ג'ונסון בלק-פרק 3

הארמון שלנו הוא המקום היה הכי יפה עלי אדמות , הוא מתנשא לגובה של לפחות 15 מטרים , המון קומות , מרתפים , חצרות , מרפסות
קירות משובצי אבנים טובות , רצפה משיש משובח , מנורות גדולות על התקרה , חדרי ענק .
הוא היה אושר , לא רק עושר בע , הוא הראה בפשטות את כל הטוב שבעולם …ו
ואז הוא קרס ..

" דו מג'ור ?"
"יפה! סול דיאז ?"
"טואוווווווב!אקורד Ab ?"
"מצויינת !! C#M ? "
"דיייייייייייי זה יותר מידי ליום אחד !!"
אני אוהבת שיעורי מוזיקה , מאוד , המורה שלנו ? הכי שווה ביקווווווווווום , הוא מפרגן ותומך , הוא היחיד שמאמין ביי בחור הזה!!
" כבר את מתייאשת ? " דרור (המורה) התקרב אלי ועזר לי להוריד את החשמלית הכבדה מהגב
"כן, אנחנו כבר 3 שעות מתרגלים!!! המפרט שלי צועק הצילו!!"
דרור צחק . דרור צוחק מכל דבר . הוא בן אדם של חיוך . של שמחה . של טוב .
" טוב , לכי לישון טוב הלילה , אולי מחר תקומי עם אנרגיות "
" הוו , תודה . "
שמתי את החשמלית ששוקלת בערך פי 6 מימני בצד והתקדמתי לכיוון המדרגות שמובילות מן המרתף מוזיקה לבניין .
" קרה משהו ? " הוא שאל מאחורי ..
הוא שם לב . הוא בטוח יודע שקרה משהו .
" לה , לא משהו מיוחד " סיננתי .. " רק נשברה לי האקוסטית "
וכך נגמרה השיחה .

ללכת לישון בערב זה קשה , מאוד
בעיקר אחרי יום כזה מעייף , שלא נגמר , בהתחלה הגיטרה , אחר כך המורה , היו עוד תקריות עם חברה (אם אפשר לקרוא לה ככה) , התקרית בסיפריה , שיעור של 3 שעות על אקורדים של 9 סריגים .
המחשבות לא מניחות לראש , אחת אחרי השניה הן תופסות את תשומת הלב ומטרידות את המנוחה .
מי היה האיש הזה בבוקר ?
מי היה האיש הזה בצהרים ?
יש איזהשהוא איש שרוצה לבוא ולשגע אותי גם בערב ?! שיהיה רצף ?!
קברתי את ראשי בכרית ועצמתי את העיניים .. נרדמתי .. סוף סוף .
ישנתי . עד ליום הגרוע הבא .
איך הוא התחיל ?
מסובך להסביר .
איך הוא נגמר
בבית חולים .