הנסיכה בעלת השם המיסתורי -פרק 26

המשרתים בארמון המלון קיבלו אותה בברכה ובשמחה חזרה.
היא התמקמה עם מרי ~שוב~ בחדר מספר 23. החדר לא השתנה הרבה מאז שעזבו אותו.
אמבר נשכבה על המיטה. שפתיה עדיין רטטו מהנשיקה בכרכרהו והחיוך הדבילי עדיין היה תקוע על פרצופה.
"נסיכתי, הנסיך אדוארד בא לבקרך" אמרה מרי, נוהגת ברשמיות.
הנסיכה הרימה את עצמה למעלה ונשענה על מרפקיה. "הכל בסדר?" שאלה היא הסתכלה עמוק אל תוך עיניו וחשה שהוא חש לא אי נוחות. משהו הפריע לו.
"לא…כן… אני .." גמגם . הוא ניסה לחשוב על דרך להסביר לה. "אני רוצה שתצאי לשוט איתי" אמר לבסוף באומץ.
"לשוט?" אמרה מופתעת. "למה? יש סיבה מיוחדת?"
"לא. פשוט את נראית ממש לחוצה לאחרונה אז חשבתי שאולי תרצי לצאת לשוט, להשתחרר קצת."
הצעתו הצנועה והעדינה של הנסיך הפתיעה את הנסיכה. היא לא חשבה שהוא יכול להיות אדיב ותשוקתי.
עם חיוך נבוך ויפה (ולא מעצבן ותככני ).
היא הרגישה שזה יכול להיות רעיון טוב, ולא רק בגלל שכמה ימים לפני היא רצתה להוציא מידע ממנו, בגלל שהיא הרגישה שזה באמת יוכל לעזור לה להשתחרר.
מין הרגשה מוזרה כזאת חלפה באוויר כשאמרה "כן, אני ישמח."
חיוך- חיוך אמיתי ומלא שמחה- עלה על פניו של הנסיך והוא לקח את ידה ונשק לה.
מרי שהיתה בצד החדר בשקט כל הזמן הזה, פלטה קול התפעלות קטן.
"אז מחר, אם כך," אמר ויצא מהחדר מלווה במשרתו.
"את מתכננת משהו?" שאלה מרי לאחר כמה רגעים.
"לא, פשוט הרגשתי ש… את יודעת,המבחנים עוד לא נגמרו ולמרות שאני אוהבת את וילאם חשבתי ש..שאולי אני יצליח להתחבר לאדוארד. אולי אני יכולה להרגיש משהו כלפיו." אמרה אמבר בקול לא מוסבר.
מרי הסתכלה עליה במבט מופתע. היא לא האמינה שהיא באמת תגיד את זה.
"את יודעת שאבא שלך לא באמת רוצה שתתחתני עם הנסיך אדוארד. עם תתחתני איתו, אביו יקבל גישה לארמון אביך וקרוב לוודאי שהוא יחפש את המנהרות והכספת הסודית." אמרה מרי בקול קר ונטול רגש.
" אני יודעת אני יודעת, אבל אולי אני יוכל לשנות את המצב? אולי אני יצליח לשכנע את אדוארד לשכנע את אביו לא לפלוש לממלכתנו ולחפש את הסודות." אמרה אמבר. היה בקולה שביב תקווה ונראה היה שהיא במת מאמינה בדבריה.
"בכל אופן, הנסיעה הזאת הרגה אותי. אני הולכת לישון קצת." אמרה בעודה מחליפה את בגדי הנסיעה שלה
למשהו קל.
המשרתת הקטנה יצאה למרפסת שהיתה מוחברת לחדרם. אור השמש התחיל להראות את אותות זמן השקיעה.
"אולי מלכי," אמרה בקול לעצמה, "אולי היא תצליח לשנות את המצב."