לב

הכול החל ביום בהיר אחד.
אשלי,אישתו היפיפיה ההרה של קייל,תלתה כביסה בחצר הגדולה שלהם.
הם ביחד עוד מתקופת התיכון.לא,הם לא התחתנו מייד עם סיום התיכון.
לשניהם יש תארים אקדמאים.
קייל סיים עם תואר של ארכיטקט.הוא מעצב בתים,משרדים,חנויות..
אשלי למדה עיצוב אופנה ופתחה עסק מייד עם סיום לימודיה.
כרגע,היא נושאת את בנם הראשון ברחמה.
עד כאן,החיים יפים.ורודים. כמו בחלום.
בעודה תולה את הכביסה,מצאה אשלי צו קריאה באחד מזוגות המכנסיים של בעלה.
"אוי לא.."היא הביטה בדף..
"עלייך להתייצב מיידית."היה כתוב על הדף.כאשר הכל היה מעט מחוק.
בדיוק באותה תקופה החל בלגן בעירק.
קייל נקרא להתייצב בשדה הקרב האיום,עם חייליו.
כאשר,הוא בדרגת סרן.
היא חשה לפתע,בזרועותיו המחבקות של קייל,שעטף אותה בכל כך הרבה אהבה.
"למה לא סיפרת לי על זה?"היא הושיטה לו את הדף.
"בקשר לזה..לא רציתי להבהיל אותך.."נאנח.
"לא רצית?..אייך חשבת שאני אגלה?..כשיביאו אותך הביתה בארון מתים?"קראה נסערת.
"זה לא יקרה.."הרגיע אותה.."אסור לך להתרגש,את בהריון מתקדם."
כאשר בשלב הבא לקח את סל הכביסה מידיה הניח אותו בצד,נושא אותה אל הספסל.
הוא תלה את כל הכביסה.
כשהיא מביטה בו,בכזו הערצה.
"אתה יהלום."חשבה לעצמה,"לאף אישה אין גבר כזה.אני זכיתי."
"מה עשית היום?" שאלה אותו כבדרך אגב.
"דבר ראשון,תרמתי דם." ענה,מתיישב לידה לאחר שסיים לתלות את כל הבגדים.
"ואחר כך?"שאלה.
"אחר כך,עבדתי על דגם של בית חולים לילדים."סיפר לה.
"אתה אוהב ילדים..מה?"שאלה.
"זו הסיבה שאת בהריון."חייך בפניה.