרגיע והמשיך לנשק אותי. אני כל כך אוהבת אותו. אבל רגע, מה זאת אומרת הכל יהיה בסדר? מה עוד לא בסדר חוץ ממה שקרה להארי וענבר? ולמה יש לי הרגשה שזה קשור לשיחת טלפון ההיא..

מנקודת המבט של אמילי-
עדן ונייל נכנסו לבית. זאין נאנח וקם ממני. ״אי אפשר לעשות כלום בבית הזה״ הוא אמר בעצבנות. והושיט לי את ידו. סידרתי את בגדיי והלכתי אחריו. שמעתי צחקוקים מאחורה. גם מפריעים, וגם צוחקים. נכנסנו לאחד החדרים והתיישבנו. ״אתה יפה כשאתה עצבני״ אמרתי לו בחיוך ציני.״את יפה תמיד״ הוא אמר וליטף את שיערי. חייכתי והשפלתי מבט. ״אף פעם לא הרגשתי ככה כל כך מהר״ הוא אמר. הנחתי את ראשי על רגליו. ״איך ככה?״ שאלתי. רציתי לשמוע את כל מה שהוא מרגיש כלפיי. ״ככה, שהראש לא מפסיק לחשוב עלייך, שעיניי כל הזמן מחפשות אותך, שחיוכך מרגיע אותי כל כך שגם הדבר הכי גרוע לא יכול להכאיב לי, שכל גופי מאוהב בך״ הוא אמר בקול שקט. חייכתי והרמתי את ראשי ונישקתי אותי נשיקה קצרה. ״אתה מדהים״ מלמלתי לו והסתכלתי בעיניו. העיניים שהכי מרגיעות אותי, שהכי משמחות אותי, שהכי אוהבות אותי. ״בואי נלך לאנשהו״ הוא אמר. ״לא עוד טיול״ נאנחתי. הארי פתח את הדלת והסתכל עלינו. ״אי אפשר חדר אחד לבד בבית הזה?״ הוא אמר בעצבנות וטרק את הדלת. חייכתי והסתכלתי על זאין. הוא חייך. ״מסכן״ אמרתי. ״עזבי, הוא יהיה בסדר״ הוא אמר לי. ״טוב, דיברנו על טיול?״ אמרתי באי רצון. ״לא חשבתי על טיול, חשבתי על בית מלון.. או שבית מלון זה נקרא טיול אצלך?״ הוא שאל. חייכתי, ואז הבנתי מה זה אומר. זה אומר שזה הלילה שתהיה הפעם הראשונה שלנו. בחיים לא שכבתי עם מישהו אחרי שבועיים וחצי שאנחנו מכירים. אבל מה שיש ביני לבין זאין… מה שיש בינינו מיוחד. מאוד. אני רוצה אותו, כל גופי רוצה אותו, לבי ומוחי רוצים אותו, אז אולי צריך לשבור הרגלים? ״אמ, עזבי, פעם אחרת״ הוא אמר בחיוך, אחרי שראה שאני מתלבטת. ״לא״ אמרתי. ״כן אמ, אני אוהב אותך, אני רוצה לחכות עם זה״ הוא אמר והושיב אותי עליו. ״אני פשוט..״ ״זה בסדר״ הוא אמר בחיוך מרגיע. ״אתה בטוח שזה בסדר?״ שאלתי. ״יותר מבטוח״ הוא אמר. ״אני אף פעם לא.. עשיתי את זה כל כך מהר. חוץ מפעם אחת, שעדיין קשה לי לדבר על זה״ אמרתי ונזכרתי בדברים שהייתי רוצה לשכוח. הוא נישק אותי. ״אני לא רוצה להיות המישהו הזה שקשה לך להיזכר בו״ הוא לחש לי. ״אני רוצה להיות המישהו הזה שקשה לך לשכוח״ הוא לחש. חייכתי. ״אתה תהיה, אני בטוחה״ לחשתי לו ונישקתי אותו. ״אני אוהבת אותך״ אמרתי.״גם אני אוהב אותך״ הוא אמר בחיוך.

