סיפור אהבה אבוד פרק מס' 4

~ ג'נט ~
כאשר ג'ייק הורה לה להאט, היא המשכה במושכותיו של סוסה, שמו של הסוס היה ניטט משום שהיה שחור כמו הליל.
הם הגיעו לשערי הארמון, בראש שער הארמון ניצבו שומרים, אחד מהם הסתכל עליהם, וג'ייק צעק, "זה בסדר! זה אני!" השומרים פתחו את שערי הארמון ונתנו לג'נט וג'ייק להיכנס. "וואו." פלטה בטעות ג'נט,
ג'ייק קפץ מהסוס שלו, והושיט לג'נט יד כדי לרדת מנייט.
הם צעדו לכיוון האורוות, "תקשיב – " החלה ג'נט לומר, אך התחרטה. "אני צריכה לחזור עד השקיעה הביתה."
"אוקיי, אבל באוי, אני רוצה רוצה להראות לך את הנוף מהמרפסת שבחדר שלי." אמר ג'ייק ומשך את ג'נט בריצה, הם התנשפו מעט מהריצה הממושכת ונכנסו לחדר, 'וואוו!!' צרחה לעצמה ג'נט בתוך הראש, אך רק העלתה חיוך על פניה. "אהבת?" צחקק ג'ייק שעדין אחז בידה של ג'נט, ג'נט רק הנהנה והמשיכה לבהות בחדר הענקי של ג'ייק. "אז, רוצה לצאת למרפסת?" "בטח!" אמרה ג'נט ויצאה עם ג'ייק למרפסת.
"וואו!" אמרה ועינה נפקחו לרווחה, "רואים מפה את כל הממלכה !" "אכן, אני אוהב להיות כאן כשאני רוצה להתבודד…את יודעת, אבא שלי לא ממש מסכים שאני אהיה עם פשוטי העם, או לפחות ככה הוא קורה להם, אבל ככה אני מגיע למצב שאני כמעט כל הזמן לבד…"אמר ג'ייק והסתכל בעיניה של ג'נט, "אני מבינה אותך, באמת ! אבל שלי…אבא שלי קצת משוגע, מאז שחטפו את אישתו, ו…מאז מה שקרה לי כשהייתי קטנה, הוא לא מוכן לאבד אותי…אבל הוא כבר מגיע למצב שהוא בקושי נותן לי זמן לבד, הוא מרחיק אותי מכל מי שאני מנסה להיתידד איתו, ככה שרוב הזמן אני או לבד ביער, או עם הסוס שלי נייט." אמרה גנ'ט והסתכלה על השקיעה המרהיבה בצבעים אדום, כתום, ורוד וצהוב. ג'ייק התקרב מעט אל ג'נט, אך כנראה שהיא הבינה את העניין והתרחקה מעט, "אני…אני מצטער." הוא הרכין את ראשו ונכנס לחדר. ג'נט נאנחה, "זה בסדר." אמרה והתיישבה לידו על המיטה, "טוב, תראה, אני חייבת ללכת…" "ביי." "לא ביי לפני שאני אתן לך משהו שתזכור אותי." ג'ייק הרים את ראש, ג'נט נרכנה עליו ונישקה אותו נשיקה רכה על השפתיים. "עכשיו בי.." "אממ, אני יראה אותך שוב?" "כן, אבל פשוט תיתן לי סימן שהוא לא לבוא לבית שלי, בוא רק נגיד שאני לא חושבת שאבא שלך ואבא שלי ממש מסתדרים." אה." "טוב, אז ביי…" אמרה גנ'ט ורצה אל האורוות.