This is my life… פרק 8 – השיגעון

אני ומאור הלכנו למקום הסודי שלנו וראינו שם מישהו……
———————–
הם היו קרובים וכמעט התנשקו התקרבתי קצת בלי שישמעו אותי וזה היו לין ועידו… ראיתי פלאש..של תמונה הם התנשקו
ברחתי תפסתי את מאור ורציתי משם
מאור: טל חיים שלי עצרי מה קרה ?
טל: זה היה לין ועידו…
מאור: את בטוחה?
טל: כן
מאור: אל תתיחסי חיים שלי תהיי חזקה בשבילי תראי להם שלא מפריע לך
טל: אם היא הייתה חברה היא לא הייתה עושה לי את זה
מאור: אולי יש לה משהו אליו והיא לא חושבת גם עלייך
טל:לא יודעת..

נקודת מבט של טל :
רציתי משם רציתי לבכות לקבור את עצמי האחד שלי זה שהאהבתי תמיד מכל הנשמה שלי ומהלב אהבתי אותו כמו שלא אהבתי בחיים הוא התנשק עם החברה הכי טובה שלי
הלב שלי שרף מכאב…
איזה מישהו קרא לי הלכתי אליהם הם שאלו מה השעה וחזרתי

נקודת מבט רגילה :
מאור: מה רצית מהם?
טל:כלום הם קראו לי לא שמעת
מאור: לא , טוב לא משנה תחייכי חיים שלי בשבילי
טל:ינסה..

טל חיייכה ומאור העיינים שלו נצצו מרוב שהיה ממאוהב בה
טל : מאורי?
מאור:מה נסיכה?
טל: אפשר חיבוק?
מאור : ברור

מאור הסתכל עליה בעיינים ופשוט רצה להגיד לטל כמה שהוא אוהב אותה ופחד מהתגובה שלה
……
לטל נפל הפלאפון והיא ראתה בקבוק וודקה מלא היא הרימה אותו ואמרה רוצה קצת?
מאור: תגידי לי מה את נורמלית?
טל: כן
מאור: טל תזהרי ממני
טל : נו קצת
מאור : טל אל תעשי שטויות בגללו

טל התרחקה ממאור ופתחה את הבקבוק ושתתה והתחילה להשתגע שמה את הבקבוק בצד ואמרה למאור : אתה בטוח שאתה לא רוצה ?
מאור: טל את לא נורמלית ולקח ממנה את הבקבוק

טל עמדה על הספסל והתחילה לצעוק ולשיר את השיר של אושרי כהן כפתורים

חלונות פתוחים אל נוף לא מוכר,
על שולחן קטן וקפה קצר,
כפתורים מספרים
סיפור שכבר שכח מזמן.

מנורות דולקות במרכז תקרה
מאירות ידיים לוחצות בלי הפסקה
על כפתורים שמספרים
סיפור שעוד לא קרה.

מי אני?
אם לא לכתוב את עצמי
כדי לקחת אותי
להיכן שעוד לא הייתי,
מה אני?
אם לא לכתוב את עצמי
לדעת.

מקצבים משונים חוזרים על עצמם,
אצבעות מלטפות ניגון מסומם
כפתורים שמספרים
סיפורים של אחרים.
מחשבות מטיילות כמו אבדו בשדות,
רק הדף יאסוף, יילקט נבחרות
אל כפתורים שמשכיחים
חיים שלמים של זכרונות.

מי אני?
אם לא לכתוב את עצמי
כדי לקחת אותי
להיכן שעוד לא הייתי,
מה אני?
אם לא לכתוב את עצמי
לדעת.

מי אתה?
אם לא לכתוב את עצמך
כדי לקחת אותך
להיכן שעוד לא היית,
מה אתה?
אם לא לכתוב את עצמך
הלילה.

מאור לא ידע מה לעשות והוא ניסה להרגיע אותה ולא הצליח
היא ללקחה ממנו את הבקבוק ואמרה לו נו מאורי שלוק
מאור: טל אני יודע מה זה לשתות תפסיקי בבקשה
טל: תקח שלוק ואני מפסיקה
מאור: טוב נו

טל החזיקה את הבקבוק וקירבה אותו לפה של מאור והרימה את הבקבוק ומאור שתה והעיף לטל את היד והבקבבוק נפל ונשבר ואמר לה זהוו טל דיי את לא נוגעת בזה יותר
……….
………………..
…………………….
נקודת מבט של עידו :
הנשיקה עם לין הייתה מוזרה מאוד אבלל חייבת להיות הוכחה שאנחנו ביחד
התנתקנו מהנשיקה
לין:שמעת את זה?
עידו: את מה?
לין: שמעתי משהו בוא נלך מפה אני מפחדת בוא לפארק

הם התקדמו לפארק ושמעו צעקות אלה היו מאור וטל

מאור וטל : כולםםםם בקארחננההה לא רואים בעינייים טוטוטוטווטוטוטווטוט

הם התקדמו אליהם וראו אותם שיכורים ורצו אליהם
עידו הלך לטל וניסה להושיב אותה וכולה הייתה מסוחררת
לין הלכה למאור ושאלה אותו מה קורה פה
טל צעקה אני ראיתי אותכם אתם חברים ולא סיפרתם לייי !!
לין : טל את שיכורה דייי תרגיעי
עידו: טל תשכבי פה…

טל שכבה על הריצפה ו…..