מנקודת המבט של ענבר-
״יש איזה מקום שאת יכולה להחביא אותי בו?״ ג׳סטין שאל אותי, אבל לא הייתי מרוכזת. ״היי״ הוא אמר.״מה?אה כן״ אמרתי ונסעתי למלון. ״אני באמת מצטער שנפלתי עלייך ככה..״ ״זה בסדר״ קטעתי אותו. נכנסנו מהדלת האחורית אל המלון ועלינו למעלה. ״אוקיי, אז זה החדר״ אמרתי. הוא נכנס ובחן הכל, ואז הסתובב אליי. ״את בטח רוצה חתימה״ הוא אמר במבט מתגרה. ״לא תודה״ אמרתי והתיישבתי על המיטה. הוא התיישב לידי. ״אז למה את כל כך מהורהרת?״ הוא שאל אותי. ניסיתי להימנע מלהיזכר בהרגשה של לנשק את הארי. ״זה לא קשור אליך..״ אמרתי. ״אוקיי אוקיי״ הוא אמר בחיוך והסתכל על הצג של הפלאפון שלו. ״את דיירקשנית?״ הוא שאל פתאום. למה הכל חייב להזכיר לי את.. מי שאני לא רוצה להיזכר בשמו. ״למה אתה שואל?״ שאלתי אותו. ״סתם״ הוא אמר. נשמעה דפיקה בדלת. ״אני אפתח, זה בשבילי״ ג׳סטין אמר וקם לפתוח את הדלת. בהיתי בקיר, בתקווה שזה יגרום לי לשכוח את ההוא. די כבר, די. ואז ראיתי את שניהם עומדים מולי. זה לא עוזר לי לשכוח אותו אם הוא עומד מולי. ״מה אתה עושה כאן?״ שאלתי אותו. ״מה את עושה כאן.. איתו?״ הוא שאל. ״אתם מכירים?״ ג׳סטין שאל. ״לצערי״ מלמלתי. ״אה, אני… אלך לטייל בחוץ״ ג׳סטין אמר, טפח להארי על הכתף ויצא החוצה במהירות. כמה דקות שתקנו, רק הסתכלנו אחד על השני. ״אני.. הפרעתי לכם באמצע משהו?״ הארי שאל, מהסס. ״אתה חושב שהפרעת?״ שאלתי אותו. ״זה מה שאני מנסה להבין״ הוא אמר. ״לא, לא הפרעת״ אמרתי. ״אה״ הוא מלמל. ״אני.. דאגתי לך״ הוא אמר והתרב אליי. ״אתה לא צריך לדאוג לי״ אמרתי, קמתי והתרחקתי ממנו. לא רציתי להיות יותר מדי קרובה אליו. ״אני לא צריך, אני רוצה״ הוא אמר והתקרב אליי שוב. נתתי לו להתקרב, לא יכולתי לתנגד לזה. הגוף שלי משך אותי אליו כמו אל מגנט. ״הארי..״ מלמלתי. ״ענבר" הוא קטע אותי וליטף את שיערי." הנשיקה.. עשתה לי משהו… זה רק הגביר את מה שאני מרגיש כלפייך, אני הבנתי כמה שאני אוה..״ .״זה לא הדדי״ קטעתי אותו במהירות. הא שתק והסתכל עליי. ״אני לא הרגשתי כלום, ואני לא ארגיש כלום. זה היה חסר משמעות מבחינתי, וכדאי שזה יהיה חסר משמעות גם מבחינתך, זה היה סתם כדי שתעזוב אותי סוף סוף בשקט״ אמרתי במהירות, לא הסתכלתי עליו, לא רציתי לראות את תגובתו. הוא שתק. הרגשתי את נשימותיו, ואז הוא יצא מהחדר וטרק את הדלת. אני לא צריכה להרגיש כלום אליו. אסור לי.

