אהבה צבאית חלק ד'

לא ידעתי..אני מתה?הוא מת?
למה יש שקט?אני כבר לא חיה?ככה נראה המוות?פחדתי לפתוח את העיניים,פחדתי ממה שאני עומדת לראות ואז שמעתי את הקול של אלון "יעל,את שומעת אותי?" ואז התעלפתי
קמתי בחדר של החובש,בצרחות מטורפות,לא הבנתי מה הולך,מי נגד מי?
"טוב אחי תעדכן אותי אני חייב לעלות למסוק" שמעתי את אלון אומר לחובש,ואז קמתי,"בוקר טוב לך" הוא אמר לי עם חיוך,"ככה להלחיץ את כולם ואת אלון?,הבנאדם לא זז ממך לדקה עד עכשיו" חייכתי אליו ולא ידעתי מה להגיד,"מה עם ההוא?" שאלתי "מי זה ההוא?זה שרצה לירות בך?" הוא שאל "כן" לחשתי
"בואי נגיד שהוא לא יחזיק שוב רובה" הוא אמר לי,"הוא מת?" שאלתי והחזקתי את הראש ,"כן הוא מת,זה מבאס אותך?זה היה או הוא או את,מה ציפית שנעשה?,נראהלך שהיינו נותנים לך למות,אלון היה שוחט את כולנו.." "תכלס,מה הקשר אלון?" שאלתי."אלון אמר לכולנו לשים עלייך עין בזמן שהוא לא פה" הוא אמר לי והייתי המומה,כאילו אני יודעת שהוא בא בקטע טוב אבל למה הוא חושב שאני צריכה את השמירה שלו?אני לא ילדה בת 4,תמיד שנאתי את זה,וזו גם הסיבה שלא הלכתי לקרבי,גם המשפחה שלי היא משפחה של צבא ואמא שלי דאגה שאני לא אעבור את המיונים שלא יקרה לי משהו,בקיצור ממש התעצבנתי וכשיצאתי משם אחרי שעה וחצי משהו כזה ראיתי את אלון יורד מהמסוק,ורץ אליי,"שישימו עליי עין,אתה ביקשת מאנשים לשמור עליי?אני ילדה בת 4? אני לא מבינה איזה זכות יש לך לעשות כזה דבר בכלל?אני לא ילדה קטנה ואני יכולה לשמור על עצמי זה שקרה משהו וזה טעות של אחרים לא שלי זה לא אשמתי"צעקתי עליו,אני יודעת שזה נשמע ממש כפוי טובה אבל דברים כאלו תמיד עצבנו אותיייייייי
"אני לא מבין מה הקטע שלך!גם דואגים לך וגם לא טוב לך!??" הוא החזיר גם בצעקות,בכלל לא פראייר,"אני אמרתי לך לדאוג לי?לא ! אז למה אתה מנסה בכח להחליש אותי אני לא מהברביות האלה שאתה מסתובב איתן,שמתפנות למיון על שערה שנושרת להן מהראש" החזרתי,"טוב הקיצור לא מבינה כלום מהחיים שלך לא מבין איך בכלל הסתכלתי עלייך", הוא אמר ואני לא אכחיש שלא כאב לי,כי כן הרגשתי אליו אבל כנראה שזה באמת לא היה זה,"לפחות אתה מודה " אמרתי לו והלכתי משם,
בלילה רוני לא הייתה היא יצאה הביתה כבר ביום רביעי ואני נשארתי לבד בחדר,ומסתבר שחלומות ורודים לא היו לי,כל הלילה צרחתי ופתאום הדלת נפתחה,וראיתי את אלון יושב לידי ומנסה להרגיע אותי,כולי מתנשפת,"אין אף מחבל בבסיס?" שאלתי, "אין אף אחד תנשמי תירגעי" הוא אמר כשהוא מלטף את הראש שלי,"אלון סליחה על היום פשוט יש לי הסטוריה יותר מדי ארוכה עם אנשים שמגוננים עליי," אמרתי לו," מה זאת אומרת" הוא שאל,"זאת אומרת שאתה לא היחיד שאבא שלו בכיר בצבא גם שלי,והייתי אמורה ללכת לקרבי,אבל פתאום הם קיבלו טלפון מאמא שלי " אמרתי
"הבנתי,אבל תביני שזה באמת מדאגה,את לא מבינה מה קרה לי בשנייה שראיתי אותו עם הרובה לכיוון הראש שלך,תאמיני לי שאם לא היית בסכנה כל כך גדולה אני כבר הייתי הורג אותו"
ואז התנשקנו…
אבל החיים עם טייס קרב כבן זוג לא כאלה פשוטים..הכל רק מסתבך