פנמיית האהבה -פרק 6

-נקודת המבט של אבייה-

יצאתי מהחדר בעצבנות שמאחוריי שמעתי התלחשויות כמה אנשים שלא הכרתי אמרו משהוא עלי ועל אלכס הרגשתי שיצאתי שקופה מדי, עכשיו כולם ידעו שאני מאוהבת באלכס.

שנכנסתי לחדר שלי ראיתי את נעמי יושבת על הכיסא הרגשתי שאני צריכה לדבר עם משהוא על האהבה שלי אל אלכס אבל לא ידעתי עם אפשר לסמוך על נעמי, בסופו של דבר החלטתי להגיד לה אחרי שסיימתי לדבר שקט שרר בחדר שקט שאפילו הפריע לי קצת היה אפשר לחתוך את המתח בסכין, אבל לבסוף אחרי כמה דקות של שקט נעמי פתחה את פייה ואמרה "את צריכה ללכת ולהגיד לאלכס את זה ולא להגיד לי.." למרות שידעתי שהיא צודקת לא היה לא האומץ ללכת ולהגיד לאלכס את הרגשות שלי כלפיו, "ומה עם הוא לא ירצה להיות חבר שלי??" ונעמי ענתה לי בזלזול "למה לא??, הרי את יפה ואת חכמה ואת בן אדם טוב אז למה לא??" שובל הייתה לי הרגשה שהיא צודקת אבל משהוא בפנים עצר אותי מללכת אליו ולהגיד לו, לבסוף החלטתי ללכת אליו ולהגיד לו…..

-נקודת המבט של אלכס-

ישבתי לי בספרייה וקראתי ספר עד שסתיו התיישבה ליידי, סתיו היא ילדה חדשה בפנימייה ואני החונך שלה לכן היא כל הזמן מדברת איתי ושואלת אותי שאלות.
רוב הפעמים היא שאלה שאלות כמו "מי המורה הכי טוב למתמטיקה??" ו"מה היו השיעורים היום??" אבל הפעם השאלות שלה היו מזורות במיוחד השאלה הראשונה שהיא שאלה אותי הייתה "יש לך משהוא עם אביה?!?" ועניתי לה שכלום ושאנחנו רק ידידים, אך כך היא הפתיעה אותי עוד יותר עם השאלה שכמעט התעלפתי ממנה "מי חוץ ממך בשומרי הסוד?!?", 'איך היא יודעת שאני בשומרי הסוד??' חשבתי לעצמי אבל סתיו הלכה לפני שהספקתי לשאול את זה…..

-נקודת המבט של אבייה-

דפקתי בדלת של אלכס, אבל אף אחד לא פתח את הדלת 'כנראה הוא במועדון או בספרייה..' חשבתי לעצמי, בדרך לספרייה שוב הפעם שמעתי סביבי התלחשויות כאליו שאני להם מה לעשות בחיים מה הם מרכלים עליי, אחת מהבנות המעצבנות מהכיתה שלי באה אליי ולחשה לי באוזן "אלכס מוסר לך נשיקה…", 'זהו זה אני לא יכולה יותר' חשבתי לעצמי, אבל כשראיתי את יובל(הערסית) מאחוריי מלאה בדם מחשבותיי נעצרו……
-N.K-