מנקודת המבט של נוי-
״אל תדאגי, הארי לא יגיד כלום״ ליאם לחש לי כשיצאנו מחדר הקולנוע. ״אתה בטוח?״ שאלתי אותו בדאגה. הוא הנהן ונתן לי נשיקה על המצח. ״אני אראה אותך אחר כך״ הוא לחש והלך. התקדמתי לסלון, שם ישבו עדן ונייל. ״היי״ אמרתי להם והתיישבתי לידם. ״היי״ נייל אמר. עדן נראתה מוזר. כאילו משהו מעסיק אותה. ״עדן, הכל בסדר?״ שאלתי אותה. ״מה? כן כן״ היא אמרה בחיוך מאולץ. ״את בטוחה?״ שאלתי אותה. ״הכל מדהים״ היא אמרה באותו חיוך מוזר ונתנה לנייל נשיקה קטנה. ״איפה לואי?״ נייל שאל אותי. ״אה אממ.. לא יודעת, ליאם הקפיץ אותי לפה״ אמרתי, נזהרת שלא יראו על פניי כלום. ״אה אוקיי״ נייל אמר. חייכתי חיוך קטן של הקלה והשפלתי מבט. ״את יודעת מי נמצא בחדר שלכן במלון עכשיו?״ נייל שאל אותי פתאום. ״בחדר שלנו? מי?״ שאלתי. עדן חייכה. ״ג׳סטין ביבר״ היא אמרה. ״מה ג׳סטין ביבר?״ שמעתי את קולה של אביה נכנס לבית. ״מה הוא עושה שם?״ שאלתי. ״ענבר מחביאה אותו שם״ עדן אמרה. ״תענו לי! מה ג׳סטין ביבר?״ אביה התעצבנה והתקרבה אלינו. ״הוא בבית מלון שלנו״ עדן הסבירה לה. ״והארי נמצא שם כרגע גם, אחרי שהוא וענבר התנשקו והיא ברחה״ עדן הוציאה הכל. ״וואו, יותר מדי דרמה" מלמלתי. ״רגע, הם התנשקו?״ אביה שאלה והתיישבה לידי. ״מי התנשק?״ אלה ולואי נכנסו ושאלו ביחד. ״הארי וענבר״ אמרתי בחיוך. ״סוף סוף״ אלה אמרה ונאנחה, והתיישבה ליד נייל. ״היי״ לואי אמר ונתן לי נשיקה בלחי. הרגשתי לא בנוח. ״היי״ אמרתי בחיוך מאולץ. ״איפה הייתם?״ שאלתי. ״אה סתם, בפארק, ישבנו ודיברנו״ הוא אמר במהירות. ״אה״ מלמלתי וחייכתי. איך אני עושה להם את זה. היא החברה הכי טובה שלי, והוא כזה חמוד.אני בן אדם כזה רע.

מנקודת המבט של אלה-
שמענו צחקוקים מהדלת, כולנו הסתובבנו אחורה וראינו את הארי נכנס עם שתי בחורות. ״הארי?״ זאין שאל. הארי הסתכל עליו ולחש משהו לבנות. הן חייכו ורצו לחדרו. ״מה?״ הארי שאל את כולנו. ״אחי, הכל בסדר?״ זאין שאל אותו. ״כן״ הוא אמר. ״איפה ענבר?״ שאלתי. ״לא יודע, ולא אכפת לי״ הוא אמר. ״עכשיו, אם תסלחו לי, יש לי דברים לעשות״ הוא אמר והלך לחדר. ״אוקיי.. משהו קרה״ אביה אמרה. ״נייל, אולי כדאי שתלך לדבר איתו״ עדן לחשה לו. ״אוקיי״ נייל לחש לה ונתן לה נשיקה על הלחי. לואי הסתכל עליי. הוא כל כך מדהים. אני לא יכולה להפסיק להסתכל עליו. ״אני רעבה״ מלמלתי לעדן. ״גם אני״ היא אמרה לי וקמנו למטבח. ״מה קורה איתך ועם ליאם?״ היא שאלה בזמן שהוציאה שתי צלחות. ״כרגיל, את יודעת..״ אמרתי לה. ״מה זה כרגיל, אתם חברים שבועיים, זה עוד לא אמור להיות רגיל״ היא אמרה בחצי חיוך ושברה ביצה לתוך המחבת. שתקתי. מה אני אגיד לה, שהכל כרגיל כי אין אצלנו בכלל אהבה? ״היי אל, מה קורה?״ היא שאלה אותי בטון דואג. ״כלום לא קורה״ אמרתי בשקט. ״מה זאת אומרת?״ עדן שאלה. ״אם אני מספרת לך משהו, את מבטיחה לא להגיד לאף אחד?״ שאלתי אותה. הייתי חייבת לפרוק את זה. ״ברור״ היא אמרה והתיישבה. התיישבתי לידה. ״אני וליאם? זאת טעות״ אמרתי לה. היא הסתכלה עליי במבט לא מבין. ״אני ולואי.. זה ההפך המוחלט מטעות״ אמרתי. ״את צוחקת עליי נכון?״ היא שאלה אותי ברצינות. שתקתי. ״לואי עם נוי! את לא יכולה להתאהב בו..״ ״ואם זה הדדי? אם הוא מאוהב בי גם? אנחנו פשוט אמורים להדחיק את זה ולא..״ ״כן אל, את חייבת לשכוח מזה! אם נוי וליאם היו יחד, איך היית מרגישה?״ היא שאלה. ״לא היה אכפת לי בכלל, תביני, אני לא מרגישה כלום לליאם. כלום.״ אמרתי בעצבנות. ״את לא מרגישה לליאם כלום?״ שמעתי קול נוסף.