החיים הטובים-פרק ראשון!!!

"כבר בוקר, תתעוררי מיטל!"
פקחתי את עייני וראיתי את אימי.
היא לבשה חולצה אדומה ומכנס ג'ינס כמו תמיד.
היא אמרה לי להתלבש כי עוד חצי שעה אני יוצאת לבית הספר!
רק חצי שעה להתארגן? אמרתי בבהלה.
דבר ראשון רצתי לצחצח שיניים וכשסיימתי לבוש חולצה ירוקה ומכנס שחור קצתי לשים נעליים.
אבל הנעליים שלי נעלמו.
מה עוד יכול לקרות היום?!
מיטל! קרא עידו, "את זוכרת שיש לך היום צילומים נכון?"
עידו עדיין לבש פיג'מה ויש רק עוד רבע שעה להתארגן…
נו אז התחלתי מחדש…
חולצה יפה בצבע תכלת, ג'ינס, לקחתי את נעליי העקב שלי ויצאתי לבית הספר.
כשהגעתי לבית הספר היה לי 3 דקות לרוץ ל-לוקר שלי, להוציא מתמטיקה ולהתכונן בשיעור.
לא הספקתי לרוץ לשכבה שלנו בזמן, ולא היה לי זמן להוציא את הדברים מהלוקר.
כשאני הגעתי המורה ביקשה ממני לשבת.
ואז הסתכלתי על השולחן וראיתי שמישהו שם לי את הדברים שלי על השולחן!
אבל אני סיפרתי רק לדניאלה, חברתי הכי טובה אך היא לא הסתכלה עליי כדי לבדוק מה אני עושה עם זה ואם אני שמחה, אך נזכרתי באותו רגע שבתחילת השנה סיפרתי גם למייק!
הסתכלתי עליו והוא חייך אליי!
עורו החום, עיניו החומות, ןשערו החום הם בתיאום מושלם!
אך השיער שלו הוא גם שחרחר…
מה שעושה אותו אפילו יותר יפה!
שיניו הלבנות ממש שלחו לי את המסר בחיוכו, הוא פתח לי את הלוקר והוציא לי את הדברים!
מייק הוא כה מתחשב!
בהפסקה ראיתי את הבנים משחקים כדורגל אבל מייק לא משחק כדורגל, הוא משחק כדורסל.
לכן הלכתי ושאלתי איפה הוא?
הם ענו לי שהוא הלך לכיתה להכין שיעורי בית.
אז אני ודניאלה הלכנו לכיתה למרות שדניאלה ניסתה לשכנע אותי בדרך שרוב הפעמים מצליחה…
היא נפנפה את שיערה השחור ואמרה באיטיות, אנחנו לא צריכים לעשות את זה, בואי נלך לשים אודם
בשביל הצילומים…